אהבה ראשונה פרק ז'

יעל מילאה שקית גדולה עם חטיפים ודברים טובים, ומיד ירדה למטה, לחכות ליובל, שלצערה נפרד ממנה היום. מקצה הרחוב שמעה את יובל: "יעלי אני בא אלייך" היא רצה לקראתו ושני הצעירים בגילאי 12 , 13 התחבקו חזק חזק ומיאנו להיפרד. "יעלי אני אוהב אותך – נכון שנמשיך בקשרים בינינו?" יעלי כדמעות זולגות מעיניה היפות "ברור יובלי ,אבל למה אתה עוזב כבר מחר בבקר"?

"יעלי כפי שאמא שלי אמרה לך , זה לא תלוי בנו – אנחנו פשוט חייבים להישמע ולעשות את מה שהעובדת הסוציאלית מורה לנו" "בקשה יעלי אל תבכי , אנחנו נפרדים פיזית ,אך תמיד נהיה חברים ,והלבבות לא יפסיקו לפעום בחזקה כפי שפועמים עכשיו"

"יובלי אולי אתה רוצה לעלות למעלה"? "אמא שלי ואחותי אביבי , תשמחנה מאד להכירך, ותפרד מהפסנתר בחדרי" "את חושבת שזה כדאי" "ברור" בוא נעלה"♥♥♥ , שניהם נכנסו למעלית כשיובל סוחב שקית גדושה עם כל טוב הארץ . השניים הגיעו למעלה והדלת נשארה פתוחה ולכן נכנסו ישר. "מאמי קראה יעלי , "בואי תכירי את החבר שלי, שלאחר יומיים נוטש אותי,, בשביל מישהי אחרת" חחח .
זוהר הגיעה בריצה ממש , הושיטה ידה ליובל ואמרה לו: "זה לא פלא שיעל כל כך אוהבת אותך, אתה באמת נער מקסים" "תודה אמא של יעל " יובל שמי זוהר, וכל הזמן אמא של יעל ואביבי המתוקות"

"יובל ביקשה ממנו יעל :"בוא לחדר שלי ואם בא לך לנגן לנו משהו נשמח להאזין". כולם נכנסו לחדרה של יעל ויובל התיישב בכסא שליד הפסנתר "וניגן במקצועיות אדירה, יצירות של גדולי המלחינים, ורדי, שטראוס , אופרטות כמו למשל "הספר מסיביליה" , רקודי עם, ומוסיקה לריקודים, טנגו מרגש, וולס, פסודבלה, ו-3 הבנות האזינו לנגינתו ערבה להן מאד מאד.

כשסיים וקם מהכסא, זוהר ניגשה אליו חיבקה אותו חזק ואיחלה לו שלא יפסיק לעולם לנגן . "תודה זהר , אהבת את הנגינה שלי" "אהבתי" , זו לא המלה המתאימה, ריגשת אותי עם הידע הפנומנלי שלך , בשטח המוסיקה , וכפי שיעל הסבירה אינך קורא תווים – מדהים:" זהר המשיכה לשוחח עמו עוד קצת ואיחלה לו "בהצלחה בכל אשר תפנה"

חלפה כבר למעלה משעה ומחצה מאז שיובל עלה ליעל , והוא התנצל כי עליו לשוב הביתה. "יעלי אמר יובל , אל תרדי ללוות אותי , ניפרד כאן , ונמשיך להיות בקשר חמודה שלי". הוא נישק ללחייה וכן נישק לאביבי הקטנטנה ולחץ בחום את ידה של זהר – "שמחתי להכירן זהר ואביבי , תודה על החטיפים הרבים ואהיה בקשר איתכן"

איך שהוא יצא מהדלת הזמין את המעלית ומיד ירד למטה מבלי להסב את מבטו אחורה , ולא קשה לנחש כמה מרוגש היה.

המשך יבוא