אוהבת אותך אפילו ש…פרק 24

פרק 24

" הלו ? הוא ענה לי בקול מנומנם.
" היי " צחקתי צחוק קטן " הערתי אותך ? " נו ברור שהערתי אותו.
" לא איזה.. " הוא צחק גם. על מי הוא עובד ?
" במה זכיתי לקבל שיחה ממך ? " יכולתי לשמוע את החיוך שלו מעבר לקו. צחקתי.
" עוד לא זכית בשום דבר, אני זאת שמנסה לזכות דווקא " הוא המהמם משהו.
" תמשיכי , נשמע לי טוב. " הוא אמר בקול סמכותי ואז גיחך. " סתם קטנה מה את צריכה ? בשבילך עד חצי המלכות " הוא באמת בן אדם מדהים.
" טוב אז , שבוע הבא יש לי יום הולדת , ושמעתי שאתה משכיר וילה וכל זה , מה אתה אומר על להשכיר לי את המקום ? " שאלתי .
" דיי יום הולדת ? בטח שאני ישכיר לך עלי חיים, אני יעשה לך מחיר טוב. אבל יש לי תנאי אחד " מעניין. גיחכתי.
" כן אדוני מהו התנאי שלך ? " אמרתי בציניות.
" שאני מוזמן כמובן "
" מה אתה רציני ? גם אם היית רוצה הייתי מכריחה אותך לבוא " צחקתי. הוא צחק גם.
" אז מעולה " הוא אמר " מה חוץ מזה ? מאז הבריחה שלך באותו היום בקושי דיברנו " הוא הוסיף. צודק, באמת נעלמתי לו.
" נחמד לי כזה, אתה יודע. הכל רגיל.. איך אצלך ? " שאלתי ונעמדתי מול המראה, בוחנת את המצח הנקי שלי, החבר עזב אותי.
" אצלי הכל סבבה, תכף יוצא לקניות " רגע רגע, פספסתי משהו ?
" קניות ? " צחקתי. הוא גם צחק. " יש לי אירוע של חבר בערב, חשבתי לקנות איזה משהו מכובד, את יודעת. האמת שאני גרוע בבחירת בגדים, אחותי בדרך כלל קונה איתי אבל היא בעבודה היום." הוא צחק.
" מגניב, אני יכולה לעזור לך אם אתה רוצה " הצעתי ברוב נחמדותי, ובעיקר בגלל שחיפשתי לאן לצאת.
" נשמע מעולה. אני יאסוף אותך עוד מעט, נדבר קטנה " הוא אמר וחייכתי לי, מוציאה מהארון ג'ינס בהיר גבוה וחולצה רופפת מלאת צורות צבעוניות.
" ביי מאורי " אמרתי וניתקתי. מתחילה להתלבש בזריזות.
מאז אותו הריב של ההורים שלי, בקושי דיברנו בנינו. רוב הזמן אבא שלי לא בבית בכלל וכשהוא כן נמצא הוא שורץ מול הטלוויזיה. המצב לא היה משהו אפשר להגיד. ירדתי במדרגות ויצאתי מהבית, רגילה כבר שאין למי להודיע לא לדאוג לי.

" נו אתה יוצא ? כמה זמן מודדים חולצה ? " רטנתי בזמן שמאור עוד היה בתוך התא. אני חושבת שהוא נכנס אליו לפני עשר דקות, והבאתי לו למדוד בסך הכל חולצה מכופתרת פשוטה.
התיישבתי על אחת הכורסאות , בודקת את ההתראות באייפון שלי בינתיים. הודעה מנועה ' איפה את ? ' ' עם מאור :) ' השבתי לה והיא הקלידה ' תוקפת תהנו ובואי אלי בערב ' והוא בדיוק יצא.
" איך ? " הוא נעמד מולי ועשה פרצוף מוזר. החולצה הוורדה שבחרתי לו החמיאה לו כל כך ורק עשתה אותו הורס יותר. אם זה אפשרי בכלל.
" מדהים " אמרתי והוא צחק. נעמד מול המראה ומיישר את החולצה בקצוות. " היית עושה אותי ? " הוא קרץ. צחקתי " ללא שום ספק. "
" את, יש לך טעם טוב בבגדים אה ? " הוא חייך אלי.
" הכי טוב שתכיר. טוב אז אני חושבת שחולצה מצאנו, קח לך גם עוד כמה כאלה בעוד צבעים שיהיו לך " אמרתי ודחפתי אותו לתא.
" תוריד את החולצה, והפעם אל תתקע לי שם שעה בתא כן ? " חייכתי והוא הרים לעברי גבה. " רוצה לעזור לי ונתקתק את זה ? " נתתי לו מכה קטנה בכתף וסגרתי את דלת התא.
" תכף אני יתקתק אותך " סיננתי ושמעתי אותו צוחק מבעד לתא.
בינתיים לקחתי לקופה עוד כמה חולצות בדגם הזה וחיכיתי שהוא יצא. המוכרת הייתה ממושקפת ולעסה מסטיק. חייכתי אליה בנימוס. שוב הוא מתעכב שם. היא חייכה אלי בחזרה.
" איזה חמודים אתם . כמה זמן אתם ביחד ? " היא שאלה.
" לא אנחנו לא ביחד, אנחנו ידידים " צחקתי והיא הביטה בי מופתעת.
" איך את נשארת ידידה של חתיך כזה ? " היא צחקה. גיחכתי וראיתי שמאור בדיוק יוצא מהתא.
" קורה .. " מלמלתי לעברה והוא נעמד לידי. שילמנו ויצאנו מהחנות.
" טוב אז אתה צריך עוד משהו ? " שאלתי בזמן שהלכנו בקניון, חולפים על פני חנויות.
" אני חושב שאני מסודר, רוצה גלידה ? " הוא חייך וראיתי שאנחנו ליד אנדרי.
" כן אחלה " חייכתי גם ונעמדנו מול מקרר הגלידות.
" מה בשבילכם ? " שאל המוכר שהיה דיי שמנמן, נו בטח. עובד בחנות של גלידות.
" תעשה לי כדור שוקולד , מה את רוצה שני ? " מאור שאל בזמן שהמוכר הגיש לו את הגביע.
" כדור מוקה " אמרתי והוצאתי את הכסף. מאור החזיק בידי.
" בבקשה , שמור את העודף " הוא הגיש למוכר שטר ולקח אותי משם.
" אוי לא היית צריך לשלם עליי " גיחכתי. האמת שדיי אהבתי את זה.
" גם אם היית מזמינה את כל המקרר הייתי משלם עלייך, שטויות. " הוא חייך והתקדמנו לעבר החנייה, נכנסים למכונית שלו.
התיישבתי מקדימה לידו, אוכלת את כדור הגלידה שלי עם כפית. בחרתי לא להסתכן , אני לא נקייה במיוחד כשמדובר בגלידה.
הוא סיים את הגלידה שלו דיי מהר והפעיל שירים בינתיים, עדיין לא נוסע.
הוא הביט בי בזמן שאכלתי, זה דיי הביך.
" מה ? " צחקתי כשהוא לא הפסיק להסתכל עליי.
" סתם. את נורא יפה " הוא אמר בפשטות. אני אוהבת את הכנות הזה שלו. בטח הוא ממיס איתה מלא בנות, אפילו אני נוזלת קצת.
חייכתי במבוכה. והוא צחק. " וחוץ מזה יש לך לכלוך ליד השפה " הוא גיחך . אוי לא , גם הכפית לא עזרה לי .
" זהו ? " שאלתי אחרי שהעברתי את כף ידי על שפתיי. " לא הוא עדיין שם " הוא חייך.
" ועכשיו ? " שאלתי שוב. לכלוך ארור למה אתה עושה לי פדיחות ?
מאור גיחך והתקרב אלי, מעביר אצבע נעימה מעל שפתיי. " זהו . " הוא אמר ונשאר קרוב , מביט לי עמוק בתוך העיניים שלך.
" אתה יודע איפה זה רחוב האתרוג ? " אין לי את זה ביותר דפוק.
" מה ?..אה כן " הוא מלמל במבט לא מבין " אתה יכול להוריד אותי שם ? "
" כן " הייתי חייבת להרוס את הרגע, מטומטמת. חייכתי חיוך נבוך.
הוא חייך גם ואז התרחק ממני לאחר כמה שניות משאיר את המתח בנינו כמו שהוא. במשך כל הדרך הוא זמזם איזה שיר, ואני שתקתי.
" נהניתי איתך היום , " הוא אמר כשהיינו מול הבית של נועה והוציא את החגורה שלי.
" גם אני. תהנה באירוע היום " הוא הנהנן ואמר " תודה קטנה, ותפסיקי לברוח ממני אה ? אני לא נושך " הוא אמר בקול מתגרה כשפתחתי את הדלת. הבטתי בו בחיוך נבוך וסמוק ביותר.
" מבטיחה.. ביי חיים " נשקתי ללחי שלו ויצאתי מהמכונית במהירות. סתומה סתומה סתומה !!!!
משום מה למרות כל הכיף עם מאור, הרגשתי אשמה. אפילו שהוא לא שלי, שהוא לא מחוייב אלי או אני אליו, שיש לי מישהי אחרת, הרגשתי אשמה בגלל בר.
נכנסתי לבית של נועה , אומרת שלום למשפחה שלה שישבה ביחד בסלון, בניגוד למשפחות אחרות.. ועליתי לחדר שלה.
צנחתי על המיטה שלה ברגע שנכנסתי. טומנת את פניי בכפות ידי ומסננת מבעדם. " כמעט התנשקנו "
" מה כבר עשית למה כמעט ? " היא צחקה ושאלה בסקרנות. סיפרתי לה בערך את כל מה שקרה, כולל תחושת האשמה שלי.
" תקשיבי, באמת שאת חייבת להוציא אותו מהראש שלך, האמת היא שהוא והחברה שלו.. מיטל ? " היא עצרה כדי לקבל ממני אישור, הנהנתי והיא המשיכה. " בקיצור הוא ומיטל מחזיקים נחמד, נראה לי שהוא לא יזרוק אותה כזה מהר הפעם. היא באמת לא סתומה כמו שהיא נראית… " הרגשתי איך כל מילה שלה הופכת לסכין , שעושה לי עוד חתך קטן בלב. לא מצאתי מקום בלב לשמוח בשביל בר.
היא חיבקה אותי חזק. " אני יודעת שזה מבאס אותך.. אבל דיי, את לא שמה לב למה שנמצא מול העיניים שלך. מאור מדהים , הוא בוגר ורציני ומוכן לקשר האמתי הזה שאת צריכה, תפסיקי להתחשבן יותר מידי ולכי עליו. " כל מה שהיא אמרה היה נכון. לא הייתה לי מילה אחת רעה להגיד על מאור, ועזבו את זה שהחיצוניות שלו גם הורסת.
אבל אני באמת לא יודעת.
כל חיי נמשכתי לבחורים הרעים האלו , מעניין איך זה להיות עם הבחור הטוב.