אהבה וצרות אחרות 2 פרק 13

התעוררתי למגע אצבעותיו מלטף לי את עמוד השדרה.
החדר היה עדיין חשוך טיפה וממבט חטוף ראיתי שעדיין מוקדם.
"אתה מדגדג אותי" ציינתי בישנוניות ושפשפתי את עיניי.
"בוקר טוב" הוא לחש כנגד עורי ונישק את צווארי.
"אני עדיין עייפה! מה טוב בזה?" שאלתי מתלוננת והסתובבתי על גבי.
"שהתעוררתי ליד הבחורה הכי סקסית שאני מכיר" הוא חייך והתקרב אל שפתיי.
"לא צחצחתי שיניים" אמרתי לו כשהיה במרחק קטן משפתיי.
"הפה שלך הוציא דברים מסריחים יותר" לחש לי וזרקתי עליו את אחת הכריות שנפלו על הרצפה באמצע הלילה.
"תחזור בך" אמרתי לו מנסה להחניק את חיוכי.
"ואשקר לך?" הוא שאל משועשע ובמהרה קמתי והתיישבתי אליו.
"אני מזהירה!" אמרתי מצמידה את הכרית אליי בניסיון להסתיר את שדיי.
"תגידי את זה שוב כשהכרית הזאת רחוקה ממך" ידיו תפסו במותניי ושיניו נשכו את שפתו התחתונה.
"חתיכת סוטה" אמרתי צוחקת וחיבקתי את הכרית חזק יותר אל גופי.
"ככה?" הוא שאל והתרומם אליי.
"כדי אחרת?" לחשתי אל פיו מניחה את ידיו מאחורי צווארו.
שפתיו התקרבו אל שפתיי ולשונו החלה לסקור את פי.
מלטפת את לשוני.
הצמדתי אותו קרוב יותר אליי מתחילה לנוע מעליו.
גניחתי החלושה הסגירה את העונג המתוק שהרגשתי וידיו היו פרוסות על גבי.
"את הורגת אותי" הוא לחש בצרידות וחיוך ערמומי עלה על פניי.
"ועכשיו?" שאלתי מתגרה בו בתנועות אגני.
"אני מציע שתלכי להתקלח לפני שאני אתחיל סיבוב נוסף של מעשי אתמול בלילה" אמר ונשך את שפתי.
הסתכלתי אל השידה שליד מיטתי ונאנחתי. "אתה צודק,אני צריכה להיות בבסיס עוד ארבע שעות בדיוק" אמרתי לו וקמתי ממנו במהרה.
"קחי את הזמן! אני צריך להתמודד עם מה שאת הערת לשווא" סובבתי את מבטי לדבריו וראיתי את האוהל הקטן שהופיע מתחת לשמיכה.
לא הצלחתי להחניק את צחוקי וברחתי במהרה אל המקלחת.
תפסתי את מברשת השיניים כשחיוך ענק על שפתיי.
אני באמת מאושרת,חשבתי לעצמי,ואני לא רוצה להיות בשום מקום אחר אם הוא לא נמצא שם.
החלתי לצחצח את השיניים כשצלצול הפלאפון שלו החל לפעול.
"אה אחי…" שמעתי אותו במעומם וירקתי את המים שגרגרתי בפי.
פתחתי את זרם המים וחיכיתי שיהפכו לחמים.
שמעתי את צחוקו הפרוע של דור וחייכתי לעצמי.
הצחוק של האידיוט מדבק,חשבתי והחלתי לצחוק בעצמי בעוד אני נכנסת ומתרגלת לאט אל טמפרטורת המים.
נעמדתי תחת הזרם והעברתי את ידיי בשיערי.
המים זרמו על עורי ומגרוני יצאה אנחה נרגעת.
"חשבתי שאני לא אראה אותך נרגעת ככה אף פעם" פקחתי את עיניי באחת והסתכלתי על חיוכו של דור כשהפלאפון בידו.
"עדיין יש לי עשר דקות המפקד" אמרתי לו צוחקת והוא התיישב על השיש.
"זיו התקשר" ציין כשחפפתי את שיערי.
"מה קרה?" שאלתי אותו במבט מבולבל וידיי קפאו.
"הוא רצה..לא,התעקש. שנצא מתישהו" הוא אמר מסתכל עליי שוטפת את שיערי ותופסת את המגבת.
"מי זה אנחנו?" שאלתי ויצאתי מהדוש נעמדת מולו.
"את," הוא קירב את שפתיו לצווארי,"אני," המשיך אל אוזני, "הדר," נישק את רקתי ותפס בפניי, "והוא" סיים והסתכל עליי בריכוז.
"מתי בדיוק? אתה מפקד ואני הטירונית שלך. ככה גם עם זיו והדר. לא נראה לי שזה יעבוד.." אמרתי ושפתיו מיהרו להשתיק אותי.
"יש לי הפתעה בשבילך. עד אז..אל תדברי על זה ותני לי לדאוג להכל" הוא לחש כנגד שפתיי וחיבק אותי.
"לדאוג?" שאלתי מבולבלת והוא חייך,"אם תעשי את זה..סימן שנכשלתי במשימה"

איך. אני אמורה. להסתכל עליו. עכשיו?
שאלתי את עצמי כשהתקדמתי לבדי אל הרחבה הקבועה של המסדר.
מבטי מקובע אל האדמה וידיי שלובות צמודות אל בטני.
"ליה!" הדר קראה לי והתקדמה אליי בריצה. "הכל טוב?" היא שאלה מתנשפת ואני חייכתי באילוץ.
"למה שלא יהיה בסדר? משהו נראה לא בסדר? הכל בסדר! בסדר. גמור." מבטה היה המום והיא לקחה אותי הצידה הרחק מכולם.
"אוקיי מה לעזאזל קרה?" שאלה ושילבה את ידיה בסבלנות.
"אני סתומה. זה מה שקרה." קראתי והסתרתי את פניי בידיי.
"דברי ליה" ידה הונחה על כתפי ואני נאנחתי.
"אני מאוהבת במפקד שלי." אמרתי לה ונבהלתי מהדברים שיצאו מפי.
"סתומה" היא אמרה באדישות ואני הרגשתי את עצמי מתפוצצת מבפנים.
"אוקיי זה ממש לא עוזר כשמישהו אחר אומר לך את זה!" צעקתי עליה והיא חייכה.
"את סתומה שאת חושבת שאני יודעת את זה רק עכשיו" לחשה לי והסיטה את מבטה אל כיוון דור. "שואו טיים ביץ'" אמרה לי והתקדמה אל מקומה ואני אחריה.
דור עמד מולנו עם הפרצוף הכי אדיש שראיתי והתנהג כאילו מה שקרה ביננו לפני כמה ימים היה בגדר אשליה.
הסתכלתי עליו מהופנטת וחיוך קטן הופיע על שפתיו.
בעודו מנסה לקצר כמה שרק אפשר את דבריו,סימן לכולם ללכת לעבודות הרס"ר הקבועים שלהם.
החלתי להתקדם אל הקפיטריה כשהדר לצידי.
הרגשתי אותו בוהה בי מאחורה.
שורף אותי במבטו.
סובבתי טיפה את ראשי בתמימות וראיתי אותו הולך לו בשלווה,כשידיו בכיסיו ועיניו וחיוכו השובבי מכוונים אליי.
החזרתי את ראשי קדימה והרגשתי את ידה של הדר תופסת בידי.
סובבתי את מבטי אליה.
היא חייכה והובילה אותי אל מאחורי אחד הבניינים.
שמעתי את דור מאחוריי שובר את הזרדים תחת רגליו,ממשיך ללכת אחריי וידה של הדר ממשיכה להרחיק אותי מכולם.
הליכתו התגברה וידיו תפסו אותי ממותניי.
"התגעגעתי אלייך כמו משוגע. התאפקתי לא לחבק אותך כל פעם שהופעת מולי" שמעתי אותו לוחש באוזני וידי תפסה בראשו.
ידיו אספו אותי אליו בחוזקה ועיניי נעצמו מקולו.
היחידי שגרם להתרגשות בבטני.
"אני מכור אלייך ליה" הוא התוודה ואני הסתובבתי אליו תופסת בעורפו.
"אתה הורס אותי" לחשתי והנחתי את ראשי על חזהו בייאוש.
"תני לי את המנה היומית שלי" הוא אמר צוחק והרמתי את מבטי בחיוך מבולבל.
לפני ששמתי לב נמשכתי לנשיקה שרק דור יכל לגרום לה.
נשיקה שאם לא מה היה מה לסכן הייתה משתלשלת למשהו גדול.
"אידיוט.." סיננתי כשמצחנו צמודים זה לזה וידיי שיחקו בשיערו.
"זוכרת את ההפתעה שהבטחתי לך?" הוא שאל ואני הנהנתי.
בולעת את גוש הדמעות שבגרוני.
הייתי כל כך מאושרת עכשיו. מאושרת באמת.
ועכשיו הכל ייגמר כי יש חוקים שאי אפשר לשבור.
"היא מוכנה. אני רק צריך שתמשיכי להיות הכי מצטיינת והכי טובה. אוקיי?" הוא שאל וליטף את שיערי.
"אוקיי" אמרתי לו ושמעתי את צחוקו של זיו מאחוריי.
"הוצאת אותו מהשוק לגמרי ליה" הוא אמר ואני צחקתי.
"הוא מעד למלכודת שלי" אמרתי לו בחזרה ודור חייך משועשע.
"סוף שבוע הבא. תבטיחי לי" הוא ביקש ואני הנהנתי לאישור.

בעודי חוזרת אל המעונות נזכרתי בדבריו של דור לפני שהתנשקנו.
הוא צדק,זאת באמת הייתה מנה יומית.
החנקתי את,צחוקי והמשכתי בדרכי.