אהבה וצרות אחרות 2 פרק 5

"הוא תפס אותך?!" הדר צעקה ונשארה עם ההבעה המופתעת באופן מוגזם שלה. "כן,ואם לא תסתמי כולם ידעו את זה!" אמרתי לה וחייכתי. "אין בך פחד אה?" היא שאלה משועשעת ואני חייכתי אל המוכרת בקפיטריה. "רגש מיותר לא?" שאלתי אותה צוחקת ותפסתי את הכריך ובקבוק השתייה מהדלפק. "אז רגע מה קרה? הוא כעס? התחרפן? איים עלייך?!" שתינו התקדמנו אל עבר אחד מהשולחנות והתיישבנו לנו אחת ליד השנייה. "רק הזהיר אותי.." מלמלתי ופתחתי את העטיפה שהייתה על הכריך. "יש לך מזל! הוא יכל לסלק אותך על הטרדת מפקד!" היא אמרה ואני צחקתי. "אני בספק הדר. הילד הזה נהנה לעצבן אותי כמעט כמו שהוא נהנה תשומת לב נשית." היא צחקה ונשענה על הכיסא. "ודיברנו על החמור." היא אמרה והרמתי את מבטי. הוא בדיוק נכנס אל הקפיטריה ולא ויתר על לשלוח לי את החיוך הזה שלו. "אני מבינה שכעס הוא לא.." הדר סיננה ואני רק חייכתי אליה לוקחת ביס מהכריך.
טוב,איכשהו מצאתי את עצמי עושה עבודות רס"ר עם מישהי שנראה כאילו שילמו לה לבוא לפה. "את גם מדברת?" שאלתי אותה והיא הביאה לי מבט מקפיא. "את יודעת זה נחמד לפעמים לדבר" מלמלתי והיא התעלמה,שוב. בפעם העשירית. "ליה?" הדר קראה לי בלחש מהחלון שהיה לידי וסימנה לי לבוא אליה. "מה את עושה פה?" שאלתי אותה מסתכלת שהטירונית השנייה לא מסתכלת. היא נראת טיפוס שמלשין. שנאה שלי טיפוסים כאלה. "השגתי שוקולד" היא חייכה בהתרגשות ונופפה לי מתוך חולצתה בחבילת שוקולד חלב. "אני רוצה.." מלמלתי מרגישה את בלוטות הרוק שלי מתחילות לעבוד במרץ. "מאחורי הבניין עוד חמש דקות" היא קראה ואני הנהנתי להסכמה.
"אוי! טעם גן עדן!" קראתי מרגישה את השוקולד נמס בפי. "סתמי בסוף ייתפסו אותנו" הדר לחשה צוחקת ולקחה ביס נוסף. "אני מתחילה ממש לא לאהוב את הטירונות." אמרתי לה והשענתי את ראשי על קיר הבניין שהיה מאחורינו. "אוי לא.." היא קראה ותפסה בידי. "מה קרה?" שאלתי אותה לא מבינה והיא החלה להתקדם אל אחת הכיתות הקרובות. "המפקדים עושים בדיקה שאף אחד לא מבריז.." היא לחשה לי והלב שלי נפל לרצפה. "מה?!" שאלתי צועקת ופתחתי את הדלת בתנופה. שמעתי צעקה עצבנית ומולי ראיתי את שלושת המפקדים מחייכים. בלי דור. "אתה הולך לקבל עונש טירון.." הוא קרא ופתח את הדלת לרווחה בכדי לראות מי האמיץ שפתח את הדלת בדיוק אל ראשו. "באמת? לא הספיקה לך פעם קודמת?" הוא שאל מסתכל עליי המום מניח את ידו על מצחו. "סליחה?" ניסיתי את מזלי פעם נוספת וזכיתי לגיחוך מזלזל מצידו. "למפקדה.עכשיו." הוא אמר ותפס בידי מוביל אותי הרחק מהבניין. "אני באמת מצטערת! לא ידעתי שעמדת ליד הדלת אז טכנית זאת אשמתך." אמרתי לו והוא עצר באחת. "באמת ליה? להאשים את המפקד? זה באמת נראה לך צעד חכם?" הוא שאל וראיתי את מצחו מתחיל להכחיל. "אוי פאק..אתה נראה כמו דרדס" מלמלתי מבלי לשים לב ופניו החלו להאדים,מעצבים אני חושבת. "או שלא.." אמרתי מחייכת והוא תפס אותי בשתי ידיו. "את הולכת לנקות את כל רצפת המפקדה עד שהיא תבריק ולא משנה כמה זמן זה ייקח. ברור?" הוא שאל עצבני ואני רק שאלתי כמישהי בעלת היגיון בריא,"אתה לא מפחד שאני אבריז שוב?" שאלתי אותו במבט תמים והוא רק חייך את החיוך שלו. "אני אדאג שתישארי שם" הוא אמר ולקחו לי כמה שניות למה הוא מתכוון. "לא תעז.." סיננתי בכעס והוא החל צחוק הולך מהמקום.
"אתה מוכן להפסיק?" שאלתי מעוצבנת בעודי מקרצפת את הרצפה כמו מנקה משנת הרטטוי. "להפסיק מה?" דור ישב שם,מאחוריי,על אחד השולחנות כשגבו שעון לקיר. "המבטים" אמרתי וסובבתי את מבטי לא מנסה להסתיר את הכעס מעיניי. "הו לא לא. אל תסובבי את המבט. יש לו השפעה רבה מדי עליי" הוא אמר והחל לצחוק למראה מבטי. "אז פשוט לתת לך לבהות בתחת שלי כשאני נמצאת בתנוחה של שחקנית פורנו שוודית?" שאלתי וקמתי מהרצפה. "חלילה" הוא אמר וקם גם הוא. "כאשר את תהיי על המיטה שלי עירומה,היחס שתקבלי לא ישתווה לשחקנית פורנו,ועוד שוודית." משלב ידיים הוא נעמד מולי ועיניו נראו מעורפלות במקצת. "אתה מבקש שאני אאבד את קור הרוח שלי אה?" שאלתי אותו ונעצרתי מולו בהבעה מעוצבנת כל כך שרק הוא הצליח להעלות על פניי. "אשמח אם תעני בחיוב" הוא אמר מקרב את פניו ומרחיב את חיוכו. "אויש סתום כבר" אמרתי מרימה את ידי בשביל להרביץ לו בכתפו אך מבלי שהספקתי להבין מה קורה מסביבי הוא תפס אותי במותני וקירב אותי אליו עד שנשאר ביננו אפס מקום. שפתיו התקרבו באיטיות הורגת ולבסוף נחו על שפתיי. נעו בהתחלה עדינות וזהירות,מחכות שאגיב אליהן. עיניי כבדו ולבסוף נעצמו בערפול חושים. כאילו לא הייתה לי שליטה על גופי,שפתיי החלו לנוע טיפה. מרגישה את לשונו טועמת את שפתיי תפסתי בחולצתו בבקשה אילמת שלא יפסיק. העדינות שהייתה עכשיו התנמסה באוויר ובמקומה הגיעה תשוקה הורגת שנתנה לנו כמעין הפסקה מהמוח או הלב. נצמדתי אליו כשלשונו סקרה את פי והתגרתה בלשוני. מחובקים במרכז החדר התנשקנו נשיקה כל כך מתוקה ופראית שלרגע שכחתי מכל ההשלכות. החלתי להרגיש את קצות אצבעותיו על עורי ועם כל הצער שבדבר דחפתי אותו ממני. לקחו לי כמה שניות לחזור להכרה מלאה ולתת להיגיון הבריא לחזור אליי. "מה קרה? עשיתי משהו לא נכון?" דור שאל עדיין מעורפל כמוני. "כן. זה היה צריך להפסק עוד בשנייה הראשונה." אמרתי לו והוא גיחך. "התגובה שלך טענה אחרת" הוא אמר ולפני שהספקתי להגיב בעוקצנות אל דבריו הוא משך אותי בחזרה אליו. "הצלחת להשפיע עלי באותה מידה שהצלחתי להשפיע עלייך,אולי אפילו יותר. התגובה שאת מרגישה עכשיו..זה באשמתך" הוא אמר והצמיד אותי אליו כך שהרגשתי בבטני התחתונה את ההתקשחות שעליה דיבר. "דור.." מלמלתי את שמו ובלעתי את רוקי. "אל תתכחשי למה שקרה פה..כי אני לא מתכוון לעשות את זה בשום הון שבעולם" הוא אמר ואני נאנחתי. "גם אם אבקש ממך ממש יפה?" הוא חייך למשמע טון דיבורי ונישק את מצחי,"כנראה שבעבור הון מסוים" צחקתי מדבריו והרמתי את ראשי. "נראה לי שאתה צריך ללכת" אמרתי והוא הנהן. "לכי להתקלח. תצטרכי משהו שירגיע אותך אחרי מה שאני יעשה עכשיו" הוא אמר ואני הסתכלתי עליו במבט לא מבין. לפני שהספקתי לשאול לכוונתו הרגשתי את שפתיו על שפתיי ונשיקה שהיוותה גרסה מקוצרת ותמציתית לקודמת התחוללה ביננו. שוב.