אהבה לא הדדית או אולי כן? פרק 7

״סתמו !״ צרחתי כאשר הם התקרבו אחד על השני. ״עומרי, לירן, אתם פשוט מתנהגים כמו ילדים קטנים !״ צעקתי ופניתי לעומרי. ״אתה חתיכת מטומטם, לירן זה בן דוד שלי !״ ופניתי ללירן. ״גם אתה מטומטם, עומרי זה ידיד שלי !״
הם הביטו אחד בשני
״וואלה אחי מצטער,״ לירן התחיל להגיד. ״גם אני, אחי. חשבתי שאתה חבר שלה !״ עומרי גם הצטער והם התחבקו. ״לא ! אתם פשוט מטומטמים. !״ מלמלתי ודפקתי את הכרית בראשי. בנים, טיפת שכל אין להם !
הדלת נפתחה והאחות עמדה שם
"שקד אברהם?"האחות שאלה
"כן"אמרתי
"את צריכה לעבור מספר בדיקות"ביא אמרה
"אוקי"אמרתי והיא לקחה אותי לחדר אחר שבדקה לי שם דם וזה
"תחכי פה הרופא מיד יכנס"היא אמרה ויצאה אחרי כמה דקות מישהו נכנס הוא היה בחלוק לבן שערו היה בצבע שחור והוא היה גבוהה מאוד ,לא יודעת למה אבל הוא נראה לי ממש מוכר
"היי שקד ,זוכרת אותי?"הוא שאל
״אממ..״ ניסיתי להיזכר.
ופתאום… הזיכרון עלה ,זה הוא זה שקשר אותי בפארק לפני כמה ימים
״תתרחק !״ צרחתי.
״מה יש חייםשלי, התגעגעת ?״ שאל וראיתי במבטו מבט מטורף. הרגשתי מפוחדת, כאילו אין אף אחד בחיים שיכול לעזור לי
ידו התרוממה, ואיתו הסכין.
לא לא לא לא זה לא קורה לי !!!
״מה אתה רוצה מהחיים שלי ?״ צרחתי בפחד. הדמעות עלו לי לעיניים.
״את הנשמה שלך,״ הוא צחק בטירוף ……