אוהבת אותך אפילו ש…פרק 14

פרק 14

אוקי לנשום שני לנשום. דבר ראשון לפני שאת נכנסת להיסטריה תציצי מתחת לשמיכה ותבדקי אם את לבושה. יש אלוהים !! אני לבושה. אבל רגע , זה לא הבגדים שלי בעצם. אוי הראש שלי כואב.
שמטתי את הראש על הכרית ושמעתי תזוזה מאחרי. הערתי אותו ?
" בוקר טוב קטנטונת " שמעתי את הקול ההורס שלו. אוף מה אני עדיין עושה. למה אני לא בבית שלי. למה אני לובשת גופיה ומכנס ספורט קצר. למה הוא איתי במיטה.
" בוקר " אמרתי בקול מוזר וקמתי לישיבה. מאור הביט בי בחיוך משועשע. מעניין מה עשינו אתמול. אני בקושי זוכרת משהו. אני זוכרת נשיקה. אני זוכרת מכות. מכונית צהובה. ואת מאור אני לא ממש זוכרת . אני רק זוכרת שהשם שלו מאור. ושהוא היה הברמן.
הוא נשאר לשכב. " אז איך את ? " מה אכפת לו לעזאזל אולי שיסביר לי כבר למה אני לבושה ככה איך הגעתי לכאן ומה נסגר ???
" בסדר .. מה " זה כל מה שיצא לי. במחשבות זה נשמע הרבה יותר טוב. " מה עושיםם כאן " המשכתי את עצמי בצורה גרועה. הוא לא הבין אותי לפי הפרצוף המוזר שהוא עשה. " מה עושים כאן ? " חזר אחרי בשאלה. " אמ מה אני עושה כאן? איתך . עם גופיה ומכנס שהם לא שלי " מי זאת שהתחילה לדבר לעניין סוף סוף ?
הוא צחק . זה נראה לו מצחיק שאני יבין ? " בואי נתחיל מההתחלה. מה את כן זוכרת מאתמול ? "
מההתחלה… רקדתי עם הבנות. ואז כבר לא. אני זוכרת את בר שהציק לי. את לירן פגוע הולך משם. ממה הוא נפגע ? אני זוכרת שהקאתי.
" אז אני יעזור לך קצת להבין מה פחות או יותר קרה" הוא אמר בחיוך רך. קודם שיענה לי כבר אם שכבנו או לא. אני במתח. אבוי.
" טוב אז.. שתית . והרבה. אין לי מושג מה היה לך כל כך בוער לאבד את העשתונות אבל בכל מקרה הצלחת במטרה שלך. התיישבת על הבר וביקשת ממני עוד כוס. סירבתי לתת לך והתחלת להתעצבן.. ואז החבר הזה שלך בר ? " הוא עצר לרגע כדי לקבל ממני אישור על השם. " הוא לא חבר שלי . נו תמשיך " אמרתי.
" אוקי אז בר בדיוק עבר שם וכעס עלי שאני מביא לך לשתות , הסברתי לו יפה שזה לא מה שקורה וזה לא היה אכפת לו בכלל הוא ישר קפץ עלי התחיל לשחק אותה נינגה " בר ?? הוא בטוח ??
" לא רציתי להכאיב לו אז קראתי לאבטחה שהרחיקו אותו. בינתיים כשלא שמתי לב הספקת לשתות לך עוד כמה כוסות טובות… ואז אמרת לי שאת צריכה להקיא " פדיחה פדיחה פדיחה. " ביקשתי להשתחרר מהמשמרת כדי לצאת איתך עד שתרגישי טוב. יצאנו החוצה והקאת את החיים שלך. חברות שלך כל הזמן התקשרו ולא ענית אז אמרתי להן שהכל בסדר הן יכולות לסמוך עלי ושאני יקח אותך לבית שלי עד שתרגישי יותר טוב. בהתחלה חברה שלך לא נתנה לי. היא חשבה שאני רוצה לאנוס אותך . אבל אז הסברתי לה שאני לא כזה ושאני גר שתי דקות מהמועדון. היא אמרה שהיא תחפה עליך ותגיד שישנת אצלה… הגענו אלי ולא הרגשת טוב בכלל. רציתי לקלח אותך כי לא היית במצב של להתקלח לבד. אז קראתי לאימא שלי לבוא אלי חחח היא לא הבינה למה הזעקתי אותה בחמש בבוקר. היא קילחה אותך ונתנה לך את הבגדים האלו. זה היה הכי קטן שמצאנו חח את ממש רזה " כבר ציינתי שאני שונאת את עצמי לפעמים ושאני כל כך מטומטמת ???? " השכבתי אותך לישון במיטה שלי והתכונתי לישון בסלון. אבל את ביקשת שאני ישאר איתך עד שתירדמי כי את מפחדת. בסוף יצא שנרדמתי איתך כאן , אני מקווה שאת לא כועסת "
לכעוס ? אני ? אחרי כל הדברים המקסימים האלו שהוא עשה בשבילי ??
מה שכן. על עצמי אני כועס. ואני בטוחה שאני לא היחידה.