אהבה מעבר לכל הסיכויים פרק י

כשכל הרופאים נכנסו פנימה היא כמובן יצאה מיד החוצה ולחדר נכנסו עוד רופאים ועגלת כלים עמוסה. "דולי הייתה המומה מכל מה שסיפר לה עמוס , אלוהים אני כל כך אוהבת אותו כל כך אוהבת אותו , אני רוצה אותו לעצמי אני בטוחה שהוא איש מאד מקסים הוא כל כך יפה תאר ויפה נפש, הלוא הוא יכול היה בכלל לא לגלות לי את עברו " ואו כיצד עלי לנהוג במקרה מסובך שכזה אולי ללכת לבלתי שוב " אך מאוחר מדי אני רוצה אותו ואחבק אותו חזק רק כשיצאו כל הרופאים מהחדר. החלטתי כן החלטתי שאני לא אפרד ממנו אולי הוא יהודי יותר יהודי טהור יותר ממני ? אולי?

ואו חשבה אולי היום יורידו לו את הגבס ואן הלוואי. היא הסתובבה הלוך ושוב ולאחר כמחצית השעה יצאה כל הגוורדיה החשובה כשמנהל המחלקה ניגש אליה ואומר לה: "מזל טוב הסרנו את הגבס ועכשיו מגיע שלב הפיסיוטרפיה שיהיה ארוך אך אין ספק שהגבר יוכל ללכת ולחזור לכל פעילות הן בעבודה והן בכל תחומי החיים" אני חייב לציין שהאיש הזה "גבור" ממש "גבור" מעולם לא התלונן מעולם לא הרים את קולו לשום איש סגל, תמיד עם חיוך על פניו ממש גדול מהחיים" בפרט שאת הכאבים העזים שהוא חווה אחר היה צורח ועצבני והוא לא הוא ההפך גדול משכמו" . "תודה השיבה לו דולי".

לאחר שאחרון הרופאים יצא גם הוא מהחדר היא נכנסה אליו ואכן : "בן אדם חדש" ואוו מזל טוב עמוס, איך אתה מרגיש רזה ב100 ק"ג. אתהבאת לי את המזל רק את בכך אני בטוח. "דולי עוד מעט תבוא אחות ותושיב אותי על כסא גלגלים לעבר האמבטיה , את יכולה להמתין לי" "כן" אוקי הנה היא מגיעה דולי יצאה מיד מהחדר והתרחקה לכיוון חדר המדרגות כדי שלא תביך אותו בפעם הראשונה שמורידים אותו מהמיטה.

הטלפון שלה צלצל וזה היה אור. היי מר לב מה רצית"? רציתי לוודא שהכל בסדר, "הכל בסדר גמור הוא ענה לי על כל השאלות ועוד משהו חשוב לפני כמה דקות הגיעה פמליה ענקית לחדרו כשבראש מנהל המחלקה והורידו לו את הגבס. מנהל המחלקה חשב אולי שאני קרובת משפחה כי ניגש אלי ואמר לי מברוק החלק הקשה עבר אך הוא יצטרך לעבור טיפול פיסיוטרפי ארוך.

"מה את אומרת דולי והיכן הוא כעת? אחות הביאה כסא גלגלים ולקחה אותו לאחר כמעט חדשיים ימים לחדר האמבטיה. "יופי אני שמח בשבילו ואנחנו צריכים להזדרז להכין ולהגיש את התביעות. דולי כפי שאמרתי לך את יכולה לשוב הביתה ומחר בבקר נתראה ותגישי לי את החמר אוקי"? כן מר לב ותודה לך"

דולי שמעה את שקשוק כסא הגלגלים חוזר עם פציינט נקי וללא גבס ברגליו. היא המתינה שהאחות תעלה אותו למיטתו ולאחר מכן תיכנס חזרה אליו.

האחות לאחר כרבע שעה יצאה מחדרו והיא נכנסה פנימה. ואו השמיעה קריאת הפתעה, ואו סוף סוף רואים בן אדם יושב ישיבה רגילה על המיטה "מזל טוב עמוס, אני מאד מאד שמחה בשבילך. אגב, מנהל המשרד שלי עו"ד לב צלצל אלי ושמח מאד לשמוע כי הורידו לך את הגבס ומאחל לך בריאות טובה וחזרה למסלול החיים. תודי לו בשמי אוקי דולי"? ודאי.

"עכשיו עמוס אני חושבת שאלך לדרכי " ואני באמת מאחלת לך רק טוב. "דולי קרא לה בואי עוד שנייה לכאן, הסיטי בקשה את הוילון" היא חייך אליה חיוך רחב וליטף את שיערה המרדני למרות שהצטיידה במברשת ובאודם הכל נשאר בתיקה ככלי שאין לו הופכין. "את מוכנה אולי להיות ידידה שלי? זו שתחבר אותי עם העולם החיצון"? את עיכלת את מה שסיפרתי לך ,

את החלטת לא להחליט בינתיים " חחחחח " עמוס השיבה לו דולי: "הבט אני כמובן חשה אליך לא פחות תחושות מאשר אתה לגבי אך אסור לי לערב עבודה עם הנאה, בוא נגיד שתרגמתי מאנגלית בתרגום חפשי" "טוב את רשאית לעזוב ושוב תודה שבאת" היא הסיטה את הוילון ויצאה מהחדר.

לא חלפו שניות ודולי שבה אליו, היא נכנסה פנימה לתא שלו הסיטה את הוילון קרבה את פניה לפניו ושאלה אותו מה אתה רוצה? הוא נישק לשפתיה המפתות ולא הירפה מהן זמן ארוך ארוך ארוך. "עכשיו את רשאית ללכת ? " עכשיו? נראה לך שעכשיו אני אלך"?? היא קרבה את שפתיה לשפתיו וחשה שכל הגוף שלה קם לתחייה, הוא היה כזה גבר מדהים, מדהים. "אני אוהב אותך דולי, אני אוהב אותך מהרגע הראשון שראיתי אותך, מעבר ליופייך לגופך החטוב יש בך נשמה וזה הכי חשוב, הוא שוב חיבק אותה והמשיך לנשק לה בהמון המון המון אהבה.

המשך יבוא