אהבה חדשה חיים, חיים חדשים! פרק 5

הוא משך ביידי כל כך חזק והפיל אותי על הריצפה וצעקתי שיעזוב אותי והוא שחרר לי את היד.
התחילו לזלג לי דמעות,הרגשתי שאני לא מכירה יותר את אופק!
"אני כלכך מצטער" הוא אמר ועייניו נצצו.
לא אמרתי מילה לא יכלתי לדבר פשוט המשכתי לבכות ולבכות..
הוא ניסה להיתקרב אליי, ואני ישר נרתעתי.
"תפתח לי את הדלת"אמרתי בקול חנוק מבכי.
הוא פתח את הדלת ואני יצאתי.
"אני מצער"הוא צעק.
ירדתי למטה וענייני היו נפוחות מבכי, פתאום ראיתי את עמית.
"רונה, מה קרה,למה את בוכה?" ואני לא עניתי רק המשכתי לבכות"ישבנו על ספסל מתחת לבייתו של אופק וסיפרתי לו את מה שקרה.
הוא רק חיבק אותי ואמר לי שיהיה בסדר.
"עמית למה אתה ככה עוזר לי,וככה איכפת לך ממני?"
"כי את פשוט מדהימה,ואני יגיד לך את האמת יש בך משהו כובש, שאני לא יכול לעמוד בו!"
אני חייכתי והתחלתי להסמיק.
"תודה עמית, אתה פשוט מדהים" אמרתי וחייכתי אליו , הוא חייך אליי בחזרה ושמתי עליו את ראשי.
כשחזרתי לביתי אבא היה בבית.
"רונה אפה היית? ,אני דאגתי לך.."
"אבא אני מצטערת, אני שחכת להודיע שאני מתעכבת"
"טוב לא נורא רונוש"
אחרי שהתקלתי אבא קרא ליירדתי והוא הזמין פיצה (האוכל שאני הכי אוהבת) אכלתי כמו מורעבת, אז הלכתי לפלאפון שלי וראיתי 15 שיחות שלא נענו מאופק, לא היתכונתי לחזור אליו או לענות לו.
נכנסתי לפייסבוק ואז ראיתי שעמית היה מחובר.
עמית:היי רונה, רציתי שתדעי שהיה לי ממש כייף היום איתך"
רונה:הי עמית תודה על היום ממש הרגעתי אותי.
עמית:בכייף
עמית:תשקישי אני חייב להגיד לך משהו
רונה:כן בטח ,מה?
עמית:אממ איך אני יגיד לך את זה …………………