אוהבת אותך אפילו ש…פרק 25

פרק 25

מנקודת מבט של בר :

בוקר ? פתחתי עין אחת, ממצמץ. ואז את השנייה. מיטל שכבה לידי, היא עדיין ישנה ונראתה כמו מלאך קטן.
היא באמת אחת הילדות היפות שראיתי. חייכתי חיוך קטן והערתי אותה בעדינות, מתמתח תוך כדי.
היא חייכה אלי ופתחה את עיניה. " בוקר טוב ברוש " היא מלמלה ונשקה לי נשיקה קטנה בשפתיים.
אין פלא שאנחנו כבר שבועיים ביחד, יש בה משהו.
קמתי לישיבה והצצתי באייפון שלי , חמישים הודעות שלוש שיחות שלא נענו וכמה התראות מהפייסבוק. דפדפתי בהודעות, הרוב מכל מיני בנות שלא שמרתי את המספר שלהן והשאר מהחברים.
" אני הולכת לשטוף פנים " מיטל אמרה ואני הנהנתי, מביט בה בזמן שהיא קמה. מכשיר מהלך הילדה הזאת. יצירת פאר של אלוהים.
אם כבר מדברים על יצירות פאר של אלוהים, לשני יש היום יום הולדת. אתמול בבית ספר היא הייתה חייכנית במיוחד, לכולם. אלי לא ממש. והברמן המטומטם הזה שהיא מסתובבת איתו, אני יפוצץ אותו מכות נמאס ממנו !! מה היא מוצאת בו בכלל. בדיוק כשחשבתי עליו צצה לי תמונה של שניהם מול העיניים, תוך כדי שאני מדפדף בפייסבוק. הם היו נראים דיי קרובים. שמתי את ידי מעל הפרצוף שלו, ככה יותר טוב. חייכתי וקמתי למקלחת.

נעמדתי מול המראה ולקחתי מברשת ומשחת שיניים ליד, מביט במיטל דרך המראה. היא סרקה את שיערה הארוך וחייכה אלי, לבושה בבגדים מינימליים שהפעילו לי את החבר הקטן למטה.
ירקתי מים מפי והתרוממתי אליה, היא הניחה את המברשת בצד והתקרבה אלי.
" איך ישנת ? " היא שאלה ואני התרכזתי בחזה שלה שהתקרב אלי. יש מידה כזאת f ??
" גרוע, לא הצלחתי להפסיק לחשוב עלייך " מלמלתי והנחתי את ידי על הישבן שלה. היא צחקקה.
מדהים איך בנות קונות את כל השטויות שאנחנו מוכרים להם.
היא נשקה לשפתי ושיחקה לי בשיער, איך אני אוהב כשהיא עושה את זה .
סרקתי עם ידי את הגוף שלה, היא פלטה אנחה קטנה וחייכתי. אני חושב שהחבר הקטן שלי מוכן לעוד מסע מהנה.
נישקתי אותה בחוזקה, מוביל אותה עם ידי לחדר ומפיל את שנינו על המיטה.
אני חייב לקנות מתנה לשני.

מנקודת מבט של שני :

בוקר. פתחתי את העיניים וחייכתי. היום זה יום ההולדת שלי, כמה חיכיתי.
התרוממתי ופתחתי את החלון, גל של שמש הציף אותי וחימם לי את הפנים.
שחררתי את שערי מהקליפס ששמתי עליו בלילה, הוא גלש על גבי והפיץ ריח של שמפו , עדיין קצת רטוב.
נכנסתי לאמבטיה , שוטפת את פני ומצחצחת שיניים.
" מזל טוב חתיכת קוף לסבי מסריח ושעיר " דולב התפרץ לאמבטיה עם כובע מצחיק על ראשו ומשרוקית בפיו.
חייכתי וטפחתי לו על הכתף. " גם אני אותך דולב. למרות הכל " הוא צחק וחיבק אותי ביד אחת.
" סתם, באמת מזל טוב. קניתי לך משהו בואי תראי "
מופתעת הלכתי אחריו לעבר החדר שלו, או כמו שאני קוראת לו- המזבלה.
הוא התכופף והוציא משהו מתחת למיטה, מגיש לו אותו בחיוך ענקי שגרם לי לחשוש שהפרצוף שלו יקרע או משהו.
פתחתי את הקופסה הקטנה ולעיני נגלתה שרשרת מוזהבת עם תליון בצורת תרופה.
הוא התחיל לצחוק " זה בגלל שאת חולת נפש " צחקתי איתו גם וענדתי את השרשרת. " רק אתה מסוגל להביא מתנה כזאת " אמרתי והוא טפח לי על הגב. " את לא יכולה להגיד שלא אהבת אותה " הוא אמר. באמת אהבתי אותה . נשקתי לו נשיקה קטנה בלחי " תודה בבון מסריח וגייזי שלי " אמרתי, והרסתי את הרגע הלבבי שכמעט נוצר בנינו. הוא גיחך.
יצאתי מהחדר שלו ונכנסתי לשלי, מתארגנת בזריזות. אני צריכה להגיע לוילה שמאור ארגן לי למסיבה בערב, לבדוק אם הכל בסדר שם.

" תודה " אמרתי לנהג מונית ומסרתי לידו שטר. יוצאת מהמונית ומתקדמת לכיוון הוילה.
ואואואוו. אין לי מילים אחרות לתאר את המקום המדהים שהתגלה מולי.
הכל היה כל כך לבן וגדול. נכנסתי באטיות אל תוך הוילה, בוחנת כל פרט ופרט.
הסלון היה ענקי, ולבן כל כך. המון ספות לבנות וכמה כורסאות שחורות וקטנות. בר ענקי ושחור באמצע הסלון. ועמדת די גיי במרחק מסוים ממנו. החדר היה עגול, ובתקרה היו מלא מלא מנורות.
בסוף החדר היו שני חלונות הזזה שהובילו אל בריכה ענקית שבמרכזה ג'קוזי. גם בחצר הבחנתי בעמדת די גיי, שולחן סנוקר וכל מיני שולחנות עם אוכל ומשקאות.
מאור התקרב לעברי וחייך אלי. " אז מה את אומרת ? עמדתי בציפיות שלך? " הוא רציני ??
" התעלית עליהן " אמרתי וחיבקתי אותו חזק. זה כמו חלום מול העיניים שלי.
הוא נשק לראשי ואמר " יש גם חדרים צדדים כדי שתוכלי לישון בסוף המסיבה, והכל עדיין לא גמור . זה הולך להראות הרבה יותר טוב. " יותר טוב מזה נראה לי כבר בלתי אפשרי. חייכתי בהתרגשות.
" בואי, נקפוץ לאכול משהו בינתיים " הוא אמר ולקח את המפתחות של האוטו שלו. הוא חילק הוראות לכמה אנשים שחלפו על פנינו ואז הוביל אותי לעבר המכונית שלו.

התיישבנו בארומה והוא הזמין לשנינו קפוצינו וארוחת בוקר.
לגמתי מהשתייה שלי וחייכתי אליו. " אתה לא מבין איך אני מתרגשת " אמרתי והוא צחק.
" מבין אותך, לא כל יום חוגגים יום הולדת " הוא העביר יד בשערו וחייך אלי חיוך של פרסומת למשחת שיניים.
רעש של הודעה בקע מהאייפון שלי. זאת נועה. ' אני מקווה שאת לא עושה כלום כי אני את אלמוג ונטלי הולכות לחגוג עכשיו חגיגה מוקדמת. תתאגני לאב יו ילדת יום הולדת שלי ' היא כתבה. מיום ליום אני אוהבת אותה יותר. שלחתי לה הודעה שנלך עוד חצי שעה כי אני אוכלת ארוחת בוקר עם מאור והיא שלחה לי סמיילי קורץ ואישרה את זה.
הבנות חושבות שקורה ביני לבין מאור משהו , האמת שאני דיי נותנת להם לחשוב שבאמת קורה.
אנחנו מבלים דיי הרבה בזמן האחרון, לא רק בגלל שהוא אחראי על ארגון המסיבה שלי.
אני לא אשקר, הוא באמת גבר מושך, דואג אכפתי ואוהב. כל התכונות שבר לא…. חוץ ממושך, זה משהו מרכזי אצל בר.
אבל קשה לי לרצות אותו, אולי אני לא רוצה לרצות אותו באמת.
סיימנו לאכול את ארוחת הבוקר ויצאנו משם.
" טוב אז.. האמת שקניתי לך משהו. מקווה שתאהבי אותו " הוא אמר וגרם לי לחייך. מעניין מה הוא קנה לי. הוא הכניס את היד לכיס שלו והוציא משם מעטפה. הוא הביא לי כסף ? מכתב?
" פשוט תפתחי את זה " הוא צחק , בטח שם לב למבט המוזר\מופתע\סקרני שלי.
פתחתי את המעטפה במהירות. כרטיסים להופעה. של הדג נחש. אני כל כל אוהבת אותם.
קפצתי עליו בחיבוק. " חיים שליי תודהה " צווחתי והוא עטף אותי עם הזרועות הענקיות שלו.
" בכיף, את יכולה ללכת עם מי שאת רוצה, יש שם חמישה כרטיסים " הוא חייך כשהתנתקנו ונשק לי נשיקה קטנה בשפתיים. קפאתי לשנייה והוא התרחק ממני במבוכה.
" מצטער, זה היה בלהט של הרגע " הוא מלמל והעביר יד בשערו, לא מביט בי.
" זה בסדר " אמרתי בשקט והתקדמנו לעבר המכונית שלו בשתיקה. זה לא מגיע לו . אני לא מגיעה לו. אין פלא שהוא נסחף, בימים האחרונים נתתי לו את ההרגשה שאנחנו מובילים למשהו, השיחות הליליות, הבילויים אצלו, אצלי. אין פלא. הייתי צריכה להגיד לו מההתחלה.
התיישבנו במכונית שלו בשתיקה , הוא התחיל לנסוע.
" אני מצטערת מאור, פשוט כנראה אתה הבנת אותי לא נכון " אמרתי בשקט והוא הביט בי דרך המראה.
" זה בסדר, שטויות" הוא מלמל והקול שלו שידר בדיוק ההפך. הרגשתי רע עם עצמי.
" זה לא אתה או משהו כן ? "
" אני יודע שני " הוא אמר בשקט. " זה אף פעם לא יהיה אני נכון ? " על מה הוא מדבר ?
" מה ? "
" כלום עזבי , אל תתעסקי בזה עכשיו. לא רוצה להרוס לך את היום .. " הוא אמר והפעיל אצלי את הסקרנות.
" דבר כבר מאור אתה לא יכול להגיד משהו ואז לא לסיים אותו " אמרתי והבטתי בו .
" גם את לא יכולה להתייחס אלי בצורה אחת ואז לדחות אותי , אבל עשית את זה נכון ? " הוא פלט פתאום.
" לא עשיתי את זה בכוונה מאור.. אני באמת מצטערת. "
" בסדר הבנתי. כנראה שאת רגילה כבר לבנים שמתייחסים אליך חרא כי כשמגיע אחד טוב את יורקת לו בפנים " הוא אמר בכעס.
" דיי אתה באמת מאשים אותי בזה שאני לא מרגישה כמוך ? כבר ביקשתי סליחה על זה מאור "
" אני לא מאשים אותך, רק אומר לך שאת טועה בגדול. ושתהיי בטוחה שבר וחברה שלו מזדיינים רוב הזמן, ורוב הזמן גם לא אכפת לו ממך "
" אתה טמבל מאור, מה אתה מכניס את בר לשיחה עכשיו ? " הוא עיצבן אותי.
" כאילו שלא חשבת עליו ממילא- " הוא אמר והצלצול שלי קטע אותו. בר מתקשר.