אהבה ממבט שני- סיפור ערסים (פרק 1)

"גל, גל, תתעורר כבר!" רון קפצה על המיטה שלי.
"רון די, תני לישון, חזרתי אתמול באחת לפנות בוקר." אמרתי בישנוניות.
"אבל אתה צריך לקחת אותי לבית ספר, ואתה בעצמך צריך ללכת." היא חזרה לנדנד אותי עד שהתעוררתי בחוסר רצון ושמתי לב שהיא כבר לבושה ומוכנה לגמרי.
"תגידי רון, מה השעה?" שאלתי אותה כשהיא כבר הייתה מחוץ לחדר.
"שבע שלושים ותשע בדיוק." היא אמרה בקול שליו.
"מה?" צרחתי וקפצתי מהמיטה ובדרך הפלתי את הבגדים שזרקתי על המיטה כשחזרתי מהעבודה.
"למה לא הערת אותי קודם?" צרחתי ובאותו זמן נלחמתי עם משחת השיניים שסירבה לצאת.
"אבא אמר לי לא להעיר אותך."
"הכלב הזה.." מלמלתי לעצמי.
אחרי שסיימתי להתלבש ולהרוס את החדר שלי הלכתי לסלון תפסתי את רון שלא הספיקה לגמור את כוס השוקו שלה ורצתי החוצה שאני גורר את רון אחרי.
לקחתי אותה לבית הספר שלה (יותר נכון הרצתי אותה לבית הספר שלה) ואחר כך רצתי לשלי, אבל הגעתי לשם באיחור של עשר דקות, נכנסתי לכיתה שלי ועמדתי בכניסה.
"אתה לא חושב שאתה חצוף?" שאלה אותי המכשפה הזקנה.
"ת'אמת, לא." אמרתי בביטחון וכל הכיתה התחילה לצחוק אבל מבט אחד מהמכשפה וכולם שתקו.
"אז אני חושבת שאתה חצוף." אמרה בסמכותיות.
"יופי, את חושבת שני חצוף, ואני לא." עניתי לה.
"צא החוצה מיד!" היא צרחה כמו משוגעת ממש לידי.
"קיבינימט, פוצצת לי ת'אוזן, את יכולה לבקש ואני אצא, לא צריך לצעוק." צרחתי עליה בחזרה ויצאתי מהכיתה, בכל מקרה לא היה לי כוח לשמוע את השטויות האלה שהיא מדברת עליהם.
הלכתי לכיוון המגרש הידוע, ידעתי שרוב הסיכויים שדניאל כבר שם, וכמובן שצדקתי, הוא ישב שם עם עוד כמה אנשים.
"היי גל." הוא קרא לי וקם לכיווני.
"מה זה? נראה כאילו עכשיו התעוררת משינה של ארבעים שנה." הוא אמר ונתן לי מכה על הכתף.
"איזה ארבעים שנה בראש שלך? בקושי שש שעות, עבדתי עד אחד בלילה." אמרתי לו והלכתי להגיד שלום לכמה מהאנשים שישבו עם דניאל לפני שבאתי.
"רון העירה אותי רק בשבע ארבעים והייתי צריך לקחת אותה לבית הספר שלה, ואז שהגעתי לפה המורה המעפנה הזאת התחילה לצעוק עליי."
"אז עבר עלייך בוקר קשה, טוב, רוצה סיגריה?" הוא שאל אותי והושיט לעברי סיגריה ומצית.
"תודה אחי." אמרתי ולקחתי ממנו אותם, הדלקתי את הסיגריה ושאפתי שאיפה ארוכה.
"יש משהו מעניין או שאותו השעמום?" שאלתי ולקחתי עוד שאיפה.
"אותו שעמום." דניאל ענה ונאנח.
"דווקא שמעתי שמצטרפת תלמידה חדשה." ענה קול לא מוכר, הסתובבתי וראיתי נערה, די יפה, שיער חום, עיניים שחורות, גוף יפה, אבל היא לא הייתה מוכרת לי.
"וואלה איך קוראים לה?" שאלתי.
"מריה משהו, שמעתי שהיא עולה מבריטניה." היא אמרה ואני נחנקתי קצת ששמעתי את השם הזה.
"מה קרה אחי?" שאל אותי דניאל.
"בואנה את דפוק? מריה זו אחות של דילן, הוא סיפר לנו שיש לו אחות כזאת שצריכה לעלות לארץ, אבל הוא אמר שהיא רק בת ארבע עשרה."
"כן, שמעתי שהיא גאונה או משהו כזה." היא אמרה.
"דילן יודע מזה?" דניאל שאל, נדמה שהוא היה קצת נרגש מהחדשות.
"יודע ממה?"