אהבה מחוץ לחוק – פרק 8

-נקודת מבטה של לוריאן-
ליד דלת הכניסה יש אגרטל אבן גדול מלא באדמה ובשיח שנבל ממזמן .
הוא הוציא מגומחה קטנה באגרטל מפתח כסוף קטן שנצץ לאור מנורת הרחוב , הוא פתח את דלת הכניסה והביט לעברי .
"אחרייך" חייך חיוך מזוייף, נכנסתי אל הבית החשוך הוא נכנס אחרי ונעל את הדלת .
"אנחנו לא פורצים לבית הזה נכון?" שאלתי חרדה , הנער הזה נוטה יותר מידי להסתבך עם החוק .
"לא זה הבית של סבתא שלי" אמר .
"וואו" מלמלתי . "מה וואו , שיש לי סבתא? או היה" אמר .
"לא , וואו הבית הזה מוזנח " מלמלתי והבטתי על השטיח בסלון המלא אבק .
"לא הייתי פה לפחות שלוש ארבע שנים " אמר לי .
הוא לחץ על המתג המדליק את האור בסלון , "שבי" אמר והביט על ספת הבד הכחולה . התיישבתי על הספא בוחנת תצלום
ממוסגר שנח על השולחן .
תמונה של מישהי יפיפה , שיערה שחור פחם מתבדר ברוח , ענייה כחולות ירוקות , היא אחזה בתינוק קטן בין ידיה , פלומת
שיער שחורה על ראשו ועיניו כחולות ירוקות כמו שלה .
הרמתי את התצלום והבטתי עליו מקרוב , ניגבתי את שכבת האבק שכיסתה אותו .
"אוקי" אמר בשקט ולקח מידי את התצלום .
*
-נקודת מבטו של קייל-
הנחתי את התמונה שהתצלום כלפי מטה על שולחן הסלון , "אז מה את עושה בצרפת?" שאלתי אותה .
היא היססה לרגע , ראיתי שהיא לא רוצה לספר לי .
אבל אני חייב תשובות , הדרכים שלנו לא מפסיקות להצטלב , קודם הכנסייה בוושינגטון אחר כך הבר בפורטלנד , ועכשיו
במסעדה הסינית בצרפת .
"אוקי" אמרה לבסוף .
"לפני בערך חודש הגיעו לסף ביתי שני אנשים , אחד גבר והאחת אישה " אמרה .
"הם טענו שהם ראש מחלקת המבצעים המיוחדים של ה-FBI ומזכירתו ".
"הם לקחו אותי אל משרדם והראו לי קלטת אבטחה של איזה בניין" היא הפסיקה את הסיפור ולקחה נשימה עמוקה .
"ו…." האצתי בה להמשיך .
הקול שלה החל להישבר מעט והמון היסוס נשמע בקולה , אבל היא המשיכה את הסיפור .
"הם הראו לי קלטת שבו אדם חסר לב רוצח את שני הוריי " אמרה .
הסיפור שלה היה דומה בערך לשלי שנינו מחפשים אחר נקמה , "אבל מה הקשר של ה-FBI ?" שאלתי אותה .
"שני ההורים שלי היו סוכנים חשאים ב-FBI " אמרה לי .
"בצוואה של ההורים שלי ביקשו שאני היא זאת שתתפוס את הרוצח שלהם , מאז אני עוקבת ומחפשת את הרוצח ".
הנהנתי בשקט , זה יותר מידי דומה לסיפור שלי , חוץ מהקטע של ה-FBI חשבתי .
*
-נקודת מבטה של לוריאן-
סיפרתי לו הכול , הוא הינהן וניראה שקוע במחשבות .
"אז מה אתה עושה פה? שאלתי אותו .
"גם לפני בערך חודש באה משטרה אל הבית שלי " סיפר .
"הם מצאו גופה של גבר בן 45 , שזה בעצם אבא שלי ומאז אני בעקבות הרוצח שלו " אמר לי .
"זה כול כך מוזר" מלמלתי לעצמי , שנינו במרדף אחר רוצח שונה ודרכינו לא מפסיקות להצטלב .
"מה שמו?" שאל אותי .
"מה?" שאלה מבולבלת שלא כול כך הקשבתי למה שאמר .
הוא גלגל עניים , "מה שמו של הרוצח?" שאל אותי שוב .
"אה , סמואל קולט" אמרתי לו . הוא בהה בנקודה קטנה בקיר , "אני לא מכיר את השם הזה " אמר לבסוף .
"לא חשבתי שאתה מכיר " אמרתי בעוקצנות .
"אז בכול מקרה מה עשית בבר בפורטלנד?" שאל אותי .
"יצאתי עם ידיד טוב" אמרתי ונזכרתי בבריאן .
הוא התחיל לצחוק מעט , "הבלונדיני הזה שהיית איתו? , אחרי שתי כוסות הוא נשפך שמה על הבר היו צריכים
להזמין לו מונית הביתה" אמר לי .
"כן , ואתה היית עסוק בלכוון אלי אקדחים" אמרתי משנה את הנושא מבריאן .
"ומה אתה עשית בבר הוא? " שאלתי אותו . "עקבתי אחרי הרוצח של אבא שלי" אמר .
"גם אני" מלמלתי וניסיתי להיזכר באנשים שהיו בבר .
*
-נקודת מבטו של קייל-
"גם אני" היא מלמלה , "מה גם את?" שאלתי אותה לא מבין .
"גם אני עקבתי אחרי הרוצח של ההורים שלי " אמרה , "משהו מסריח בסיפור הזה" היא הוסיפה .
"איך הרוצח של ההורים שלך ניראה?" שאלתי אותה .
"גבוה , קירח , הידיים שלו מלאות בקעקועים כמו שרוולים , עניים אפורות עגמומיות" אמרה .
התחלתי לקלל , "בן זונה " מלמלתי .
"מה?" היא שאלה .
"איך לא שמתי לב לזה בהתחלה , אנחנו עוקבים אחרי אותו אחד " אמרתי לה .
"מה?" שאלה שוב מופתעת , "אנחנו עוקבים אחרי אותו אחד" אמרתי שוב .
"שמעתי אותך בפעם הראשונה" אמרה "זה לא הגיוני , אתה בטוח?" שאלה אותי .
"זה מסביר למה אנחנו גם נפגשים כול הזמן " אמרתי לה .
"הרוצח מתארח בבית אחותו בפריז" אמרה .
הנהנתי אליה , "אנחנו עוקבים אחרי אותו אחד אמרתי בהחלטיות .