אהבה? לא בשבילו.. (1 חלק ב')

התעוררתי.השמש סנוורה אותי.הסתכלתי מסביב וראיתו אותו,כמו תמיד שוכב על הרצפה עם בקבוקים ריקים מסביבו.קמתי,הרמתי את בגדיי מהרצפה והתחלתי ללכת בזהירות אל הדלת כדי לא להעירו, פתחתי אותה ויצאתי. הרחוב היה הומה אנשים ולא ידעתי לאן ללכת,גם לא היה לי לאן ללכת. התחלתי לצעוד לכיוון הפארק וניסיתי לחשוב על מה שקרה הלילה,יותר נכון מה שקורה בכל לילה. לא ידעתי האם להישאר ככה ולסבול,לא יכולתי להשאיר אותו לבד,הוא לא ישרוד,ידעתי את זה בבירור. לא יכולתי יותר ככה,נגמרו לי כול הכוחות,כנראה שהתייאשתי וזה צריך להיגמר. הגעתי לפארק, ילדים התרוצצו והוריהם ישבו על הספסלים ושמרו עליהם. התיישבתי על ספסל ריק ומחשבותיי התחילו לנדוד אין לי מושג לאן ,כנראה שהייתי עייפה.פתאום התיישב לידי מישהו "אז את באה לפה הרבה?" אמר לי וקרץ,כנראה שהייתי כל כך מותשת שפשוט ישר התחלתי לבכות.