אהבה ראשונה – פרק ז'

יובל הלך לדרכו ויעל נכנסה לחדרה. אביבי שאלה את אמה :"יעלי עצובה" "כן מאמי" השיבה לה זהר. "אך אל תדאגי עוד מעט תשוב להיות שמחה". מחדרה של יעלי נשמע שהיא מדברת עם יובל בטלפון, וואו חשבה זהר, אהבה , אהבה, הלוואי והפרידה הזו לא תשפיע על יעלי מעבר לפרופורציות.

השעה הייתה כבר 20.30 וגם האבא יוני, שב לביתו. היי אני בבית, "ברוך הבא חמוד שלי" אמרה לו זהר ונישקה לו בהמון אהבה. "בוא למטבח נכין לנו שתייה ואני רוצה לדבר איתך קצת". יוני התיישב במטבח וזהר החלה לספר לו על יובל, על הפרידה המאד כואבת של יעל ומה אפשר לעשות כדי לעזור לה.

"זהר ענה יוני העזרה שאנו יכולים להגיש לה היא לא לדבר כלל על הנושא הזה אלא אם היא תפנה אלינו ותרצה לשתף אותנו" "נכון אתה צודק" השיבה רעייתו.

ההורים המשיכו לשבת במטבח המרווח שלהם ויוני אמר: "מחר אנו הולכים לקניות נכון, אז בואי נכין רשימה ולדעתי ניסע ישר מהמשרד"

תוך כדי הכנת הרשימה יצאה יעלי מחדרה , רצה לכיוון אביה וחיבקה אותו חזק "אבא'לה אני קצת עצובה אבל אל תדאגו, זה יעבור לי, כי אני מבינה שאת הנעשה אין להשיב, וכפי שאמא אמרה לי שעלי להיות שמחה, לקראת החיים החדשים של יובל אחותו הקטנה ואמו".

יוני אימץ את יעלי לחיקו ואמר: "זו הילדה שלי, חכמה להפליא, מאמי המשיך יוני לומר לבתו : אם תרצי לדבר על יובל עלייך לומר לנו, כי אמא ואני לא נפנה אלייך, אלא רק לפי רצונך."

יעלי ישבה ליד הפסנתר וניגנה כמה מנגינות להנאתה, לאחר מכן סידרה את ילקוטה למחר לביה"ס, נכנסה להתקלח ונכנסה למיטה. ההורים ידעו בדיוק מה עובר עליה , אך היא חייבת להתמודד לבדה.

השחר הפציע וכל משפחת שלו התעוררו לבקר יום חדש. זהר הכינה שתייה לכולם, ונהנתה לצפות ביעלי שנראית די טוב , לפחות כלפי חוץ, משפחת שלו סיימה את השתייה וכולם התכוננו לצאת לדרכם. זהר נישקה ליעלי בחום וביקשה ממנה:"יעלי תהיי חזקה תשתלדי להתגבר ותמיד לחשוב שכל מה שנעשה הוא לטובה, נכון?" "תודה אמא – את צודקת"

יעלי הגיעה לגימנסיה וכמה בנות מכתתה אמרו לה "פיספת את החבר שלך בשנייה , הוא היה כאן עם אמו ואחותו ודיברו עם המנהלת, ואגב, יובל השאיר לך מכתב "סודי ביותר". "תודה" הודתה להן יעל ואת המכתב הכניסה לתיקה, כמה רצתה לקרוא אותו עכשיו, אבל עיתוי – זו כל התורה – בחיים לא תתן לבנות האלה עילה לשמח לאיד היא תהיה חזקה ותמשיך להיות תלמידה מצטיינת .

המשך יבוא