אהבה מחוץ לחוק – פרק 19
-נקודת מבטו של קייל-
היא שנתה אותי בשנייה מסטוציונר לגבר מאוהב .
"אני אוהבת אותך" מלמלה בין נשיקה לנשיקה .
עצרתי את הנשיקה והבטתי לתוך עיניה היפות מחייך חיוך חושף שניים , "אני אוהב אותך" אמרתי לה ונישקתי אותה שוב
על שפתייה הרכות .
*
-נקודת מבטה של לוריאן-
החלטנו לדחות את הערב הזה בו אנחנו אמורים ללכת לביתו של סמואל , למחר בערב .
קייל החזיר את מפתח החדר שלו ועבר אל החדר שלי .
לא התנתקנו אחד מן השני בזמן הזה , ידיו הגדולות והשריריות עוטפות אות חזק , עיניו הכחולות ירוקות לא יורדות ממני .
אני מנשקת אותו שוב ושוב ושוב ולא נמאס לי מטעם שפתיו , "קצת אוויר" מלמל בין הנשיקות .
הנדתי בראשי וחייכתי , עצרתי את הנשיקה נותנת לו לנשום קצת אוויר .
הוא שכב על המיטה כשאני לצידו , הוא ליטף את גבי הלוך ושוב ושיחק בשערי .
"מי חשב כשראיתי אותך בפעם הראשונה בכנסייה בוושינגטון אנחנו ניהיה זוג " אמר .
"אנחנו זוג?" שאלתי אותו והבטתי בעיניו .
"אז מה חשבת אנחנו ?" שאל וצחק . "זוג" אמרתי כהד על דבריו , ונישקתי אותו קצרות על שפתיו .
"אני אוהב אותך" אמר והביט לתוך עניי .
"אני אוהבת אותך" אמרתי ונישקתי אותו שוב מתמכרת לטעם שפתיו הרכות .
הגיע השעה הגורלית , אנחנו הולכים לתפוס את סמואל קולט .
לבשתי לגופי מכנס צמר שחור מחמם , מעיל צמר שחור תואם , ולרגלי נעלתי נעלי ספורט שחורות כחולות של נייק .
לקחתי את האקדח השחור ותקעתי אותו בשיפולי גבי תקוע במכנס .
קייל לבש את חליפת העור של האופנוע , התווכחנו ממקודם איך ניסע באופנוע שלו או ברכב שלי , בסוף החלטנו שניסע
כול אחד בנפרד , כי לדברי קייל הוא מעדיף להיות מהיר אם נצטרך לברוח .
הוא הכניס אקדח לחגורת המכנס והסתיר אותו עם ג'קט העור , הוא לקח בנוסף סכין חדה ותקעה אותה בכיס האחורי של מכנסיו .
נסענו לפטאיל סטריט 49 K6 כתובת ביתה של אחות של סמואל .
הגענו אל הבית , שכונה ברחוב מפואר , והבית עוד יותר .
גינה ענקית הקיפה את הבית , שביל הגישה ארוך המוביל אל הבית ואל הכביש חצה את הדשא הירוק של הגינה .
מחוץ לבית בחניה חנתה מכונית שלא כול כך קשורה לרקע הבית , כנראה גנובה .
כבתי את המנוע ושלפתי את המפתחות מן החריץ .
קייל עצר מאחורי על האופנוע האדום שלו .
*
-נקודת מבטו של קייל-
עצרתי מאחורי הרכב הלבן של לוריאן .
השמיים כהים וזרועי כוכבים , היא יצאה מהרכב שלה ובאה לכיווני .
הורדתי את הקסדה ודוממתי את המנוע , ירדתי מן האופנוע והנחתי את הקסדה על מושב העור .
"מוכן?" שאלה אותי .
הנהנתי אליה , "יותר מתמיד , קדימה" אמרתי לה .
התגנבנו מהכניסה האחורית , המטבח ריק , נכנסנו מבעד לדלת הרשת שהייתה פתוחה .
"ששש" סימנתי ללוריאן עם ידי .
היא הנהנה בראשה ושלפה את האקדח שלה , האקדח שלי כבר שלוף וממזמן כבר בידי .
התקדמנו בשקט .
"חכי פה" לחשתי ללוריאן והלכתי לבדוק אם הוא בסלון .
הוא ישב שמה עם ערמות אוכל ולכלוך מסביבו , הוא צפה בתוכנית בישול ולעס חטיף צ'יפס מאריזה גדולה .
חזרתי למטבח בשקט אל לוריאן שחיכתה לי .
*
-נקודת מבטה של לוריאן-
קייל חזר , "הוא בסלון" אמר בלחישה קלה .
ואז האורות במטבח נדלקו , שנינו הסתובבנו באותה השנייה עם אקדח טעון מכוון אל סמואל קולט .
סמואל עמד שם עם אקדח כסוף בידו מכוון לכיונינו .
הוא קצת הופתע אבל מיד התעשת על עצמו , "מי אתם?" שאל בקול עמוק וצרוד .
לא אני ולא קייל ענינו לא , השקט שרר בחדר .
"מי אתם ?" חזר סמואל על השאלה .
הלב שלי דפק בחוזקה ששמעתי את הדפיקות , בום בום בום בום .
"את" אמר והצביע לכיווני עם האקדח , "זוזי לפה" אמר וסימן לי להתרחק מקייל .
קייל הביט בי והנהן בראשו פעם אחת , זזתי הצידה קצת מתרחקת מקייל .
"מי אתם ?" חזר שוב על השאלה .
אף אחד ממנו לא ענה .
"רק בגלל שאתם ילדים אני יניח לכם להסתובב וללכת מפה לפני שיהיה מאוחר מידי " אמר .
"אנחנו לא הולכים לשום מקום" אמר קייל בקול יציב .
אני קצת נלחצתי , התחלתי להזיע והדמעות איימו לפרוץ .
נשמתי נשימה עמוקה ולקחתי את עצמי בידיים .
"מי שלח אתכם לפה?" שאל סמואל , "הנרי?" הוסיף על דבריו בחיוך משועשע .
"אותי לפחות" אמרתי לו .
"הנרי מתחיל לפשל , שולח אחרי ילדים קטנים , ממש משעשע " אמר , "אני מציע לכם לקחת את הרגליים שלכם וללכת
מפה לפני שאני ישנה את דעתי .
לא אני ולא קייל זזנו סנטימטר , עמדנו רקועים במקום עם אקדחים שלופים .
מבטי ומבטו של קייל הצטלבו לרגע ומיד חזרו להביט על סמואל .
לפתע הכול קרה כול כך מהר , כמו חלום בלהות , קטע מתוך סרט אקשן .
שריקה מחרישת אוזניים נשמעה בחוזקה בחדר , סמואל לחץ על ההדק ופלט כדור לעבר קייל .
הכדור פגע בבטנו .
באותו הרגע לא הצלחתי לנשום וראייתי היטשטשה .
הוא נפל על הרצפה בחבטה רמה .
פתאום נשמעה צרחה חזקה מכיוון הכניסה למטבח , מנקה עמדה שם עם מגב ומטאטא בידה השמאלית וסמרטוט כחול בידה הימנית .
היא צרחה כול כך חזק כאילו ראתה רוח רפאים , היא ברחה מהמטבח והפילה את המטאטא והמגב על הרצפה יחד עם הסמרטוט .
סמואל הופתע הוא לא ציפה למנקה , הוא יודע שבעוד דקות אחות המשטרה תגיע לכאן .
ניצלתי את חוסר תשומת הלב שלו וטענתי את האקדח .
יריתי פעם אחת הישר ללבו , "זה על אמא שלי" אמרתי והדמעות כבר זלגו במורד לחיי , "זה על אבא שלי" אמרתי ויריתי
ירייה נוספת בלבו , "זה על אבא של קייל" אמרתי בקול שבור ויריתי ירייה נוספת , "וזה על קייל יבן-זונה " אמרתי ויריתי
ירייה נוספת מחרישת אוזניים ישר לראשו .
הדם ניתז ממנו והוא נפל חסר רוח חיים על רצפת השיש הלבנה .
רצתי אל קייל , משכתי אותו והשענתי את ראשו על ברכיי .
הוא עדיין נשם .
"קייל" נערתי אותו ובכיתי , "תסתכל עלי , תביט בי אסור לך לעצום עניים " התחננתי אליו שלא יעצום את עיניו .
הוא ניסה לומר משהו והשתעל פולט מפיו דם .
"קייל" נערתי את כתפו , "אל תרדם" אמרתי לו .
הדם זלג מהחור הנוצר בבטנו ולכלך את החולצה שלי בדמו האדום .
"אני…" אמר והשתעל שוב ופולט כמות נוספת של דם מפיו .
"אתה מה?" שאלתי בבכי מלטפת את פניו שהתלכלכו בדם .
מבטו ננעץ בתקרה במבט ריק וחסר חיים .
"קייל" מלמלתי וניסיתי להעיר אותו , "בבקשה" התחננתי , "תתעורר".
החזה שלו הפסיק לעלות ולרדת , הוא הפסיק לנשום .
ואז דממה , דממת מוות .
תגובות (8)
מהמםםםם תמשיכי :-)
מה פרק לפני הסווף ?!
לא , לא אל תצעריי את הסייפור המוושלם הזה !!!
תמשיכיייי !!!
בבקשה אל תגידי לי שקייל מת!!!!!!:'((((((
תמשיכיייייייי ומהררר
ומזה לפני אחרון?רוצה מכות?
אני רוצה שקייל היה בסדר והיה להם ילד אחד לפחותת!!
העם דורש
אומייגאד לא לא לא לא אסור לו למותתתתת!
תמשיכייייי
אמאאאאאא לאאאאאאא נכוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!
תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי1!!!!!!!!!!!!!
אומיגאד! הוא לא יכול למות!!
יכול להיות אני יעשה עוד פרק אבל הוא יהיה די קצר :\
אז כאילו יש עד פרק 21 , ואז אני יעשה 'אחרית הדברים' כאילו מה קרה בסוף …..