אהבה ממבט שני-סיפור ערסים (פרק 3)
התעוררתי משינה ששמעתי מכונית צופרת מחוץ לבית, אבל התעלמתי, חשבתי שכנראה הצפירה היא בשביל אחד השכנים, אבל אז שמעתי תקתוק בדלת.
"לעזאזל, דווקא עכשיו…" מלמלתי לעצמי וקמתי מהמיטה.
"מה?" פתחתי את הדלת בתנופה חזקה, שם עמדה איזה בחורה, שיער חום עיניים שחורות, שזופה.
היא הסתכלה עליי במבט מופתע.
"אתה עדיין לא לבוש?" היא שאלה והקול שלה נשמע לי מוכר, לא היה לי מושג מאיפה.
"לבוש? תגידי לי, מי את?" שאלתי אותה והיא נראתה המומה.
"מיכאלה? דיברנו היום במגרש, קבענו שבאים לאסוף אותך בחמש לים."
"אהה, שיט שחכתי מזה." אמרתי.
"נו כמה זמן לוקח לגרור ילד מסכן." פתאום גם דניאל הופיע.
"אוקיי, טעות שלי, כמה זמן לוקח לגרור ילד דפוק." הוא אמר והסתכל על מיכאלה.
"טוב, טוב, תנו לי חמש דקות ואני בא."
"אתה צריך עזרה?" מיכאלה שאלה בקול תמים במיוחד.
"אני חושב שהוא יסתדר." דניאל אמר וגרר אותה אחריו, חיכיתי עד ששניהם יצאו מהשער ורצתי לחדר שלי, לקחתי תיק גב מסכן ודחסתי לתוכו את כל הדברים שהייתי צריך (וגם אלו שלא).
"אמא, אני יוצא, אני אחזור בסביבות שמונה." אמרתי לאמא שלי שדיברה בטלפון עם מישהו באנגלית.
"לאן אתה חושב שאתה הולך? אנחנו צריכים לאסוף את מריה משדה התעופה." היא הפסיקה את השיחה שלה.
"אמא, נו עשי לי טובה, מה זה משנה אם אני לא אפגוש אותה בשדה תעופה, היא הולכת לגור איתי באותו בית, יהיה לי מספיק זמן לראות אותה." אמרתי והתקדמתי לכיוון הכניסה.
היא נאנחה ומלמלה משהו באנגלית.
"טוב, אבל תחזור לפה בשעה שבע, לא דקה יותר." חייכתי אליה, ידעתי שהיא אף פעם לא תגיד לי לא.
"ותזהרו." היא צעקה כשכבר הייתי בחוץ.
תגובות (0)