אהבה מעבר לסורגים

פרק ל"א

השעה 22.00 הזוג היפהפה כאילו זה עתה יצא מירחון יוקרתי "ווג" לבוש בשיא האופנה, יצא לעבר החנייה בדרכו למסעדה "אוקיינוס" המוערכת מאד מאד בהרצליה פיתוח. המרחק מביתו של שלומי לא היה רב , ולכן כעבר דקות ספורות ,הגיעו למחוז חפצם, הם חנו מול המסעדה ועובד מטעם המסעדה קיבל את המפתחות משלומי והבטיח שיחנה אותו בחנייה.

בעודם עדיין מחוץ למסעדה נשמעה המוסיקה בוקעת מתוכה וקולו של הזמר כשהוא מלווה בתזמורת רבת נגנים מקדם את פניהם בריקוד הקלאסי והידוע לטוב "טנגו ארגנטיאני כשהמקור מושר בפי חוליו איגליאסייס , אך הזמר ראוי לציין שר לא פחות טוב ממנו.

שלומי ואמי הובלו כלאחר כבוד לשולחם, אך אמי ביקשה "אנא תרקוד איתי. בקשה שנייה אין צורך,כלל וכלל לבקש, כי הגבר הצמיד את אהובתו לגופו , ושניהם רקדו את הטנגו הבלתי נשכח.," כשעיניהם מביעות בדיוק את מה שמתחולל בליבותיהם." התזמורת המשיכה וניגנה את הוולאס הידוע של יוהן שטראוס והוא כמובן "הדנובה הכחולה" וגם בריקוד זה המחוללים שלנו ביצעו את הריקוד בצורה כמעט מקצוענית.

התזמורת עשתה הפסקה קלה וזה הזמן להגיע לשולחן שהמתין להם בסבלנות רבה, ואם יכול היה לדבר , אין ספק שהיה מהלל את הריקודים שהם רקדו ומבקש "הדרן" מלצר הגיע לשולחנם כשהוא אוחז בידו בקבוק יין "תוצרת עצמית" התפאר, וכמובן גביעים שמתאימים ללגום מהם את היין "תוצרת עצמית". לאחר מכן שב עם התפריט והם עיינו בו והחליטו להזמין אומצה מבשר כבש ותוספת צ'פס, הרבה צ'יפס ביקשה אמי וכמה סלטים. המלצר קיבל את הזמנתם ולא עברו יותר מכמה דקות בודדות והזמנתם הגיע לשולחן.

שלומי צחקה אמי, אתה רואה מתוק שלי, אכלתי גם ארוחת בקר וגם "ארוחת לילה" הוא קם מכיסאו ניגש אליה ונישק לה עם מלוא ליבו, נשמתו ,וכל כולו.

התזמורת חזרה בכוחות חדשים והחלה להנעים את אורחי המסעדה. הסטייק והצ'יפס יכול לחכות, שניהם קמו מיד, ורקדו ללא סוף את כל הריקודים הרומנטיים ששניהם שלטו היטב "זו הקדמה לחתונה", חייך שלומי. הזמן עבר בנעימים האווירה הייתה באמת מיוחדת במסעדה זו, היה בה כעין אריסטוקרטייה יחד עם עממיות זהירה. "פשוט היה כייף לשהות בה."

השעה כבר 02.00 ושלומי חושב שהגיע העת לחזור מה דעתך אמי שלי?" "בעל המאה הוא בעל הדיעה" סליחה , "חשבתי שאת משלמת"? "זה מה שאמרתי הרגע: "בעל המאה הוא בעל הדיעה" ואני מחליטה לרקוד עוד סבב ריקודים ונשוב הבייתה. מישהו יכול לסרב לה" "הצחקתם אותי"

אמי ושלומי קמו שוב ורקדו עוד כמה וכמה ריקודים כשההתאמה ביניהם היא ממש מדהימה. שלומי, אמרה אמי , בוא נשמה, אפילו אני כבר עייפה למרות שישנתי כל היום ואתה מסכן שלי", בטח עייף מת" לא מת, אך עייף כן. "הם שילמו למלצר, הודו לו על השירות הטוב ,ווכמובן קיבל טיפ נאה לאחר שהודה להם הוא שאל "הרכב שלכם חונה בחנייה"? "כן" אוקיי, אפשר בבקשה את המפתחות אדוני?" ודאי, הוא ביקש שימתינו קימעה והמלצר יצא כשהוא מוסר את המפתחות לאיש הבטחון של המסעדה ומבקש שיביא את האוטו לפתח המסעדה"

המלצר נכנס פנימה הודה להם שוב וביקש שיצאו החוצה מאחר והרכב שלהם יגיע בתוך שנייה לכניסה של המסעדה".

המשך יבוא