אהבה ממבט ראשון פרק י'

מייק נכנס למתחם הנוסעים והחליט להיכנס לדיוטי – פרי לקנות מתנה לשלומית.

הניחוח ששיגע אותו לגמרי הוא כמובן בושם אך לא יסתכן לקנות לה בושם כי אינו בטוח שיקלע למטרה.

לאחר סיבוב קצר החליט לקנות תיק יפהפה בצבע בורדו מעור נחש ולזה יעצה לו המוכרת המאד ממולחת שכדאי לו להוסיף ארנק מאותו עור ומחזיק מפתחות יקבל במתנה.

היא ארזה לו 2 הפריטים שקנה באריזה סופר יפה ואת מחזיק המפתחות שהיה באמת מיוחד במינו הניחה על המארז ועם נייר סלוטייפ הדביקה אותו למארז וכל הכבודה הזו היא שמה בשקית מתנות משגעת ביופייה.

מייק שילם במזומן סכום די רציני ועם כרטיס האשראי לא רצה להשתמש והמבין יבין.

הוא התקדם לעבר אנשי הביטחון אשר בדקו אותו כמו את כולם באופן יסודי ביותר וטוב שכך..

לאחר מכן פסע לעבר המטוס הענק שעומד להטיס אותו לניו יורק לזרועותיה של אותה אשה זרה-אהובה זרה-מקסימה אולי בכלל לא זרה????

לאחר שכל הנוסעים תפסו את מקומותיהם והדיילת הכניסה פנימה את גרם המדרגות נשמע קולו של קברניט המטוס אשר מקדם את כולם בברכה חמה כי בחרו לטוס עם אל- על ואמר שבעוד כמה שניות המטוס ממריא לעבר ניו יורק וזמן הטיסה יהיה כ-13 שעות בערך, ומבקש מכל הנוסעים לחגור את חגורות הבטיחות למשך זמן ההמראה בלבד.

מייק חגר כמבוקש את חגורת הבטיחות והמתין להמראה.

המתנה שקנה עבור שלומית חייכה אליו והזכירה לו באם שכח במקרה חחחחח כי עומד הוא לפגוש את האשה הכי יפה בתבל אותה יפהפייה הצליחה להזעיקו לשהות במחיצתה לא פחות ולא יותר רק לניו-יורק.

ככל הנוסעים גם מייק התנתק מחגורת הבטיחות והרשה לעצמו לעצום את ולשקוע במחשבות לשקוע בהרהורים לגבי המשך חייו. לא שהוא היה צדיק תמים בדורותיו אך השיגעון אותו עושה היום זה חדש לחלוטין ואף מפחיד לגבי מה יהיה ביום שלמחרת.

הדיילת ניתקה אותו מהרהוריו ושאלה מה ירצה לשתות ולאכול, לאחר שענה לה חש כי עיניו נעצמות אך הוא המתין בסבלנות לבואה של הדיילת . ואכן היא חזרה כשהיא מגישה לו 2 כריכים מאד אסטטיים למראה וספל גדול של קפה דמוי קפה ארומה.

לידו במושב היה איש די מבוגר שלא הפסיק להיאנח מרגע עלייתו למטוס אך אנחותיו נתקלו בשכן שאינו מעוניין לפתח שיחה ולעזור לפתור את בעיותיו של אותו קשיש.

לאחר שסיים את הארוחה שאכן נעמה לו מאד, עצם את עיניו בשנית ושקע בתרדמה עמוקה ונינוחה.

השמים היו נטולי עננים גדולים כך שהטיסה התנהלה בדיוק לפי "הספר". חלפו כנראה מספר שעות לא מבוטל כאשר מייק פקח את עיניו ובשנייה הראשונה לא קלט היכן הוא נמצא בדיוק אך מיד כבהבזק זכר וכמה יפה זכר היכן הוא נמצא ולהיכן הוא אמור להגיע, ואוו חייך בינו לבין עצמו.

5 שעות הוא ישן שינה שהיה זקוק לה מאד ואז ביקש משכנו הקשיש לאפשר לו לצאת ממקום מושבו.

הרגלים הפכו לבולי עץ וזה תמיד קורה כשאנשים לא זזים ולא מפעילים את גופם במהלכה של טיסה כה ארוכה.

הוא החל לנוע אט אט לעבר חדר השירותים ונתקל בדיילת חמודה מאד אשר לא הפסיקה לחייך אליו.

לאחר שיצא מהשירותים שמח כי התחושה שבה אליו אך לא נכנס מיד למקום מושבו אלא עשה כמה רנדולים בין הנוסעים אשר כמעט כולם כאחד ישנו שנת יישירם.

המשך יבוא