"אהבה ראשונה" פרק נ"ד ו א ח ר ו ן !♥♥

כידוע לכולנו סופם של דברים יפים מסתיימים כאילו בהבזק. משפחת זיו התארחה אצל משפחת ברק שבועיים ימים והנה הגיע הרגע להיפרד , וזו הייתה פרידה קשה, ואין צורך לגלות לכם אצל מי הפרידה הייתה הכי קשה. אז ככה אביבי ומאי שהפכו לחברות טובות מאד , שתיהן בכו בדרך לשדה התעופה, זהר ורינת היו יחדיו אפשר לומר כל השבועיים, ו- ♥♥♥♥ כן ו יובל ויעל כאן הבעייה הייתה קשה ביותר. השניים ישבו במושב האחורי באוטו שנהג יוני ולא פצו פה. הם ישבו מחובקים ורק הביטו אחד אל השנייה.

"יובלי סוף סוף פתחה יעל את פיה, נכון שתהיה איתי בקשר עז, ודאי יעלי על מה את מדברת , אין מצב שלא, הלוא את יודעת כמה אני אוהב אותך , המשך חליפת המכתבים בינינו תקבל אולי תאוצה גדולה יותר ואם אפשר יהיה לדבר בטלפון אז מה טוב, אבל בואי נגד שהסיכויים מאד קלושים.

יעל שלפה עט מכיס מכנסיה ונתנה אותו ליובל "את מתכוונת להזכיר שמא אשכח לכתוב לך ולכן את נותנת לי מתנה עט? "לא" אז מה זה אומר" היא לקחה את העט מידיו של יובל ופתחה "קלף עם ברכת הדרך משהו מדהים" וואו, וואו עט כזו לא ראיתי מעודי" יוני הציץ מהמראה לעברם וחייך לעצמו: הבת שלי קרוב לודאי חרשה את העיר לארכה ולרחבה כדי למצוא משהו יפה משהו מיוחד להגיש לאהוב לבה.

"אבא אמרה יעלי, קניתי גם אחד בשבילך ואחד בשביל אמא, אך כתוביות הקלף הן שונות"

"תודה מתוקה זו באמת מתנה נהדרת. יובל פנה יוני לעברו, שמחתי מאד מאד לארח אותך ולהכירך מקרוב , אתה עלם חמודות, צפויות לך גדולות ונצורות והחשוב מכל תתמקד בלימודים ואם יקפיצו אותך כתה מה טוב, העקר בסיום הלימודים, אני מקווה בשביל יעלי ובשבילך שתשוב לארץ, קרוב לוודאי הפחד יעלם כשאתה תהיה כבר בן 16 לערך ואם תזדקק לקורת גג, ביתי תמיד יהיה פתוח בפניך, ,

"אבל אבא אמרה יעל , אז הוא יצטרך לשרת בצ.ה.ל, בטרם הספיק יוני להשיב לה, יובל ענה: יעלי אני אשרת בצבא בכל מצב, אני אבוא במיוחד לשרת בצבא, זה המעט שאני יכול להשיב ולהודות לאותה גברת מקסימה מהעזרה הסוציאלית שהצילה אותנו מצפרני אבי וכך ארגיש טוב יותר עם עצמי, כך אחוש שאני לא רק מקבל מהמדינה אלא גם נותן לה משהו מעמק הלב. אני גם חושב מאד באם זה יתאפשר לי לעשות קריירה צבאית, אני רוצה להיות באחת העמדות הבכירות ביותר בצבא הגנה לישראל.

"יוני, אם פתחת את הנושא, אזי כך, ראשית אני מודה לך בשם אחותי ואמי כמובן על האירוח הבלתי רגיל , נהננו מאד מאד מאד, שנית מר ברק, אנא תשמור לי את היהלום שאני מפקיד בידיך הנאמנות, ועל כך תודתי נתונה לך, יהלום כזה שרק יומיים היינו ביחד אך האהבה האדירה נשאבה עמוק בלבנו ואני מאד מאד מקווה שבאחד הימים אשא את יעלי לאשה, זו משאת נפשי אלה חלומותי" עכשיו חזר יוני, "אני מבקש שתתנו לי 2 דקות כי אנו קרובים מאד לנתב"ג: יובל אני מבקש ממך כי כל דבר שהנך זקוק עכשיו או תזדקק בעתיד תבקש ממני, את כל מה שאתה צריך במהלך שנים הבאות, עד לשובך ארצה, אם אתה זקוק לכסף אני פה בשבילך והנה משהו על החשבון, יובל הסמיק כסלק ויוני המשיך באם תרצה להתייעץ באם תצטרך עו"ד נוטריון כל דבר שתצטרך, אני זמין בשבילך בכל עת.

"וואו יוני, מה עלי לומר לאחר מלים אלה ולאחר הכסף מה עלי לומר:? עליך לומר רק תודה, זאת ענתה לו יעלי.

הנתב"ג נגלה לעיניהם ויוני שם לב שזהר כבר הספיקה לחנות, יש לך אמא אמר יובל נפלאה ואבא , כמו חבר טוב, אביבי מקסימה, אני מקווה שיהיה לי הכבוד והענג להיות בן משפחתכם. תודה! יעלי נישקה לאהוב ליבה והנשיקה המתוקה נמהלה עם הדמעות המלוחות .יוני יצא מהאוטו ונתן לשני המאוהבים להפרד ביחידות, ואכן הם כמעט לא רצו לצאת, אך כורח המציאות הוא הקובע, יובל יצא ראשון והושיט יד ליעלי וגם בחוץ קבל עם ועדה התנשקו שניהם בנשיקה שאמורה להחזיק מעמד לפחות עוד שנה ומי יודע אולי אפילו יותר.

אביבי ומאי מחובקות הגיעו ליוני ובהתרגשות אמרה מאי, השגנו אתכם , הגענו ראשונים. זהר ורינת גם הן התחבקו וזו האחרונה הודתה כל כך לזהר הן על הקבלת פנים הנפלאה, הן על האירוח הבלתי רגיל וכמובן על כל המתנות שזהר קנתה הן לה והן לילדיה, דיילת הקרקע השמיעה את קולה: כל הנוסעים לסינדי מתבקשים להכנס לאולם ההמראות, יעלי זהו מתוקה, כבר בתוך המטוס אכתוב לך מכתב ארוך וכל הזמן אחזיק את העט לידי וכך אחוש אותך בקירבי.

משפחת זיו נכנסה לאולם ההמראות ומשפחת ברק שלחה לעברם מלא נשיקות עד שנעלמו מהאופק.

יוני היה הראשון להתעשת, "הם יחסרו לי מאד , פשוט אהבתי אותם, יעלי בבקשה אל תבכי, זה לא מקובל לבכות לאחר שנפרדים מאדם אהוב, את צריכה לחייך ולבקש שתיפגשו שוב, ואני בטוח שתיפגשו במקום כלשהו בעתיד הנראה לעין ועד אז מכתבים גם זה משהו ואל תשכחי שהדאר יודה לך מאד . חחח.

יעלי חיבקה את אביה בחזקה והודתה לו על הכל. לאחר מכן חיבקה את אביבי ואמרה לה שאת מארחת למופת ותודה שאת אחותי , ואחרונה חביבה נצמדה לאמה והודתה לה מעמק הלב, על כל מה שהיא טרחה, קנתה ואירחה בחן כמו שרק אמא שלי מסוגלת ועל כך מאמי שלי: המון המון תודה.

אוקיי אמר יוני מי רוצה לנסוע אתי? אני צעקה אביבי, אזי גבירתי הואילי להכנס לאוטו. יעל ונגה צעדו לעבר חניית האוטו השני והמשיכו לפטפט ולהחליף רשמים כמו אם ובתה.

קוראי היקרים, כאן החלטתי להביא לסיומו של הרומן שלי :"אהבה ראשונה" מקווה שאכן הזוג המאוהב כן ינשא זו לזה ויעל תמשיך להתכתב עם יובל, זהר ויוני ישובו למשרדם שבזמן האחרון קצת הוזנח וזה הזמן, לתת לו דחיפה רצינית, בתי המשפט סיימו את הפגרה ויש תיקים שונים לקדם משפט, תיקים רבים יותר להוכחות ועוד כמה תיקים שיש לכתוב לגביהם סיכומים שמשתרעים על דפים רבים מאד מאד (זה מידע אישי) בטרם יחלפו -45 יום ממתן החלטת השופט להגישם לבית המשפט.

תם ונישלם !!!!!!!