אוהבת אותך אפילו ש…פרק 22

פרק 22

" בר ? מה הטלפון של נועה עושה אצלך ? " שאלתי , מבולבלת.
" אנחנו אצל שיי מה את משנה לי נושא עכשיו, שאלתי משהו שני . מה פתאום ישנה אצל לירן ? " הוא אמר בקול תקיף ומהיר.
" נו מה אתה אבא שלי בר מה הקטע " לירן הביט בי מהספה והרים לעברי גבה, סימנתי לו עם היד שאני יסביר לו אחר כך.
" לא אבא שלך אבל למה את צריכה לישון אצלו ? "
" יכול להיות שאתה מקנא ? " יכול להיות ?
" ממש לא. " הוא אמר בטון לא משכנע בכלל "אנחנו ידידים זה לא קשור בכלל, בתור ידיד שלך אני לא חושב שאת צריכה לישון אצל לירן " כן בטח, קנאי.
" זאת לא פעם ראשונה שאני ישנה אצלו, הוא כמו אחי. "
" אחים אחים במיטה שוכחים מכירה את המשפט הזה ? אני לא טמבל אתם אקסים אל תשכחי " הוא אמר. מה הוא מתערב בכלל ? אני אומרת לו אצל מי לישון ואצל מי לא ?
" טוב די בר אין לי כוח לשטויות שלך, תעביר לי את נועה " אמרתי בחוסר סבלנות. שמעתי אותו נאנח וממלמל משהו.
" הלו ? " היא אמרה ומיד עברה לתקיפה " מה את עושה אצל לירן ? חזרתם ? " אוי ואבוי הילדה לא תפסיק לשאול את זה .
" לא נועה לא חזרנו, וסתם רבתי עם ההורים. את יכולה להביא לי לפה חולצת בית ספר ואיפור ? " שאלתי בקול ענייני והיא המהמה. " שנייה " היא אמרה לי ואז שמעתי אותה צועקת. " היי בר אתה יכול להקפיץ לשני כמה דברים לבית של לירן ? תודה אתה החיים שליייי " לא היא לא רצינית דווקא אותו היא שלחה ??
" את כזאת זונה " אמרתי והיא צחקה. " הוא ממש מקנא. טוב אני חוזרת לשי שלי יש לך דש ויאלה בי " היא אמרה ושמעתי את צליל הניתוק.
" ספרי לי בקצרה את כל מה שקרה הרגע " לירן צחק. זה ממש לא מצחיק אותי!!
" בר התעצבן שאני ישנה כאן. הסתבר שהוא מקנא. אנחנו ידידים בכלל. נועה שלחה אותו לפה. הוא בדרך " אמרתי והוא התחיל לצחוק עוד יותר.
" שנכם כאלו מסובכים מה הקטע שלכם לא להיות ביחד " הוא הוסיף והכניס קרקר לפיו.
" לא יקרה " אמרתי וחייכתי. שונאת את כל הקטע הידידותי הזה. דפיקות בדלת. לירן הביט בי וחייך חיוך ממזרי. " אני חושב שזה בשבילך, אני לא יפריע לכם " הוא צחק ועלה לחדר. אוף !!!
פתחתי את הדלת ונתקלתי בחיוך המאולץ של בר. " איפה לירן ? " הוא שאל ישר.
" בחדר, היא הביאה לי הכל ? " שילך ממש לא מתחשק לי לריב איתו שילך שילך שילך. " אני חושב "
הוא התיישב על הספה, לא נראה כאילו הוא עומד ללכת. העובדה שהוא כל כך רגוע מלחיצה אותי.
" אז מה… נהנים ? " שוב החיוך המזויף הזה.
" כן . אחלה לנו." אמרתי בטון מאופק ונשארתי לעמוד מולו, משחקת בקצוות שיער שלי.
" למה את לא יושבת ? " הוא שאל , עדיין מחייך. מעניין כמה זמן הוא יחזיק ככה.
" סתם " הוא הנהן. טוב מתי מגיע החלק שהוא מתעצבן והולך ?
" אתה.. נשאר ? "
" אני מפריע למשהו ? " הוא שאל והקול שלו עדיין היה נשמע רגוע באופן מפחיד.
" לא . לשום דבר. " אמרתי והוא התמתח.
" אז אני חושב שאני ישאר לי קצת, נועה ושי צריכים קצת ספייס " הוא חייך. זה לא נשמע לי כמו רעיון טוב.
שמעתי צעדים, לירן בדיוק ירד במדרגות ונעמד לידנו.
" אח שלי , אתה עדיין כאן ? " הוא חייך אליו והם החליפו בניהם מין טפיחה כזאת של גברים.
" לא יכול לסבול עוד שנייה עם זוג הדביקים האלו " בר השיב לו והם צחקו. מה הולך פה שאני יבין ???
" טוב אז אני אממ.. ילך לחדר ולא יפריע לכם . " אמרתי במבוכה והסתלקתי משם. לפחות בר לא התעצבן עלי.
נשכבתי על המיטה בחדר של לירן והדלקתי את הטלוויזיה. מרגישה את הלב שלי דופק, כנראה עדיין לא נרגע מהנוכחות ליד בר מקודם.
החולצה הזאת כל כך לא נוחה, קמתי ופתחתי את הארון של לירן מחפשת אחר חולצה ענקית ונוחה. פשטתי את החולצה שעלי וסגרתי את הארון.
" חשבתי שסיכמנו שאת לא מתגרה בי יותר " הדלת נפתחה ובר נכנס נסער מתמיד.
" חשבתי שאתה לא מקנא " אמרתי בחיוך כשהוא עמד צמוד אלי, הרגשתי את הנשימות שלו.
הוא דחף אותי והפיל אותי על המיטה של לירן, נשכב מעלי. התמלאתי צמרמורות בצורה מטורפת.
" תפסיקי לחשוב " הוא מלמל והעביר אצבע על שפתי, שוב משגע אותי ומחולל לי בפנים מערבולות.
הוא נישק אותי נשיקות קטנות וחמות בצאוור , לא הצלחתי להחזיק את עצמי כמעט.
משותקת מהנגיעות שלו.
" אולי תנשק אותי כבר ? " פלטתי בשקט. הוא חייך ונשק ללחי שלי, צמוד לשפתיים בצורה מטורפת.
" אני לא חושב, את ידידה שלי " אני מבינה שהוא החליט לשגע אותי היום. גם אני יודעת לשחק במשחק הזה.
התהפכנו, כך שאני הייתי מעליו הפעם. הוא נשך את שפתיו בזמן שחייכתי אליו.
" אני מבין מה הולך פה.. " הוא מלמל. מתקרב לפני עד כדי שיגעון. שנייה לפני ששפתינו נפגשו קמתי מעליו, מעבירה את היד בשערי, מחייכת מול מבטו ההמום.
" אני לא חושבת בר, ידידים לא ? " הוא קם מהמיטה, מיישר את חולצתו ובוהה בי , אחרי כמה שניות הוא חזר לחייך.
" הכי ידידים שיש " הוא זרק לעברי את החולצה שהוצאתי מהארון מקודם. " תלבשי על עצמך משהו, " הוא לא הפסיק להתסכל עלי כשאמר על זה.
" שנינו יודעים שזה לא מה שאתה רוצה " צחקתי ולבשתי את החולצה, פתאום הוא היה קרוב אלי יותר. ידעתי שהוא לא יכול לעמוד בפיתוי.
" יש לי חברה "
שנייה מה ???????