אהבה שטנית פרק 23 שני פרקים לפני סיום נראלי

"היי, אלוהים?" המזכיר של אלוהים נכנס לחדר. הוא לא הופתע לראות את הבוס שלו משחק בפלייסטשן החדש שלו.
"כן, מה קורה חבר?" הוא שאל והעיף באגביות את הראסטות שלו אחורה. הוא הזמין אותם לא מזמן והאמת שזה די התאים לו. חוץ מזה הוא לבש וסט לבן פתוח שהציג לראווה את הקוביות שלו, תחתוני בוקסר ועל צווארו היו שלוש שרשראות של פיס אנד לוב.
"יש כאן כמה חברה שממש רוצים לדבר איתך." אמר המזכיר.
"אז תכניס אותם כבר, לוגאן. למה הם צריכים להמתין?!" אלוהים כעס. לוגאן הנהן ויצא החוצה לקרוא לחבורת השטנים והמלאכים המשונה להיכנס פנימה. הוא נשבע שהיו שם גם בני אנוש.
"היי, חזרתם כבר? סידרתם את עניין הנבואה?" שאל אלוהים באגביות והעיף את שלט הפלייסטשן הצידה.
"האמת שבאנו לבקש עזרה." אמר גבריאל.
"למה שלחתי אתכם, אם ככה?!" אלוהים התעצבן אבל מיד נרגע והסתובב אליהם.
"וואו, בנאדם. זה ראסטות?!" שאל טוי בהפתעה, אלוהים צחק והנהן.
"מתאים לי?" הוא שאל בחביבות.
"לגמרי לא." אמר טוי באימה. הוא תמיד דמיין את אלוהים בתור מישהו טהור, וכך הוא גם נראה בפגישה האחרונה שלהם למרות חשיפת התחתונים שלו. עכשיו הוא נראה כאילו הוא איבד כל בגרות וחזר לגיל הנעורים.
או לפחות ההתנהגות שלו חזרה לשם.
"אף אחד לא שאל אותך. אז מה אתם צריכים?" אלוהים שאל את ויטה שמצאה חן בעיניו מאוד.
הוא יכל להרגיש שהיא קשורה לשדים, לקחו לו כמה שניות להבין שהיא בתו של השטן, אבל גם זה לא הרתיע אותו. הבחורה הייתה ממש יפה.
"אני ויטה, ואני הבת של השטן." ויטה צעדה קדימה.
"את זה אני כבר יודע…" אמר אלוהים בחולמנות, טוי נאנח ודפק את ראשו בקיר.
"בכל אופן, אני חייבת לבקש ממך צבא קטן. ממש קטן, חמישים אנשים." אמרה ויטה, אלוהים הניד בראשו.
"אלוהים, זה ממש הרבה. לפחות תגידי בשביל מה זה." הוא אמר.
"המלאכים סיפרו שהם ירדו לכדור הארץ בגלל נבואה, האמת שגם לי יש נבואה קטנה לטפל בה… אני חייבת לקרוא תיגר על אבא שלי ולנצח אותו כדי להפוך להיות השטן החדש. אבל בשביל זה אני צריכה להגיע לגיהינום ואני לעולם לא אוכל לפרוץ לשם לבד.אבא שלי שם שמירה כבדה על הכניסה, אני לא יודעת לאיזה אורך השמירה נמשכת. אנחנו ניגשנו לשם, לשערי הגיהינום, ובקושי יצאנו בחיים. תראה." אמרה ויטה והראתה לו את הפציעות שלה, חבריה עשו כמוה. היא הראתה לו את הפציעות החדשות וגם פציעות מכמה מקומות אחרים כדי שזה ייראה כאילו היא נפצעה הרבה יותר.
"זו הנבואה שלך, אני לא יכול להתערב. אבל את תהיה שטן מעולה." אמר אלוהים.
"טוב, אולי זה ישנה את דעתך." אמרה ויטה והיא סימנה לטוי לפתוח את הסרטון שאבא שלה שלח להם לפני זמן מה, מה שגרם להם לבוא לפה מלכתחילה.
טוי קירב את ההולוגרמה לפנים של אלוהים.
ראו את השטן מברך את אלוהים במוות נעים, ואז מודיע שהוא פותח מולו במלחמה.
"אני עומד לפתוח במלחמה נגדך, אלוהים. אני עומד להפיל אותך לכדור הארץ ולהרוס את האנושות כפי שתמיד חלמתי!" אמר לוציפר בסרטון.
"בעוד שתי שעות הכוחות שלי ייצאו לכיוונך, אני שולח את זה בתור אזהרה ידידותית. אני נותן לך שעתיים להתכונן." אמר אלוהים.
"רות סוף, חבר." הוא אמר וההולוגרמה נעלמה.
"אם אני לא אנצח את אבא שלי בפחות משעתיים לא יהיה לך סיכוי. אני מבקשת רק חמישים מלאכים." אמרה ויטה.
"לא, את מבקשת רק חמישים, אבל אני עומד לתת לך שבע מאות מלאכים ולצאת איתכם לקרב." אמר אלוהים.
"באמת?!" ויטה נראתה מופתעת במיוחד.
"כן. את אומרת שהוא הציב כוחות גדולים בכניסה לגיהינום?" שאל אלוהים.
"כן. אני לא יודעת לאיזה אורך השמירה הזו נמשכת כמו שכבר אמרתי אז כדאי כמה שיותר…" אמרה ויטה.
"כמה שיותר. היי, לוגאן?!" אלוהים צווח, לוגאן נכנס שוב.
"כן אדוני?"
"תגייס את כל המלאכים מעל גיל שמונה עשרה, תגיד להם שאנחנו יוצאים למלחמה האחרונה, בסיום המלחמה לא תהיה יותר יריבות בין גן עדן לבין הגיהינום." אמר אלוהים. לוגאן נראה מופתע אבל הוא הנהן ויצא.
"אני מקווה שכך אכן יהיה. עכשיו, מי רוצה לשתות קצת שוקו ולדבר על הסכמי שלום?"