אהבה ממבט שני-סיפור ערסים (פרק 2)

"יודע ממה?" פתאום דילן צץ לו משום מקום עם המבטא הבריטי שלו.
"יודע מזה שאחותך מגיעה ללמוד פה." עניתי במהירות ובחוסר חשיבות, אבל גל שישב לידי ממש נלחץ.
"אתם ממש דפוקים, בטח שאני יודע זאת אחותי הקטנה." הוא ענה ולקח סיגריה ממיכאלה, הבחורה החדשה במגרש, החברות הסתומות שלה הביאו אותה לפה, והיא אפילו תלמידה בבית הספר שלנו, היא הבריזה מבית הספר שלה בשביל לבוא לשלנו.
"אף פעם לא ממש סיפרת לנו עליה, אז איך היא?" שאל גל וכיבה את הסיגריה.
"היא סוג של גאונה בצורה מפחידה, והיא גם קצת חננה, אבל היא לא ממש נותנת לאחרים לרדת עליה, מוזרה נחמדה כזאת."
"המריה הזאת שבאה ללמוד פה היא אחותך?" פתאום מיכאלה התערבה בשיחה, לא הבנתי איך היא קשורה עלינו ולמה היא מתערבת אבל דילן החליט לענות לה.
"מגניב שיש לך אחות גאונה, אז אתה זה שהיית עוזר לה בשיעורי בית?" היא שאלה ואני וגל התחלנו לצחוק, והיא כנראה חשבה שאנחנו שני משוגעים.
"בטח האלברט ניוטון הזה עוזר בשיעורי בית." אמר גל תוך כדי צחוק משוגע.
"אז אני מבינה שאתה לא זכית בפרס נובל בפיזיקה, נכון?" היא נעצה בי מבט מפחיד, כאילו היא הולכת להתנפל עליי, למרות שעוד לא הכרתי את הנדחפת הזאת בכלל כבר שנאתי אותה.
לאט לאט השיחה בין מיכאלה ודילן החלה לגלוש לכל מיני נושאים והם אפילו עברו לאנגלית, הוא עם המבטא הבריטי שלו והיא עם המבטא האמריקאי המזויף שלה.
"תגידו בא לכם ללכת לים בערב?" פתאום היא שאלה, בעברית.
"כן, סבבה, מי בא?" גל ענה באופן אוטומטי שהדהים אותי.
"אני, אתה, דניאל, דילן ועוד כמה חברות שלי, סבבה?" היא שאלה במתיקות.
"נשמע טוב, אבל מישהו צריך להביא רכב ולי אין אחד כזה." שמעתי את השיחה בניהם ונדהמתי, איך זה שאני בטוח זה בלי אפילו לאשר את זה, באותו רגע רציתי לקרוע את גל במכות.
"אל תדאג, לאחת החברות שלי יש רכב, היא כבר תדאג להביא אותו, אבל אתה יכול לארגן לנו שתייה."
"וואלה, אתה רוצה שאני אארגן שתייה, טוב, אבל את חייבת להבטיח שכל הבנות שם היו לבושות בביקיני." גל אמר ודילן השמיע שריקה ארוכה.
"סבבה, חברה שלי מארגנת רכב, אתה שתייה, ואני את הנוף."