אוהבת אותך אפילו ש…..פרק 36

פרק 36

' אני מצטער קטנה. אני לא יודע מה קרה לי. ראיתי את קטיה והתנהגתי כמו טמבל. ובקשר לבר את צודקת. אני אידיוט. סולחת ? ♥ ' פתחתי את ההודעה שמאור שלח לי ונאבקתי בחיוך שלי. אידיוט. אבל יודע לדבר. נענה לו עכשיו ?
לא. ניתן לו לחכות קצת.
חייכתי ולקחתי את המגבת שלי , צוללת לתוך האמבטיה החמה שהכנתי לי.
כשיצאתי לבשתי מכנס טרנינג וטי שירט חלקה , והתעטפתי בפוך שלי.
' סולחת. אידיוט ♥' כתבתי ושלחתי לו. הוא באמת התנהג כמו אידיוט , אבל לא רציתי להרוס את הקשר שלנו בגלל טעות אחת. הנחתי את האייפון בצד והלכתי לישון.

עבר חודש מאז. אתמול אני ומאור חגגנו חודש ביחד. הוא לא טעה שוב האמת, זו הייתה הבחירה הנכונה לסלוח לו ולהמשיך הלאה. טוב לי עם מאור. באמת. הוא מבין אותי יותר מכל אחד אחר, ותומך יותר מכל אחד אחר. הוא כל מה שיכולתי לבקש. ההורים שלי התגרשו סופית לפני שבוע בערך, זה היה פחות קשה כשמאור היה שם לצידי. אימא שלי עברה לאיזה שהוא מושב שאלוהים יודע איפה הוא, ואבא שלי נשאר איתי ועם דולב בבית. עם בר בקושי דיברתי בזמן שחלף. הוא כבר לא על קביים. שמעתי שהוא בקטע עכשיו עם איזה חשפנית שהוא הכיר בתל אביב. באמת שלא אכפת לי. טוב, אולי קצת אכפת לי. אבל לא יותר מידי. נועה ואני קרובות מתמיד. היא ולירן לא בדיוק ביחד, אתמול הם היו אבל אני לא יודעת מה בקשר להיום. הם על און אוף. האמת שאנחנו בדיוק אוכלות עכשיו באיזה שהיא מסעדה.
" תפסיקי לחשוב כל כך הרבה " נועה אמרה והכניסה חתיכת צ'יפס לפיה.
גיחכתי. " אני חושבת גם בשבילך " היא הוציאה לי לשון.
" סתכלי מאחורייך " היא לחשה פתאום בדרמטיות. גיחכתי. והסתובבתי לראות. אוי. אלמוג הזונה. ושי הבוגד. החזרתי את מבטי הכועס אל נועה.
" דווקא לכאן הם באו ? מה הם עושים בכלל ביחד ? נראה לך שיש להם קטע ? " היא התחילה לירות לעברי שאלות שלא היו לי עליהם תשובות.
" אל תסתכלי עליהם. תתעלמי " אמרתי לה והכנסתי לתוך הפה הפתוח שלה חתיכת צ'יפס. סוגרת לה אותו עם ידי.
היא לעסה ומלמלה. " אני שונאת אותה.. " ראיתי איך פתאום העיניים שלה הבריקו. אני באמת לא טובה עם בכי.
" בואי נלך. במילא סיימנו כאן " אמרתי לה בשקט וקמתי ממקומי. היא קמה אחרי. " חכי שנייה " היא אמרה. תוך שנייה היא כבר הייתה ליד השולחן שלהם. זה לא יגמר טוב.
" אז מה ? את גם יודעת לאכול ? חשבתי שאת רק בקטע של למצוץ את יודעת " נועה אמרה להם ואלמוג הביטה בה במבט מתריס.
" קשה לפרגן הא. שתינו יודעת שתמיד העדיפו אותי על פנייך " היא אמרה. שי פשוט שתק והביט בהן.
" די נועה עזבי הם לא לרמה שלך " אמרתי והחזקתי בידה.
" ואו שני, התרשמתי מיכולות העידוד שלך " אלמוג אמרה וחייכה אלי. שטן. אני יהרוג אותה.
" סתמי מוצצת " אמרתי והחזקתי לנועה את היד. " בואי כבר "
" די אלמוג " שי אמר ונראה חסר אונים. לא יכולתי לרחם עליו בכלל.
" אל תתערב בן זונה קטן. " נועה אמרה ויכולתי לשמוע על הקול שלה את העצבים. זה לא יגמר טוב.
" אתן מפריעות לנו עם כל הרחמיים העצמיים שלכן אז אולי ביי ? " אלמוג אמרה ולא הבנתי מאיפה כל זה יוצא. מתי היא הפכה להיות כזאת מגעילה ?
" את דוחה אותי " סיננתי. " חתיכת זונה תסתמי את הפה שלך " נועה התקרבה אליה. אלמוג נעמדה בחיוך. " מה תעשי לי ? תרביצי לי בגלל שהאקס שלך מעדיף אותי ? בגלל שאני סיפקתי אותו, מה שאת לא הצלחת ? " היא אמרה בשקט. הסטירה שנועה העיפה לה חתכה את הדממה. אלמוג אפילו לא הספיקה לעכל את מה שקורה ונועה נתנה לה עד סטירה , בצד השני. היא התקדמה לכיוון השולחן ולקחה את אחת הכוסות ושפכה את תכולתה על שי. אחר כך היא אחזה ביד שלי , ויצאנו משם.

כשהגעתי הביתה לא יכולתי שלא לשים לב לריח השרוף היה באוויר. נכנסתי באיטיות למטבח מציצה באבא שלי ובדולב בחשדנות. " מה כבר עשיתם ? " מלמלתי וסתמתי את אפי.
" אבא ניסה להכין ארוחת ערב. לא בדיוק הלך לו " דולב אמר וזרק מחבת שחורה לתוך הכיור.
" כמה מגשי פיצה לקנות ? " אבא שלי צץ מפינה כלשהי ואמר בחיוך מובך .
" אוה לא , אני עכשיו אכלתי. " אמרתי ומזגתי לעצמי כוס מים.
" ואיי אבא מזה בא לי טוב עכשיו שווארמה " דולב אמר ונתן לאבא שלי צפחה בגב. " תביא את המפתחות בוא ניסע " אבא שלי השיב לו. תוך כמה דקות הם כבר נסעו.
בית ריק ?
" כן יקירתי " מאור ענה לי תוך צלצול אחד " יש לי בית ריק " אמרתי לו וצנחתי על הספה.
הוא המהמם " אני בדרך " אמר ואז ניתק.
סידרתי קצת את הסלון כדי שלא יהיו פדיחות ושמתי בינתיים אמ טי וי עד שהוא יגיע.
אחרי שיר אחד שמעתי דפיקות בדלת.
פתחתי אותה בחיוך והכנסתי אותו אל תוך הבית.
" התגעגעת ? " הוא שאל והרים לעברי גבה. עוטף אותי עם הידיים הגדולות שלו.
" לא כמוך " חייכתי ונשקתי לו נשיקה קטנה. הוא לא מסתפק בזה ומושך אותי אליו לעוד אחת ארוכה. אני מתנתקת ממנו בחיוך ומושכת אותו לסלון.
" רוצה לשתות משהו ? לאכול ? " שאלתי אותו בחיוך והתיישבתי לידו. הוא חייך. החיוך שלו ממיס אותי כל פעם מחדש.
" לא חיים שלי. " הוא אומר ומושיב אותי עליו. " איך עבר היום שלך ? " הוא שואל ומשחק לי בשיער. אני לוקחת את השלט מלידו ומגביהה את העוצמה בטלוויזיה , אחד השירים האהובים עלי.
" נחמד כזה , אני ונועה ראינו את אלמוג מקודם, רבנו איתה קצת " אמרתי והבטתי בו.
" איך עבר היום שלך ? " שאלתי אותו בחזרה ונשקתי שוב לשפתיו. נשיקה קטנה קטנה.
" ישנתי כמעט כל היום, אני גם עוד שעה בערך הולך לעבודה. " הוא אמר ונישק את צווארי. לאט לאט מתקדם לשפתי וכל הזמן מחזיק בי.
האייפון שלו צלצל והפריע לנו.
" שיחכו " הוא מלמל והמשיך לנשק אותי. הרחקתי אותו משפתי בכוח. " נו מאור אולי זה חשוב " מלמלתי בצחוק תוך כדי שהוא ממשיך לנשק אותי. " לא חשוב יותר ממך " אני מרגישה אותו מחייך לי על השפתיים.
" די נו תענה " אני אומרת אחרי שהאייפון שלו עדיין מצלצל. הוא רוטן ועושה לי פרצוף, מוציא את האייפון שלו מהכיס.
" הלו ? .. מה ? מה זאת אומרת ? …אימא..אני-… בטח. כן. אני יעלה על הטיסה הראשונה. "