אהבה ראשונה פרק כ"ו

זהר קיבלה טלפון ולאחר שהשיבה שאכן מדברת גב' ברק הבלתי יאומן ממש הבלתי יאומן ארע ""שלום מדברת אמא של יובל" "מה האמא של יובל החבר הראשון של יעלי בתי"? "נכון" ,"אלוהים אני לא מאמינה מה קורה איתכם היכן יובל נעלם "?

"אז כך מה שקרה הוא שבקיבוץ לא התאקלמנו כלל וכלל, ושתי אפשרויות היו לגבינו, או לחזור למעון לנשים מוכות , ששם סבלנו סבל בל יתואר , או לנסוע הרחק מארצנו האהובה ואנו גרים עכשיו בסידני שבאוסטרלייה"

וואו אני לא מאמינה וואו "ומה שלומו של יובל"?, הוא מרגיש מצויין תלמיד מצטיין , שולט באנגלית על בוריה שכידוע היא השפה המדוברת בסידני , הקפיצו אותו כיתה ועכשיו הוא עולה לכתה ט' כשהוא לומד בבית ספר למדעים והיחס אליו אדיר.

"אמא של יובל והיכן את נמצאת עכשיו? "אני נמצאת בתל אביב" בתל אביב? , תקשיבי בבקשה אנא קחי מונית ותגיעי לז'בוטינסקי 60 אמתין לך בשמחה , את חייבת להגיע אלי" "את בטוחה" "ודאי שאני בטוחה אנא בואי אני ממתינה לך".

זהר סגרה את הטלפון וההתרגשות שלה עלתה על גדותיה., אלוהים, יובל ממש קופי של יעל, גם אותו הקפיצו כתה, והוא לומד בבית ספר למדעים, וואו אם יעלי תשמע את הסיפור הזה, ללא שום ספק, היא עולה על המטוס וטסה לאוסטרלייה, אוקיי אמתין לאמו ונשמע מפיה בדיוק מה קרה ? זהר התהלכה בביתה הלוך ושוב ולא הייתה לה סבלנות עד שהאמא שלו תגיע אליה.

לאחר כמחצית השעה הפעמון צלצל וזהר רצה לפתוח את הדלת. מולה עמדה אשה נמוכה מאד רזה עם חיוך מלבב. בבקשה בואי תיכנסי בבקשה, וזהר חיבקה אותה חיבוק חזק חזק. אמא של יובל "סליחה מה שמך"? "רינת" אוקיי בואי תכנסי תרגישי כמו בבית ומיד אכין לנו שתייה ומה שתרצי לאכול ותתחילי לספר לי מאותו יום שיובל היה כאן , ניגן להנאתו ולהנאתינו בפסנתר, יעלי ליוותה אותו למטה, וזהו עקבותיו נעלמו.

"נכון זהר את צודקת אך עברנו תקופה לא פשוטה כלל וכלל לאחר כל השנים שהיו ליובל ולבתי הצעירה וכמובן לי כל כך קשות, כל כך אלימות, כל כך זוועתיות כשהחרדה שמא הוא ישוחרר מוקדם יותר מהמאסר ומה יהיה איתנו" ותקשיבי לי בבקשה ,יעלי עשתה את הבלתי יאומן עם יובל, היא החדירה בליבו רוח נעורים שמעולם לה הייתה לו, היא הזמינה אותו לכאן ואכן הבית שלכם מדהים וחבל שזה נגמר כל כך מהר, אך מי כמונו יודעות שאהבה ראשונה גם אם היא מתרחשת וכעבר 5 שניות נעלמת, בלב לא תדעך לעולם בימים , היא נצורה עמוק עמוק בתוכנו ואם טוב לנו ? שולפים אותה , ואם רע לנו שולפים אותה ומתרפקים על העבר.

"אוקי רינת ומה עכשיו, את "כן" טסה חזרה לאוסטרלייה נכון " "כן אך אני טסה רק בעוד יומיים כי יש לי כמה סידורים דחופים שעלי להסדיר ובטרם אשכח מרב התרגשות רציתי לשאול אותך זהר באם את מכירה משרד עורכי דין כי עלי להכין הצהרה בשבועה ועו"ד – נוטריון צריך לאשר אותה"

המשך יבוא