אוהבת אותך אפילו ש…פרק 37

פרק 37 ( אומיגאד )

מאור ניתק את השיחה והביט בי במבט אטום.
" הכל בסדר ? " שאלתי בשקט והנחתי את ידי על ידו. הוא העביר את ידו על מצחו.
" סבתא שלי נפטרה. היינו די קרובים … אני לא מאמין. " הוא שתק למשך כמה שניות ואז המשיך " היא גרה בחול, ואני חייב לטוס ללוויה שלה, וכנראה שאני ישאר גם לשבעה.. אני עוד לא יודע . " הוא אמר ובלע את רוקו. חיזקתי את האחיזה בו.
" מאמי…" מלמלתי בשקט. הוא חייך חיוך קטן. " אני יהיה בסדר קטנה. אני יתגעגע. אני פשוט.. אני חייב ללכת לארוז ולהזמין לי כרטיס טיסה. את לא כועסת נכון ? " הוא אמר וקם ממקומו, הטון שלו שידר לחץ ואי שקט. איך אני יכולה לכעוס עליו בכלל.
" אני מצטערת. " קמתי ללוות אותו לדלת וחיבקתי אותו חזק. " תשמור על עצמך .." מלמלתי והוא נשק לראשי. " אני ידבר איתך ברגע שיהיה לי רגע פנוי קטנה " הוא אמר. הדלת נטרקה אחריו. שקט. אני שוב לבד. החלטתי להתקלח וללכת לישון, במילא אין לי משהו יותר טוב לעשות.

מנקודת מבט של בר :

" בי שירן " אמרתי לחמודה שבדיוק סגרה את הרוכסן במכנס שלה. בהחלט חמודה.
" קוראים לי שיר " היא אמרה בקול המעצבן שלה. גם ששכבנו היא לא הפסיקה לדבר. מה הקטע שלי עם פקאצות ?
" בטח מאמי. "אמרתי וזירזתי אותה. רק שלא תהיה מהקרציות האלו שחושבות לשמור קשר אחר כך.
היא נשקה לי נשיקה קצרה בפה ויצאה. ברוך שפטרנו. חייכתי לעצמי וסגרתי את הדלת.
פתאום מצאתי את עצמי מדפדף בהודעות באייפון ונתקע על השיחה עם שני. למה אני תמיד נתקע עליה. אני מרגיש כמו נקבה. השיחה האחרונה שלנו הייתה ממש מזמן, אני לא מאמין שהיא פאקינג חודש עם הנעל הזה. זה מעצבן אותי. ומה שהכי מעצבן זה ששום זיון לא מרגיע אותי. פעם זה היה עובד. אני באמת לא מבין למה אני נתקע עליה כל הזמן.
' מתגעגע ' כתבתי ושלחתי לה.
מה אני גיי ?????

מנקודת מבט של שני :

התהפכתי לצד השני במיטה. אוף. אני לא נרדמת. אני כל כך עייפה.
צליל הודעה נשמע מהאייפון שלי. התרוממתי כדי לבדוק מי זה.
' מתגעגע ' הוא כתב. מה ? יש מצב שנרדמתי ואני חולמת את זה ? מה הוא נזכר בי עכשיו ?
שאני יענה לו עכשיו ?
לא. זה לא שהוא יסבול אם אני יענה בבוקר או משהו , נכון ?
חייכתי לעצמי וכיביתי את המסך, מכניסה את האייפון מתחת לכרית ועוצמת עיניים.

כבר בוקר ? פתחתי עין אחת והסתנוורתי מכמות השמש שחדרה לי לחדר. עצמתי את העיניים לעוד כמה דקות והתכרבלתי בתוך הפוך הענק והלבן שלי. שונאת בקרים. שונאת לקום. לנטוש ככה ברוע לב את השמיכה. למה ??
קמתי באטיות מהמיטה וגררתי את עצמי לאמבטיה. הגיוני שהשער שלי כל כך מסודר בבוקר ?
אחרי שצחצחתי שיניים הוצאתי מהארון ג'ינס וחולצה והפעלתי על הדרך את המערכת. לפחות נתחיל את הבוקר בטוב. אני כבר מתגעגעת למאור. עוד לא דיברתי איתו מאתמול. מעניין אם הוא כבר טס.
סיימתי ללבוש את המכנס ושלחתי לו הודעה. ' מה איתך חיים ? ' אחרי שנייה התחרטתי. אולי הוא צריך את המרחב שלו עכשיו. אוי אני סתם מציקה לו.
לבשתי את החולצה והתיישבתי מול המראה. קו קטן מעל העיניים ואודם בגוון כהה. הרבה בושם. ואני חושבת שאני מוכנה.
לקחתי את התיק שלי מאחת הפינות על הרצפה וביציאה מהחדר נעלתי את הכפכפים שלי.
" בוקר טוב " אמרתי והתיישבתי בשולחן במטבח. אבא שלי ודולב היו שם. מאז שההורים שלי התגרשו , או יותר נכון מאז שאימא שלי עזבה את הבית, אנחנו אוכלים תמיד ביחד. אפילו אם זה סתם נס קפה ועוגה בבוקר.
" בוקר " הם מלמלו לעברי. הראש של אבא שלי שקוע בתוך העיתון ודולב שקוע בלגרוס אוכל.
" אני אף פעם לא יבין איך יש לך כזה תאבון על הבוקר " אמרתי בגועל ושתיתי את השוקו שלי. מציצה בשעון ומגלה שאין לי עוד הרבה זמן .
" משהו צריך לתפעל את כל היופי הזה שנמצא מולך " הוא מלמל בין הביסים. צחקתי וקמתי משם.
" תהנו. עפתי לבית ספר " אמרתי וסגרתי אחרי את הדלת. מתחילה ללכת בשביל לכיוון בית הספר.
הספקתי להגיע בדיוק בצלצול , והתיישבתי במקום שלי ליד לירן. אוף. אזרחות.
" בוקר טוב " נשקתי לו על הלחי. הוא נדף בושם.
" מה ? נשבר עליך הבקבוק של הבושם היום ?" שאלתי אותו והוצאתי ספר אזרחות, מניחה אותו על השולחן.
" סתם התחשק לי " הוא גיחך וחיפש בעיניו משהו ברחבי הכיתה.
" מה עם נועה ? " הוא שאל כשהמורה נכנסה. הבטתי בו. " תגיד לי אתה . מה נסגר אתכם ? ביחד היום ? או שעוד לא חזרתם ? " צחקתי והוא נאנח בחיוך קטן.
" באמת שאני לא יודע. היא מסובכת חברה שלך " הוא מלמל.
" אתה רציני בקטע שלכם ? " שאלתי אותו והכנסתי קצה של עט לפי. הוא המהמם משהו.
" שמעי, אני עוד לא יודע אם זה רציני בנינו.. אבל בתכלס נראה לי שהיא עוד תפוסה על שי " הוא אמר.
" אתה יודע שראינו אותו אתמול ? גם את הזונה שלו אלמוג . הם ביחד הטמבלים האלו.. " אמרתי לו. לא שמה לב שהטון שלי עולה.
" שני ולירן לא לדבר " המורה זרקה לעברנו והביטה בנו במבט חודר. לירן שתק כמה שניות ואז ענה לי.
" כן . דיברתי עם נועה אתמול. בגלל זה אני חושב שהיא עוד תפוסה על שי. " הוא הביט בי במבט משמעותי.
" טוב יש מצב, הם היו ביחד מלא זמן אתה יודע.. והם נפרדו לא מזמן. " אמרתי. אפילו אני לא יודעת אם היא עדיין בקטע שלו. אני מרגישה פתאום חברה חרא . איך זה שאני לא יודעת ? איך זה שלא דיברנו על זה ?
" אני יודע "
" תשאל אותה וזהו מה אתה אוכל סרט " אמרתי לו והעתקתי ברטינה את מה שהמורה התחילה להכתיב.
" אני לא אוכל סרט " הוא אמר ואז גיחך. " מה את אשכרה מעתיקה מהלוח ? "
" מה ? זה לבגרות " אמרתי ונתתי בו מבט קצר. הוא היה נראה משועשע. " חננה.." הוא מלמל ונתתי לו מכה קטנה.
שאר השיעור עבר נחמד. אני אוהבת את השיעורים שאני ולירן יושבים בהם ביחד. תמיד אכשהו הם לא נוראים כל כך.
בהפסקה יצאנו לחצר וישבנו עם כולם באחד הספסלים.
" מאור טס אתמול. או היום. או שעוד לא. אבל הוא טס .." אמרתי לבנות וחתכתי לי חתיכה מהטוסט של נועה.
" מסתומרת למה ? " נטלי שאלה בחוסר הבנה.
" ישבנו אצלי אתמול ופתאום התקשרו אליו, אימא שלו נראה לי.. ואז הוא אמר לה שהוא יעלה על הטיסה הראשונה וניתק. " אמרתי וראיתי שבר בדיוק התיישב איתנו. נזכרתי בהודעה שלו והמשכתי לספר.
" אחר כך ששאלתי אותו הוא אמר שסבתא שלו מחול נפטרה ושהם די קרובים יחסית ושהוא טס ללוויה ולשבעה.. "
" דיי מסכן איזה סרט זה " נועה אמרה ואני הנהנתי.
" אז בגלל זה סיננת אותי אתמול ? בטח ישנתם ביחד לפני שהוא בורח לך " בר אמר והביט בי. אני שונאת כשהוא מסתכל עלי ככה . כאילו אני לא בסדר. והוא כן.
" לא ישנו ביחד. הוא ישר הלך לארגן את הדברים שלו.. תפסיק לקנא כבר " אמרתי לו והוא הרים לעברי גבה.
" תפסיקי לחשוב שכולם מקנאים לך שני. " הוא אמר. שוב מנסה לשחק אותה גבר.
" אל תתחילו …" נועה מלמלה וגלגלה עיניים.
" לא נועה את יודעת מה מעצבן אותי ? שעכשיו הוא משחק אותה גבר אבל אתמול כמו ילד טוב הוא שלח לי הודעה ' מתגעגע ' אז תעשה טובה לעצמך ושתוק בר " אמרתי בעצבים ולירן החניק חיוך.
" מתגעגע ? " הוא שאל בשקט והביט בבר.
" תעשי את טובה לעצמך שני , ואל תתלהבי מההודעה. סתם היה לי משעמם אחרי זיון " הוא אמר וחייך. כזה בן זונה. כל כך שונאת אותו.
" די אחי תודה שאתה מקנא " לירן אמר וצחק. בר גיחך. " וואלה לא מקנא. ואני יכול גם להתערב איתך שהנעל הזה לא באמת טס בשביל סבתא שלו , בטח הלך לשבוע זיונים עם האקסית הרוסייה שלו ואת האמנת לו " בר אמר והסתכל על איזה שהיא ילדה שבדיוק עברה.
" די עכשיו אתה מגזים " נטלי אמרה בזלזול.
" מאיפה אתה יודע על האקסית שלו ? " שאלתי והבטתי בנועה. היא חייכה אלי בתמימות.
" נו שני מאיפה אני יודע. חברה שלך מספרת הכל ללירן וסתם דיברנו על זה . מה זה חשוב עכשיו " בר אמר בחוסר סבלנות.
" אחי אל תפיל את זה עלי אתה אמרת לי לספר לך את מה שנועה אומרת לי על שני ומאור מה אתה עכ- " לירן התחיל להגיד ובר קטע אותו.
" לירן ימזדיין מה אתה עושה " הוא אמר בעצבים. גיחכתי.
" ועוד אחרי זה אתה אומר שאתה לא מקנא בר , תעשה לי טובה. " אמרתי והצלצול בדיוק נשמע. בר הביט בי. " אז שאלתי , אבל זה כי אכפת לי ממך בתור ידיד. זה לא קשור בכלל לקנאה למה את ישר קופצת " הוא אמר בטון אדיש.
" בר ידיד ? " נטלי צחקה ונועה הצטרפה אליה. " די בר עדיף שתשתוק וזהו. " שוב גיחכתי.
" טוב אין לי כוח אליו בואו נלך לשיעור " אמרתי לבנות והקמתי אותן מהספסל.
" אל תעשי לי פרצוף שני כולה התענינתי בתור ידיד. תאמיני לי שאין לי מה לקנא, תוך שנייה אני מביא אלף כמוך " הוא אמר ולא האמנתי למה ששמעתי. נתתי בו עוד מבט אחרון והסתובבתי משם.

מנקודת מבט של בר :

אני לא מאמין. אני כזה בן זונה . כוסעמק !!!
אני רואה את הגב שלה מתרחק ממני. אני חייב להתחיל לשלוט במה שאני מוציא מהפה שלי.
" אחי אתה חייב להפסיק להתנפל עליה ככה " לירן אמר לי ונעמד.
" היא משגעת אותי אני לא יכול. " מלמלתי וקמתי גם. הוא טפח לי על הכתף בחיוך.
" אז תפסיק לדבר מהזין שלך בר. " הוא אמר לי. " ותנצל את הזמן שמאור לא כאן. אתה יודע , היא עדיין רוצה אותך " הוא אמר והתקדמנו לעבר הכיתה.