אהבה וצרות אחרות 2 פרק 8

"מי זה?" דור שאל בפעם העשירית בשעה האחרונה והצביע לטלוויזיה. "חבר שלה שבגד בה" עניתי לו מתאפקת לא לאבד את שלוותי. "למה הוא בגד בה?" שאל שוב ואני נאנחתי. "אין לי מושג דור. תסתכל במראה ותשאל את עצמך,עשית את זה יותר ממה שאני בכלל יודעת" עניתי לו בנימה עוקצנית ומיד התחרטתי כשלא הסיט את מבטו ממני. "מה עכשיו?" קראתי במבט מעוצבן. "על כמה פעמים ידעת?" הוא שאל בעדינות שגרמה לי להתרגז יותר. לידי יושב הבנאדם הכי רגוע שיש בעוד שאני מרגישה כמו פצצה מתקתקת! "על פעם אחת" עניתי לו והוא שינה את ישיבתו כך שהסתכל עליי. "אוי לא.." נאנחתי והוא המתין. "מה דור? מה?" הרגשתי ייאוש מתחלף בכאב,"אני מחכה שתסבירי" אמר וגיחוך בקע מגרוני. "להסביר אה? אוקיי" אמרתי ושיניתי את תנוחתי אליו.
"גיל 16. לפני שלוש שנים. אני הייתי בבית חולים שהפעם הראשונה שראיתי אותך אחרי שפקחתי את העיניים הייתה עם עמית. מנשק אותה. אחרי שניסיתי להפסיק לנשום קיבלתי מכת חשמל. מתתי לכמה דקות אבל כשקמתי לא ראיתי אותך. זה כאב והרגיש טוב בו זמנית." הסתכלתי על תגובתו האדישה בעוד שאני מנסה לשמור את הדמעות בתוכי. "איך זאת בדיוק בגידה?" שאל לא מבין בעיוות קל של שפתיו. הסתכלתי עליו המומה בפה פעור קמעה. "זה.." ניסיתי להתחיל משפט אך הוא קטע אותי,"אנחנו אמורים להיות ביחד בשביל שאני אבגוד בך לא?" הוא שאל והתעשתתי על עצמי. "זה לא משנה את העובדה שבגדת בעמית" ציינתי לו והוא רק גיחך. "שוב..אני צריך להיות עם הצד השני במערכת יחסים." חתיכת מניאק. הרגשתי אליו זעם ושנאה והרגשתי אל הלב שלי מתפוצץ לאלף חתיכות. "צודק" עניתי לו וסובבתי את מבטי חזרה אל הטלוויזיה. "חוץ מזה אני אוהב מישהי אחרת" אמר ועצמתי את עיניי. "שמחה בשבילך המפקד" אמרתי לו וקמתי ממקומי. "לאן זה?" תפס בידי ושאל. "וואו שתלטני עד הסוף אה?" שאלתי והעפתי את היד שלו ממני. "ליה?" קרא לי ועליתי במדרגות במהירות. בן זונה. חשבתי על שתי המילים האלה כשסגרתי את דלת החדר מאחוריי ונשכבתי על המיטה. היה עדיין מוקדם והשעמום חגג יותר מהרגיל. הדלקתי את הטלווזיה,כיביתי את האור והדלקתי את המזגן. כמעט שנרדמתי שוב אם דפיקות הדלת הלא בדיוק חלשות לא היו מבהילות אותי. "ליה?" דור קרא לי ובגלל שהדלת הייתה נעולה לא יכל להכנס. "אנחנו עושים ברביקיו בבית שלי. רוצה לבוא? תוכלי לפגוש את כולם" הציע ואני התעלמתי ממנו. "אוקיי..אני חייב ללכת כי אבא שלי צריך עזרה אז אני אחכה לך שם" קרא ודקות לאחר מכן טריקת הדלת נשמעה. סוף סוף בית באמת לבד. חשבתי והתכרבלתי בין השמיכות.
קולות הצחוק והמוזיקה נשמעו חצי שעה לאחר מכן וגרמו לי להרגיש פתטית. מה טעים בעל האש? מה כיף במוסיקה עם חברים? מה כל כך מצחיק בסיפורים מהצבא?! על מי אני עובדת? שאלתי את עצמי וקפצתי מהמיטה. פתחתי את הארון והוצאתי מכנס ג'ינס קצר וסריג דק בצבע ירוק. "הו לא.." מלמלתי כשראיתי את השמלה הלבנה עם התחרה שלי. "איפה את נעלמת?" שאלתי בחיוך מרושע והוצאתי אותה מהארון. יוצאת מחדר האמבטיה הרגשתי שהשמלה צמודה עליי בחצי מידה. נעמדת מול המראה בחנתי את גופי. השמלה הייתה עם כתפיות דקות וגב חצי חשוף. כשהיא נגמרת טיפה אחריי קו ישבני הייתי נראית כמו הילדה הטובה מבית השכן. "פאק איט אני נראית טוב" אמרתי כשחשבתי אם לקחת את הסיכון או לא. חלתי לחפש את הטלפון בין השמיכות ומיהרתי לשלוח הודעה להדר שגרה במרחק של חצי שעה ממני. "את חייבת לבוא!" קראתי לה כשהתקשרה אליי. "אין מצב ליה. זה פדיחות בשבילי!" היא קראה ואני ביטלתי את דבריה,"אל תדברי שטויות. הם רואים אותי בת בית אצלהם. את כולה חברה טובה שאני מציגה לכולם. חוץ מזה אם אמא שלי תגלה שהתנהגתי בגסות רוח היא תשחוט אותי! בבקשה..אני לא מכירה שם אף אחד.." ניסיונותיי לשכנע אותה בקול מתחנן לבסוף נחלו הצלחה. "יש! תודה תודה תודה! אני אחכה לך בבית שלי! תלבשי משהו יפה!" קראתי לה וניתקתי את השיחה.

"אני לא מאמינה שהכרחת אותי לעשות את זה" הדר אמר ונשמה נשימה עמוקה. "רוצה לעשות מתיחות לפני?" שאלתי אותה צוחקת והיא הסתכלה עליי במבט מעוצבן. "אני עדיין אשנא אותך כשנחזור לבסיס" ציינה ואני צחקתי בעצבנות. "בואי.." אמרתי ותפסתי בידה. "את לפחות דפקת הופעה.." היא התבכיינה מסתכלת על המכנסונים המשופשפים שלבשה והציגו רגליים ארוכות שמדי הצבא הקצירו. "את נראית מדהים! רואים שאדום זה הצבע שלך" אמרתי לה מסתכלת על הגופייה עם הכתפיות הדקות והגב החצי חשוף שלבשה. "ליה.." היא הסתכלה מאחוריי ומבטה היה המום. "מה קרה?" שאלתי אותה והסתובבתי לכיוון מבטה. "פאק." מלמלתי כשראיתי את שלושת המפקדים של הקבוצות האחרות ושל כמעט כל הבסיס. כנראה זו הייתה מסיבה לכל המפקדים. ואנחנו נהיה הטירוניות היחידות,כמו איזה גרופיות שרודפות אחריי גברים. "זיו פה. למה לא אמרתי לי שהוא פה! אוי אני ארצח אותך" היא צעקה ונתנה לי מבט של פסיכופתית. "מאיפה הייתי אמורה לדעת?" שאלתי אותה והיא התקדמה אליי בצעד מאיים. "ליה? ליה כהן?" שמעתי את קולה של דינה מאחוריי והסתובבתי בבעתה. "דינה.." העלתי חיוך מאולץ על פניי והתקרבתי אל ידיה המושטות בחיבוק. "בואי כנסי! בדיוק חברים של דור הגיעו" היא אמרה וחייכה,"אה…תכירי,זאת חברה שלי" העברתי נושא במהירות והצגתי לה את הדר. "היי" היא חייכה לה אך דינה לא הסתפקה רק בשלום ומשכה אותה בידה. "ליה.." היא לחשה לי בפחד ואני באתי אחריה. "חמש דקות,אני אומרת שהצטננת ואנחנו עפות משם!" לחשתי לה והיא נראה כאילו עומדת לבכות.
"דור!" דינה קראה לבנה וגרמה להדר להלבין כמו סיד. "זאת לא הטירונית שלך?" היא שאלה מרימה את ידה של הדר. ניסיתי כל כך חזק,באמת! אבל לא יכולתי להחניק את הצחוק שאיים לפרוץ מגרוני. "כן אמא,זאת הטירונית שלי" הוא חייך מעברה השני של הבריכה הענקית שהייתה בחצר שלהם. "ואסור לנו להיות כאן! אני מצטערת גברת אלפסי אבל ליה ואני חייבות ללכת" היא אמרה והחלה להתרחק אחורה. "ליה פה?" דור שאל והחל להתקרב אל כיווננו. "בטח שהיא כאן" החיוך הערמומי של הדר הופיע ומשך אותי ממקום מסתורי. "מתחבאת הטיפשונת" אמרה ומניחה את ידה על כתפי חייכתי בנימוס. "וואו" הוא נעצר מולנו ולעיני כולם שילב את ידו עם חיוך מופתע. "התכוונו ללכת" אמרתי לו וחייכתי בהתנצלות לדינה. "לילה טוב" אמרתי לו ובאתי לחזור על עקבותיי בשביל הגישה כשידי אוחזת בהדר. "זאת ליה?" מישהי שאלה ונעצרתי מסתובבת בחדות. "מי שואלת?" הסתקרנתי וחיוכו של דור התרחב בעוד כמה סנטימטרים. "הבחורה שאני אוהב" אמר והניח את ידו על אחת הבחורות שלא ראיתי ממקודם. "מה?" היא שאלה מחייכת חיוך לא מבין והרימה את מבטה אליו. "אוי פאק ליה. תעזבי את זה ובואי נלך" הדר אמרה ומשכה בידי. רציתי לקפוץ על אותה בחורה ולתלוש ממנה את השיערות שלה! אולי גם על הדרך למחוק את חיוכו של דור בדרך הפחות נעימה. הילד הזה בודק את הגבולות שלי,ומקשה עליי ביותר. "בן זונה" סיננתי זועמת ובאתי להסתובב "ליה על אחריותי הערב. ההורים שלה ביקשו ממני לעשות לה בייביסיטר" הוא אמר מסביר לה והיא החלה לצחוק,"זה כזה חמוד!" קראה מסתכלת עליי במבט מוקסם. "כן,זה נורא חמוד." אמרתי לה והחלטתי להשיב לו בפסיכולוגיה הפוכה. "אני אוהבת את הנעליים שלך!" קראתי כמו נערה טיפוסית והיא צחקה,"תודה! קניתי אותם לא מזמן מקסטרו. שמלה מהממת! יושבת עלייך מעולה" היא קראה ולגמה מהמשקה שלה. "תודה" אמרתי בתמימות והיא לא חדלה מלדבר. "דור לא מפסיק לדבר עלייך! הוא אמר שאת יפייפיה אמיתית ושקשה שלא להתאהב בך" במבט מופתע אך משועשע העברתי את מבטי אל דור. "באמת? זה מה שהוא אמר?" שאלתי אותה מסתכלת עליו מתחיל להסמיק. "אוקיי זהו להיום" הוא אמר ובא לקחת את אותה בחורה לכיוון אחר. "ולא לומר לה שאתה פשוט מאוה-" את המשך המשפט לא שמעתי כי ידו נחה על פיה. מעיפה את ידו ממנה היא קראה באצבע מאשימה,"אני מזהירה אותך דור,אל תשחק בה! דיברנו על זה כבר ממקודם ויש לך מזל שאני במצב רוח טוב!" מסתכל עליה המום הוא רק חייך ואמר,"אני לא! וגם אם רציתי זה כמו לשחק עם שדה מוקשים,היא לא מקלה עליי בשיט!" הוא קרא שוכח שאני עומדת לידו.
"מגיע לך דור אלפסי! סוף סוף קיבלת אתגר ולא עוד אחת מהחיות בסרט שלך" מחזירה לו הסתכלתי עליה מתרשמת בשילוב ידיים,"אני תומכת בה" ציינתי אך שניהם התעלמו ממני. "חיות בסרט?! מה כל כך קשה לכן להודות שאני פשוט מקסים או שאני לא יודע…בחור טוב?!" הוא צעק בפירוס ידיים והיא החלה לצחוק. "אתה מנצל את זה לרעה זה בטוח. עכשיו תקבל קצת מהתנהגות שלך לבחורות אחרות!" הויכוח נמשך ונמשך ואני הסתקרנתי יותר ויותר מהדברים שעפו לאוויר. "קצת?! שלוש שנים היא ממררת לי את החיים! כשזה מגיע אליה אף אחד לא טורח בכלל להקל עלי! לא הידיד המזדיין שלה,לא עצם העובדה שהיא הטירונית שלי ובטח ובטח לא היא!" הוא צעק ואני לחשתי לה,"תשאלי על הידיד המזדיין" וכמו דמות במשחק היא שאלה אותו,"על מה אתה מדבר? ידיד שלה?" דור נאנח והעביר את ידו בשיערו. "עזבי.." אמר ונכנס לבית. "מה זה היה?" שאלתי המומה והיא הסתכלה עליי מחייכת טיפה. "אל תדאגי, אני אברר את זה. דרך אגב אני רון." היא אמרה והושיטה את ידה,"ליה" חייכתי בנימוס והיא צחקה. "כן אני יודעת,בן דוד שלי לא מפסיק לדבר עלייך! נשמע שאת ממש גורמת לו לסבול.." ציינה ואני הסתכלתי עליה לא מבינה. "בן דוד?!"