אהבה ממבט ראשון פרק ה'

הוא החליט לנסוע השכם בבקר לנתב"ג כדי לצפות בה ולו פעם נוספת טרם העלמותה אי שם בניו יורק .

לילי שבה מחברתה בסביבות השעה 22.00 ושמחה לראות כי מייק מחכה לה . "היי מייק חיבקה אותו חזק מה שלומך יקירי?"

"שלומי מצויין ומה שלומך את ?"

"נפלא בילינו מספר שעות אצל חברתי יעל והיה ממש כייף מקווה שהסתדרת לבד נכון?""

"ודאי הכל בסדר, אני מאד שמח כשאת נפגשת עם החברות שלך את נהנית להיות בחברתן וזה ממש נחמד".

לילי אמר לה מייק: " מחר אני אצטרך לצאת מהבית בשעה מאד מוקדמת כי קבעתי להיפגש עם לקוח מחו"ל שעומד להמריא בבקר "

"מה זה מוקדם?? בשעה 05.30 אשתדל לא להרעיש כדי שלא תתעוררי. אז הנה אני אכין לי את כל הבגדים ואתגנב החוצה".

"ואוו מה זה בא לי לנסוע בשעה מוקדמת זו לנתב"ג להתרגש מאלה שנפרדים מיקיריהם ואותם ממתנים לאלה שחוזרים ארצה., אתה יודע אלה שנפרדים מיקיריהם ממש אומללים, לדעתי הלב שלהם בתוכם נשבר"

"מייק אתה אתי בכלל הקשבת למה שאמרתי?" "ודאי כי הלב נשבר בתוכם לאלה שנפרדים מיקיריהם "!!!

"נכון מאד, זה באמת אמרתי ואף הוספתי שהיה בא לי לנסוע אתך"

"לילי בשביל מה כדאי שתתעוררי כל כך מוקדם", אני נוסע בענייני עסקים אך את חמודה שלי תישארי לישון עד מאוחר וניפגש אחה"צ מקווה שאחזור ממש מוקדם, כי לבטח אהיה מאד עייף, את יודעת לילי אני חושב שאישן על הספה בסלון כך לא תתעוררי בטוח"

"בסדר יקירי , אתה כבר עובר לסלון או נכנס לחדר השינה ?????????"

"נראה לי שלא אכנס לחדר השינה כי אני ממש מותש."

היא נישקה לו על לחיו ונכנסה להתקלח ולהתכונן לשינה.

למייק רווח מעט כי הסביר את נסיעתו לנתב"ג בצורה מאד אמינה ותודה לאל שהיא ויתרה על רצונה להצטרף אליו.

הוא סידר את הספה לשנת הלילה שלו ונשכב עליה ובראשו עולות כל התמונות כל האירועים שחווה עם שלומית, איזו אהבה עם אשה אלמונית ממש וכיצד היא מתנתקת ממנו לחודשיים ימים למה ? למה ? אולי ינסה לשכח אותה? אולי יצליח במשימתו לוותר עליה לחלוטין אך הוויתור כבר אינו רלוונטי האהבה התשוקה הרגשות גדולים מהם הם פשוט ענקיים וכנראה אין דרך חזרה \.

השעון המעורר צלצל ומייק קם מיד מהספה שכלל אינה נוחה לשינה וגם כל המחשבות כל אלה ביחד מתרוצצות בראשו והכי טוב זה לצאת מהר מהבית ולנסוע ואולי ממש אולי יצליח לפגוש בה אולי יצליח לחייך אליה והיא תוכל לחייך אליו אולי אולי הכל רק אולי כי ללא ספק בעלה ילווה אותה לנתב"ג ואיך בדיוק הם יכולים לחייך אחד לשנייה ???????

הוא יצא מביתו ומיד נכנס לרכבו כשהוא בכיוון נתב"ג. כי הוא בכיוון שלא בטוח כלל אולי אולי אולי יצליח לחייך אליה והיא תצליח להשיב לחיוכו והכל בגדר אולי?

הכביש היה ריק עקב השעה המוקדמת וכעבר מחצית השעה כבר מצא את עצמו בנתב"ג.

הוא נכנס לאולם וצפה במצגים הרבים אשר מודיעים על יציאת טיסות ועל כניסת טיסות.

את הטיסה לניו יורק הוא ראה מיד לנגד עיניו כשהשעה המשוערת להמראה היא 08.00 כך שהיא אמורה להיכנס למבדק הביטחוני בשעה 07.00 ולדעתו היא אמורה להגיע ממש עכשיו.

הוא קנה לעצמו כוס קפה וקרואסון וחיכה וחיפש וביקש וציפה שיפגוש אותה אפילו לשנייה קלה.

ספל הקפה הסתיים ומייק קנה עוד ספל והמשיך בתצפית כאילו הוא איזה בלש שנשכר על ידי אחד מבני זוג החושש שהשני בוגד בו חחחח האמת לא רחוקה בקטע הזה.

השעה 07.20 והבלתי יאומן קורה. שלומית יפה מתמיד תמירה לבושה באלגנטיות אצילית באה מולו והיא באה לבדה הכיצד לבדה? הוא ודאי מחנה את האוטו!!!!

ספל הקפה כמעט נשמט מידיו היא לוקחת את הספל מידו ולוגמת להנאתה.

"בוא מייק" "את לבד"???? "כן למה את שואל"? חשבתי שהוא ילווה אותך לנתב"ג"

"הוא התחנן אך הייתי בטוחה שאמצא אותך כאן והפכתי עולמות לנסוע עם מונית לכאן כשאת המזוודות שלי הוא הביא אמש לכאן".

"מייק בוא לכאן אני מכירה בית קפה קטן ואפלולי עם כמה שולחנות. הוא חיבק אותה חזק אליו ואכן היה בית קפה כזה אפלולי שניהם נכנסו פנימה וגל האהבה, הערגה, הרצון להיות יחדיו הכל צף ועלה שניהם התנשקו בטירוף שני האוהבים אשר אוטוטו נפרדים לפחו לחדשיים ימים.

" שלומית אל תסעי תישארי כאן אתי מלמל בין נשיקה לנשיקה אל תסעי בבקשה בקשה בקשה "

היא המשיכה לחבקו ומלמלה כי הטיסה הזו היא כורח המציאות ומקווה שהיה תהיה האחרונה לפחות בשלב זה.

"מתי תחזרי ? אין מצב שתשובי לפני 60 יום ?????? "

"יתכן אעשה הכל לשוב ארצה מוקדם ככל שמתאפשר."

שעת השין מגיעה ושניהם יוצאים מבית הקפה ומתמזגים עם יתר הנוסעים ועם אלה השבים ונשיקה אחרונה והגב' היפהפייה מתנתקת ממנו ונבלעת בין כל האנשים במתחם הביטחוני.

המשך יבוא