אוהבת אותך אפילו ש…פרק 23

פרק 23

מנקודת מבט של בר :

" יש לי חברה " אמרתי לה, לא יודע אפילו למה. העיניים שלה נפתחו לשנייה ואז היא לבשה על על עצמה מבט קפוא.
" אה חדשה ? בטח עוד בלונדינית עם ציצים. מעניין מתי תשתעמם ממנה " היא אמרה. בזמן האחרון בנות לא מעניינות אותי.
"היא בכלל ברונטית, אבל זה לא עניינך " אני אומר. תכננתי בכלל לשאול אותה למה אנחנו ידידים, רעיון גרוע. היא מחייכת.
" צודק. אתה הולך ? אני רוצה לראות טלוויזיה " היא אומרת, אני מסתכל על שפתייה בזמן שהיא מדברת. היא לא רוצה אותי כאן, אני לא מתפלא.
" יצאתי מהחדר, משתדל לא להסתכל עליה. דפקתי את היד שלי על אחד מהקירות. מרגיש את הדם זורם לי בוורידים. נמאס לי מהמצב הזה !!

מנקודת מבט של שני :
הוא יצא מהחדר, טמנתי את ראשי בשמיכה. נמאס לי מהעקיצות האלו, מכל משחקי האגו. בכל פעם זה כואב לי מחדש.
בדיוק התנגן שיר יפה באמ טי וי הגברתי ונשכבתי על המיטה. עד שנרדמתי.

" בוקר טוב שמנה " שמעתי את הקול של לירן מעלי. כבר בוקר ??? פתחתי עין אחת, רואה אותו צוחק, ולבוש.
" מה השעה ? " שאלתי תוך כדי פיהוק והתרוממות למצב ישיבה.
" שבע וחצי, " הוא אמר באדישות כאילו הוא לא הודיע לי שיש לי רק חצי שעה להתארגן.
" פאק אני חייבת למהר " מלמלתי תוך כדי ריצה לאמבטיה. נתקלת בדרך בלולה הכלבה של לירן.
התארגנתי בשיא המהירות, שותה את השוקו שלירן הכין לשנינו ועולה על המכונית של לירן.
" אפילו לא הספקתי להסתכל במראה לפני שיצאנו " רטנתי וחגרתי את עצמי. הוא צחק.
" את לא צריכה. יפה כמו תמיד " משפט שאמור להרגיע אותי אבל לא עושה את זה.
" אז איך ישנת ? " הוא שאל וחייך לעברי.
" מצוין. המיטה שלך נוחה מאוד, מתי בר הלך ? " שאלתי ובדקתי הודעות באייפון שלי.
" שנייה אחרי שהוא נכנס לחדר שלי. רבתם או משהו ? הוא היה נראה עצבני " הוא אמר והרים לעברי גבה. גלגלתי עיניים. שיתעצבן כמה שהוא רוצה.
" סתם. לא משהו רציני " מלמלתי ופתחתי את הדלת של המכונית. הגענו לבית הספר.
ראיתי את נועה אלמוג ונטלי בשער והתקרבתי אליהן.
" יפות שלי " אמרתי ונשקתי לכל אחת מהן. התחלנו להתקדם לכיוון הכיתה.
" אז איך היה אתמול עם לירן ? " נועה שאלה בקול מתגרה.
" נחמד. את יודעת, תמיד כיף עם לירן " השבתי בחיוך. " מתי תחזרו ? " אלמוג שאלה.
" אוי זה לא יקרה צאו מהסרט כבר " צחקתי ובדיוק בר חלף על פני, מחבק מישהי. מעניין אם היא החברה שלו.
" מה עם בר באמת ? " נטלי שאלה כשראתה איך אני עוקבת אחריו עם עיני.
" כלום איתו. " אמרתי וחזרתי להביט בהן.
" הוא ממש קינא לך אתמול " נועה אמרה כשהתיישבנו במקום שלנו.
" תגידי את זה לחברה שלו. " מלמלתי והיא הביטה בי מופתעת.
" הוא לא נח לרגע " היא אמרה והמורה נכנס לכיתה. אוף. אזרחות.
השיעור עבר דיי מהר יחסית. אולי זה בגלל שהעברתי אותו בלספר לנועה את כל מה שקרה.

בהפסקה ישבנו בספסל הקבוע, שי וירדן הצטרפו אלינו. ממנו לא שמעתי הרבה זמן.
שמתי לב לחיוכים שהוא ואלמוג החליפו בניהם, מעניין אם קורה שם משהו. ממזרה הילדה.
נתתי בה מבט של ' חסר לך ואת לא מספרת לי הכל ' והיא הנהנה וצחקה.
" מה עם ההורים שלך ? " נועה שאלה אותי בשקט. עד שהדחקתי את זה מהראש שלי היא הזכירה לי.
" כנראה שאני יחזור היום הביתה, ונראה מה יהיה " אמרתי ונאנחתי. בר ורן התקרבנו אלינו. ניסיתי לא להסתכל על בר. הוא נעמד מולי, הורס לי את התוכניות.
" יש משחק שלנו בשעה הבאה " הוא אמר ולא הביט בי.
" אני אבוא לראות אותך " אמרתי וחייכתי לרן. " חסר לך ולא " הוא חייך והעביר מבט לנטלי.
לכולם יש אהבה. מרגישה בודדה.
האייפון שלי צלצל. אוי זה מהפיצה. כמה זמן לא קראו לי למשמרת.
" היי קרין " אמרתי וקמתי משם , הולכת לצד בשביל קצת שקט. הספקתי לראות את בר מתיישב לי במקום.
" היי שני תקשיבי תבואי מחר בצהריים לעבודה זה בסדר ? " היא אמרה הנהנתי ואז קלטתי שהיא בעצם לא רואה את זה .
" שני ? "
" כן כן זה בסדר אני אבוא " אמרתי והיא המהמה. " נתראה מחר בשלוש וחצי " היא אמרה וניתקה.
חזרתי בחזרה לכולם. נו באמת, הוא היה חייב להתיישב?
העדפתי לעמוד ליד רן, אין לי כוח לפנות אליו. הוא נעץ בי מבט. זה משגע אותי שיפסיק.
" מה ? " שאלתי לבסוף בעצבים. הוא משך בכתפיו.
" מציק לי שאת עומדת. שבי עלי " הוא אמר בתמימות, הוא עושה את עצמו שאני יבין ?
" יותר נוח לי לעמוד , חוץ מזה לא חבל שחברה שלך סתם תקנא ? " השבתי לו והוא נאנח.
" עוד מישהי יתוקף ? " שי צחק וטפח לי על הגב. בר צחק איתו. התעלמתי והעברתי נושא.
" שבוע הבא יש לי יום הולדת מה עושים ? " פניתי לבנות. " יאו נכוןן חיים " נועה אמרה.
" באמת מה עושים ? " אלמוג שאלה. " לא יודעת מתחשק לי משהו ענק האמת " אמרתי ונטלי הנהנה.
" יש לי ידיד שמשכיר וילה ענקית עם בריכה וכל השטויות האלה, יש שם גם בר, מה את אומרת ? " היא אמרה. הילדה הזאת מכירה את האנשים הנכונים. " נשמע אחלה, תביאי לי את המספר שלו. אמרתי והיא נכנסה לאנשי קשר והקריאה לי את המספר.
זה הראה לי באייפון שהמספר כבר שמור לי , מאור הברמן. לא יאמן, העולם הזה קטן.
" זה המספר של מאור " אמרתי בגיחוך של מבוכה. בר הפנה את מבטו כמתעניין בשיחה. " הברמן החתיך ההוא ? " נועה שאלה ופתחה את עיניה. הנהנתי. " דומה לנעל , לא מבין מה אתן מוצאות בו " בר אמר ואלמוג מיהרה להשתיק אותו. " לפחות תנסה להסתיר את זה שאתה מקנא. " היא אמרה. איזה יופי, היא עושה את העבודה במקומי. חייכתי חיוך קטן, עכשיו זה עשה לי חשק יותר להשכיר את הדירה ממאור.
" אני ידבר איתו בערב , הוא בטח יעשה לי גם מחיר טוב, תפתחו איוונט ותזמינו את כל השכבה, מצידי את כל העיר, אני באמת רוצה שזה יהיה משהו גדול " אמרתי ואלמוג צווחה . את המסיבה הזאת יהיה קשה לשכוח.
הצלצול נשמע, התקדמנו כולנו לעבר האולם, ורן ובר הלכו להתלבש לקראת המשחק.
תפסנו מקומות יחסית קרובים, הבטחתי לרן להביט בו מקרוב.
אחרי בערך עשר דקות המשחק התחיל. אני לא כל כך מבינה בכדורגל, אבל ראיתי את המדים של רן ובר והבנתי שאנחנו הקבוצה הכתומה , ושאנחנו אמורים להתלהב כשאחד הכתומים מכניס את הכדור לשער.
גול ראשון, הוא של הכתומים. גל של צרחות הגיע מהאולם, שהספיק כבר להתמלא לגמרי.
באיזה שהו שלב הפסקתי להסתכל על המשחק, הוא לא ריתק אותי במיוחד, מצאתי את עצמי מתמקדת בבר, באיך שהוא רץ, איך שהוא מוחה את הזיעה מהמצח שלו. גם אם הבן אדם יחרבן הוא יראה כל כך סקסי ?
הוא בדיוק הסתכל לכיוון שלנו, ראיתי איך הוא מחפש משהו במבטו , או מישהו. הוא מצא את מה שחיפש וראיתי אותו שולח נשיקה באוויר, הסתובבתי מאחורי לראות אל מי זה היה מכוון ונתקלתי בחיוך ענק מולי, היא נראתה ממש טוב.
" נכון הורס ? חבר שלי " היא אמרה בהתרגשות ובקול פלצני. היה עדיף שתשתוק. " בטח הורס , כובש " מלמלתי והסתובבתי בחזרה , נועה שראתה את זה התחילה לצחוק. חברה תומכת.
המשחק נגמר, הקבוצה שלנו הפסידה. לא נורא. קמנו מהמקומות שלנו ובדרך ראיתי את זו עם החיוך הענק קופצת על בר , ומנשקת לו את הצורה. להגיד שלא כאב לי לראות את זה יהיה שקר.
יד הונחה על כתפי. " תפסיקי להתייחס לשטויות שלו " לירן אמר וכרך את ידו סביב גבי בזמן שיצאנו אל החצר. חייכתי אליו " משתדלת " מלמלתי והם בדיוק יצאו יחד. הם בכלל לא מתאימים. הוא התקרב אלינו, הסתומה נגררת אחריו.
" לא נורא אח שלי " לירן אמר לו וטפח לו על הכתף. " לא היינו מוכנים למשחק הזה " בר מלמל והביט בי. הסטתי את מבטי ממנו ואמרתי ללירן. " אני נכנסת לשיעור " הוא הנהנן לעברי.
התכוונתי ללכת משם ובר אחז בידי. " חכי שנייה, יש לך כמה דקות ? " הוא אמר , הסתומה שלידו פתחה עיניים. " ברוששש אבל לא היינו ביחד בהפסקה , אל תברח לי שוב " היא חיבקה את היד שלו והוא השתחרר ממנה " די מיטל שתקי שניה. " הוא חזר להביט בי שוב. " אל תהיי כזאת אני לא נושך " הוא אמר ונאנחתי. " אין לנו על מה לדבר בר " שחררתי את ידי ממנו. " לי יש " הוא התעקש והחזיק בידי שוב, לוקח אותי לספסל מרוחק ומושיב את שנינו.
" אני לא רוצה שתכעסי עלי " הוא אמר והסתכל עלי. יפה לו שהוא לא רוצה באמת.
" אין לי למה לכעוס. אנחנו ידידים אתה יכול להזדיין עם מי שאתה רוצה " אמרתי אבל שמעו בקולי את הכעס.
" לא שכבתי איתה.." הוא אמר בשקט.
" אה לא ? חשבתי שככה הכרתם " הוא נאנח. " דיי שני היא באמת סתם מישהי " הוא אמר.
" אחלה. סיימת לדבר ? כי לא באמת אכפת לי " אמרתי וקמתי מהספסל.
" את ילדה קשה.. " הוא אמר וקם. הלכנו לעבר הכיתה בשתיקה. הוא לא ניסה יותר.
ברגע שפתחתי את הדלת זכיתי לקבל מבט מאוד אוהב מהמורה. " יפה שנזכרתם להגיע לשיעור, עדיף שתשארו כבר בחוץ. הוא אמר ורטנתי סוגרת את הדלת בחוזקה ומתיישבת על אחד מכסיאות הברזל שיש במסדרון. בר התיישב לידי.
" את באמת חייבת לעשות משהו עם העצבים שלך " הוא אמר וגיחך.
הרמתי את ידי וסתרתי לו. " משהו כזה ? " הרמתי את קולי. הוא התרחק ממני.
" מה עובר עלייך ? " ראיתי שזה עיצבן אותו. " תרגעי כבר " הוא הוסיף. הדבר הכי גרוע שאפשר להגיד לבן אדם עצבני זה להרגע.
" אל תגיד לי להרגע בר " הטון שלי עלה לרמה גבוהה יותר וקמתי משם.
הוא קם אחרי והיה נראה כעוס, התרחקתי אחורה וראשי נגע בקיר, הוא שם את ידו , חוסם ממני את היכולת לזוז. ונעמד ממש ממש קרוב אלי.
" אני יגיד לך מה שאני רוצה להגיד לך שני. את מתחילה להימאס עלי עם כל הדרמות שלך. " הוא אמר בשפתיים חשוקות. לא יכולתי להוציא משהו מהפה שהוא היה כל כך קרוב אלי. הוא חייך אחרי שראה שאני לא מגיבה אחרי כמה שניות.
" תעיף את החיוך הדבילי הזה מהפרצוף שלך ועל הדרך גם את הידיים " סיננתי והמבט שלו חדר אלי, שמעתי אותו נושם.
" מסוכנת.. " הוא אמר בשקט והעביר יד אחת על הלחי שלי. " את לא מפחידה אותי. " הוא הוסיף, משתיק אותי שוב בגל של צמרמורות. דיי . הבטחתי לעצמי לא להיכנס לזה שוב.
העפתי אותו ממני בכל הכוח שהיה לי ונכנסתי במהירות לשרותיי הבנות.
התיישבתי על הרצפה טומנת את ראשי בין ברכי.
שונאת לאהוב אותו כל כך.