אוהבת אותך אפילו ש…פרק 35

מהפרק הקודם :
הוא צחק והתקרב אלי קצת עם הקביים. בלעתי את רוקי.
" מה עם מאור ? " הוא שאל ברוגע. " דיי בר אל תהרוס. " אמרתי ונאנחתי. אני יודעת לאן השאלה הזאת תוביל.
" לא התכוונתי להרוס. רק שואל, טוב לך איתו ? " הוא הוסיף, עדיין כל כך רגוע. הקול הגברי שלו והחיוך הזה.
" דיי בר "
" תגידי לי שטוב לך איתו ואני משחרר ממך. "

פרק 35

שתקתי למשך כמה שניות , נאלמת דום אל מול המבט המצפה של בר. הוא לא יכול לעשות לי את זה עכשיו.
האייפון שלי מצלצל. אני מחייכת חיוך נבוך אל בר, הוא מרכין את ראשו ואני יכולה לשמוע אותו ממלמל קללה חרישית.
" הלו ? " עניתי בלי להסתכל בצג אפילו.
" קטנה אני בדרך אלייך, החלטתי להקדים כדי לא לאחר הפעם " שמעתי את הקול הרך של מאור מעבר לקו.
גיחכתי. " מרשים מצידך. אני כבר יוצאת " אמרתי וניתקתי. בר הרים את ראשו אלי.
" אני צריכה ללכת.. " מלמלתי ולא ניתקתי את מבטי ממנו, נשארת במקום.
" אני יחכה איתך בחוץ, אני גם ככה רוצה לעשן " הוא קבע והתקדם לכיוון הדלת. אני אחריו.
עמדנו בשתיקה למשך כמה שניות , בר לא הביט בי ונשען על חומת אבנים שהייתה לידנו.
" לא ענית לי " הוא אמר ושבר את השקט.
" די בר.. " מלמלתי. שירד מזה כבר. למה הוא חייב להיות כזה עקשן.
" את חייבת להפסיק להתחמק כל הזמן. " הוא אמר ונעמד צמוד אלי. הוא העביר את ידו בשערי , מסיט כמה קצוות שיער מפני.
" אני אשחרר ברגע שאני ישמע ממך שאת רוצה שאני יעשה את זה " הוא אמר בשפתיים קפוצות. שתקתי. אני לא מאמינה שהוא עושה לי את זה.
צפירות נשמעו לידנו. " אני צריכה ללכת " אמרתי במהירות וניתקתי את מבטי מבר והתקדמתי לכיוון המכונית של מאור, סוגרת את הדלת אחרי.

" היי " נכנסתי וחגרתי את עצמי. " מה הוא רצה ממך ? " מאור שאל , יכולתי לשמוע על הקול שלו שהוא עצבני. " כלום הוא סתם חיכה איתי בחוץ " אמרתי והוא התחיל לנסוע.
" בטח סתם חיכה איתך בחוץ.. " הוא מלמל בכעס. נאנחתי. " די מאור אל תעשה סצנה עכשיו "
הוא שתק למשך כמה שניות. " את עדיין בקטע שלו ? " הוא שאל פתאום.
" אתה רציני ? " שוב פעם הסרטים שלו. " המזדיין כל הזמן נדחף לנו " הוא מלמל.
" מה יש לך ממנו ? "
" מה את מגנה עליו שני ? "
" מה הקשר ? די כבר אתה שומע את עצמ-"
" מה הוא לך מבין שיש לך מישהו ? " הוא התפרץ והביט בי .
" תפסיק להיות כזה קנאי " נאנחתי והשענתי את ראשי על החלון. הייתה שתיקה. הוא נאנח גם.
" קשה לי לראות אתכם ביחד" הוא אמר בקול רגוע.
"אבל למה? אין בנינו כלום"
"זה לא בדיוק ניראה ככה " הוא המשיך להתעקש והחשק שלי התחיל לרדת. חיכיתי כבר לרגע שאני יגיע הביתה.

" אז איזה סרט בא לך לראות ? " הוא שאל כשעצרנו ברמזור כלשהו. כאילו כלום לא קרה מקודם. לא עניתי לו.
" שמעתי שיצא איזה סרט חדש מצחיק בטרוף, האמת ששכחתי איך קוראים לו " הוא המשיך למרות שהתעלמתי והפעיל את הרדיו.
" אחלה " סיננתי ופתחתי את האייפון שלי.
" שני.. אני מצטער. זה הטריף אותי ולא שמתי לב מה אני אומר " הוא הוסיף וידו גיששה אחד שלי, מלטפת אותה בעדינות. לא התייחסתי עדיין.
" לא הייתי צריך להוציא את זה עלייך קטנה שלי.. " הוא שילב את אצבעותינו.
השיר הזה רודף אחרי או מה ? נאנחתי כשהרדיו התחיל להשמיע את המנגינה המוכרת.
" גם את שונאת את השיר הזה ? " הוא אמר בגיחוך וכיבה את הרדיו. גיחכתי בניגוד לרצוני. נדמה לי שהשיר הזה שונא אותי.

כשהגענו לקופות הוא הוא בחר בשבילינו באיזה שהיא קומדיה חדשה שבדיוק יצאה, והתיישבנו במקומות שלנו. " זה משגע אותי שאת כועסת עלי קטנה ,סולחת ? " הוא שאל והחזיק בידי. חייכתי אליו חיוך קטן.
" רק אם תתנהג יפה " אמרתי לו.
מיקמתי את הפופקורן בין שני הכיסאות שלנו והסרט התחיל.
" אוי סליחה .. בואי שלי אנחנו יושבות כאן " איזה שהיא בלונדינית אמרה לחברה שלה ושתיהן התיישבו לידנו. שונאת אנשים שנכנסים באמצע הסרט.
" מאור ? " שמעתי את הקול שלה שוב. הפניתי את פני להביט בה. מאור חייך אליה " קטיה יו… מה קורה ? " הוא אמר לה והיא נשקה לו על הלחי לשלום. קטיה ? באמת מאור ? כחכתי בגרוני והבטתי בהם.
" כמה זמן לא ראיתי אותך " היא אמרה בהתלהבות והביטה בו. אני לא יודעת מה עיצבן אותי בה יותר. הציצים הענקיים שלה, או שפתי המוצצת שלה.
" שני , " מאור הביט בי " תכירי קטיה " הוא הוסיף וחייך. היא חייכה אלי . " שני. חברה שלו " הבהרתי והבטתי בה כמה שניות , ואז נשענתי לאחור.
" אז בך הוא החליף אותי " שמעתי את הקול שלה שוב. החליף ??
" אוי אל תגזימי. עבר הרבה זמן " מאור אמר לה וצחק. " הייתם ביחד ? " שאלתי , כבר לא מתעניינת בסרט.
" שנה וחצי " היא אמרה והרימה את גבותיה, מצחקקת.
" איך את אוהבת להגזים. שנה ורבע " הוא אמר והיא צחקקה יותר. " ברבע שנשאר הוא רדף אחרי כמו מפגר, אבל כבר לא רציתי אותו. " היא קרצה לו והוא צבט אותה צביטה קלה. פתאום הרגשתי מיותרת, בדייט שלי. עם החבר שלי.
" אני יוצאת לשירותים " מלמלתי. מאור אפילו לא שם לב.
כשחזרתי גיליתי שהיא התיישבה במקום שלי. ועוד חשבתי שזה לא יכול להיות גרוע יותר.
" זה בסדר שקטיה יושבת במקום שלך נכון ? פשוט מכאן את תראי יותר טוב והיא במילא הייתה באמצע לספר לי משהו " מאור אמר ולא האמנתי שזה קורה לי. " בטח.. " אמרתי והתיישבתי , בוגדת במחשבות שלי. כל מה שרציתי היה לקום וללכת. אני לא מאמינה שהוא עושה לי את זה.

אז אחרי שמאור הקפיץ הביתה את האקסית המוצצת שלו, מתעקש שלא תיקח מונית ושבכייף נחזיר אותה, ואת החברה הסתומה שלה. נשארנו רק אני והוא במכונית.
" היה כיף נכון ? " הוא שאל ונעצר מול הבית שלי , מתקרב אלי לנשיקה.
" בטח " מלמלתי והזזתי את ראשי. מאיפה האומץ שלו לנסות בכלל ? הוא נעצר והביט בי לא מבין.
" קרה משהו קטנה ? " הוא שאל בטון רגוע.
" אתה רציני ? אני לא מאמינה שאחרי הסצנות שעשית לי בגלל בר היום, אתה עוד מתייחס כל הסרט לפאקינג אקסית שלךך " סיננתי בעצבים והוצאתי את החגורה.
" שני.. זו קטיה. אנחנו מזממן לא ביחד באמת שאין לך מה לקנא.." הוא התחיל להגיד ועצרתי אותו.
" אל תזיין לי בשכל אוקי ? ועוד החזרת אותה הביתה מאור. באמת ??? " הקול שלי עלה.
" מה רצית שאני ישאיר אותה שם לבד ? "
" שתחזור איך שהיא באה מה אכפת לך ממנה בכלל ? " הבטתי בו כלא מאמינה. הוא נאנח .
" ואתה יודע מה הכי דפוק ? אתה עשית לי סצנות על בר, שבכלל לא אקס שלי. אבל כשאני אומרת לך על הקטיה הזאת אתה אומר לי שאין מה לקנא. "
" כי בר חרמן לך על התחת יש הבדל. קטיה ואני כבר מזמן לא- "
" לא רוצה לשמוע יותר את השם של המוצצת הזאת מאור ! " התפרצתי. הוא שתק. עכשיו הוא שותק ??
" לילה טוב " אמרתי בקרירות ופתחתי את הדלת , יוצאת מהמכונית.