אהבה וצרות אחרות 2 פרק 15

"מבחנים? חשבתי שסיימתי עם הבית ספר דור" אמרתי בייאוש מחזיקה כוס שוקו בין שתי ידיי.
"זה לא ממש מבחנים. יותר כמו ללמוד איך להיות קצינה" אמר כשידיו מייבשות את שיערו עם המגבת שעל צווארו.
"זה לא כל כך קשה,פשוט להיות כלבה חסרת רגשות לכולם ובעיקרון לגרום להם סיוטים בלילה" אמרתי מחייכת למראהו במגבת הכרוכה על מותניו.
"אתה נראה כמו סבתא שלי עם המגבת הזאת" אמרתי צוחקת גורמת לחיוך קטן לעלות על שפתיו.
"נראה מה תחשבי כשאני אנשק אותך ככה.." הוא תפס בכוס שבידי והניח אותה על השידה שליד המיטה.
גופו התפתל עליי ושפתיו מנשקות את צווארי.
"זה הכי טוב שלך?" שאלתי אותו צוחקת.
"אל תתגרי בי" הוא לחש כנגד עורי ואילו אני כרכתי את רגליי סביבו.
"יש לנו הגדרות שונות להתגרות" לחשתי לו והוא גיחך.
"אצלך זה להרוג בלי רחמים" הוא אמר צוחק והרים את מבטו אליי.
"מרשע!" קראתי והורדתי את רגליי ממנו.
"אפ אפ אפ מה את עושה?" מבטו נהיה מזועזע כשבהה בי.
"מה אני עושה?" שאלתי במבט מבולבל.
"מקומן של הרגליים שלך הן סביבי טיפשה"
"טיפשה?"
"כן. טיפשה"
"פאק יו"
"אם את מתעקשת" אמר וסובב אותי כך שכעת התיישבתי עליו.
"אני אוהב לראות את הפנים שלך כשאת עליי" לחש לי במבט רציני אך מעורפל.
"גם אם אני אהרוג אותך בלי רחמים?" שאלתי מלטפת את חזהו.
"במיוחד אם תהרגי אותי בלי רחמים" אמר כשידיו על ישבני ברכושניות.
"ספר לי עוד על הקורס" ביקשתי בחיוך תמים.
"שוב פעם?" נאנח בתגובה.
"קדימה אני מתרגשת להיות קצינה,אל תשפוט אותי!" קראתי נופלת על צידי המיטה.
"ביום ראשון אנחנו נגיע לירושלים,שם נהיה קרוב לשלושה חודשים" אמר מכניס את ידו אל מכנסי.
"אחרי הקורס אנחנו נהיה קצינים" מגע ידו עבר את בד תחתוני.
"בכזאת קלות אה?" שאלתי צוחקת בעיניים עצומות.
"אחרי שנסיים את השירות שלנו אנחנו נגור יחד" המשיך לומר מאזין בחיוך לאנחותיי.
"אני חושב על מושב,ככה אוכל להציע לך נישואין בפרדס שאת כל כך אוהבת" אמר ופי היה פתוח בתדהמה ממגע ידו.
"את תגידי כן?" הוא שאל את עור צווארי משאיר מאחוריי דבריו נשיקה מתגרה.
"אולי.." אמרתי בקול חנוק.
"תגידי כן ליה.."
"כן.." אמרתי בצייתנות ופיו תבע את פי בנשיקה עמוקה ויסודית.
"אני אוהב אותך טיפשה" לחישתו התגלגלה על שפתיי.
"גם אני אותך אידיוט" אמרתי לו מחייכת באושר.
"ליה!" הצעקה של אמא שלי נשמעה בקומה התחתונה וגרמה לעיניי להפקח באחת.
"פאק!" קראתי וקמתי מהמיטה במהירות.
"עדיין לא סיפרת להם?" דור שאל נאנח ואני נעלתי את דלת חדרי.
"מהחלון,קדימה!" זרזתי אותו ללבוש את בגדיו.
"תספרי להם ליה!" הוא קרא והוריד את המגבת שהסתירה את איבריו באחת.
"או שאני אנקום בך כל פעם באותה דרך" הוא חייך כשבהיתי בו וסומק השתלט על פניי.
כמו שעשה תמיד כשהוריי כמעט תפסו אותנו על חם.
ידו תפסה בעורפי וקירבה אותי אל שפתיו.
"תתלבש" אמרתי לו נושכת את שפתיי במבט חטוף אחרון ויוצאת מהחדר במהרה.

"כולם כאן בשביל קורס קצינים?" שאלתי המומה תופסת בידו של דור.
"כנראה" אמר בחיוך ונישק את גב ידי.
"בואי נחפש את זיו והדר" אמר ומשך אותי אל תוך ההמולה ששררה במבנה.
"אני עדיין לא מאמינה שאנחנו נהיה ביחד כאן" אמרתי לו נמשכת על ידו.
"אני מבין שאת מעדיפה לקחת אותי לעצמך כן?" הוא אמר מחייך ומנופף לשלום אל דמותו של זיו.
"מה קורה אחי?" שניהם התחבקו תופחים על גבו של השני.
"אש! סוף סוף זה קורה אה? הילדה הפכה אותי לגבר מוכה" זיו אמר צוחק מחבק את הדר.
"הילדה כאן" היא החזירה לו וקפצה עליי בחיבוק.
"היית מאמינה?! קורס פאקינג קצינים!" היא קראה בהתרגשות וגרמה לי לצחוק.
"אני מקווה שיש פה אוכל טוב למה אני גוועת" אמרתי לה מחפשת בראשי את הקפיטריה או כל מקום עם אוכל כלשהו.
"ראיתי לא רחוק מסעדת סנדוויצ'ים,רוצה לבוא?" היא שאלה והסתכלתי על דור שהנהן לחיוב,"אני אקרא לך כשיגיע מישהו. בנתיים הם הולכים לייבש לנו את הצורה" חייך והחזיר את מבטו אל זיו.

"את רצינית? עוד לא אמרת להורים שלך שאתם ביחד?" הדר שאלה המומה כששילמנו על האוכל בסוף הארוחה.
"קל להם לחשוב שאנחנו שונאים מאשר שאנחנו ביחד. אם אני אומר להם את זה הם יתחילו לחשוב דברים.."
"שהם נכונים?"
"לצערי" אמרתי צוחקת ויצאנו מהמסעדה חוצות את הכביש.
"אבל עזבי את הצרות שלי,מה איתך? איך זיו?" שאלתי אותה בעודי רצה ריצה קלה אל המדרכה.
"מעצבן כמו תמיד" אמרה קורצת ואני החלתי לצחוק.
"טינופת" אמרתי עדיין מחייכת ופתחתי את הדלת הענקית של המבנה.
"מי זאת?" הדר שאל מצביעה לכיוונם של זיו ודור.
"לא יודעת,אבל היא קרובה יותר מדי" אמרתי במבט שכעת הפך לחשדני.
"לא נראה לי שהיית אמורה לראות אותה לפי המבט של דור"
אמרה ואכן מבטו של דור היה לחוץ.
הבחורה הניחה את כל ידה סביב צווארו ועל פניה חיוך לבן.
קיבוצניקית טיפוסית.
מבטי נהפך לזועם כשנעמדתי מאחוריו.
שיעול מזוייף אחד ותשומת ליבו הייתה נתונה אליי.
"את בטח הנוכחית של דור" הנערה שטיפסה על צווארו אמרה.
עיניו של דור נעצמו וכיווצתי את גבותיי לא מבינה.
"אני גל" ידה הושטה אליי בנימוס.
"השם שלך לא אומר לי כלום" אמרתי לה מחייכת בשילוב ידיים.
"מוזר,הוא אמר לי לפני שעזבתי שיזכיר לכל אחת מי הייתה האהבה הראשונה שלו"
לבי נפל ויחד איתו גם חיוכי.
"אהבה ראשונה?" שאלתי מעלה על שפתיי את אותו חיוך מאולץ.
"הייתי בן 14" הוא אמר נאנח ואני צחקתי מסתובבת על מקומי.
"חשבתי שכבר ויתרת לי קרמה. באמת שחשבתי." מלמלתי והתרחקתי מהם לפני שתלשתי ממנה את שיערה הבלונדיני ועשיתי ממנו שרשרת עם השיניים שהייתי שוברת בידיי.