אהבה וצרות אחרות 2 פרק 1

"פחה! שכחי מזה!" קימטתי את החוברת שבידי ונפלתי על המיטה "נו ליה! צריך ללמוד את זה למחר.." שקד הוציאה אנחה וחיכתה שאקום. "למה?! גם ככה סיימנו את הלימודים המזוי-שלא תעזי להמשיך את המילה הזאת" היא קטעה אותי ואני רק צחקתי "נו.." היא הסתכלה על שעונה וחיכתה שאהיה רצינית לרגע "טוב טוב" צחקתי והסתכלתי שוב על הטקסט
"למה אי אפשר לראות את הסרט?" שאלתי בעייפות
"כי זאת מסיבת סיום ליה!"
"ביג דיל. מי צריך מסיבה בכלל? תביאו לי תעודת בגרות,מצית לשרוף את הבית ספר ואני מסודרת."
"ביי ליה!"
"באמת שקד? באמת? דווקא מהחלון? לא מזמן המציאו את הדלת יו נואו!" הסתכלתי עליה באדישות יוצאת מהחלון של החדר שלי כמו כל פעם שהחבר שלה מחכה לה למטה "ביי גם לך!" התקרבתי לחלון וקראתי לה. "מאור" הנהנתי לו לשלום ושתיהם עלו על האופנוע הארלי דיוידסון שלו. "ותתאמני על הטקסט!" היא צעקה לי ואני גיחכתי "כמו שתתני לו לגעת לך בציצים!" אמרתי לה וצחקתי כמו מטורפת. "ליה!" היא צעקה בקול של חיה והסתכלתי עליה בפה פתוח. "מה? אפילו הוא צוחק מזה!" צעקתי לה והצבעתי על מאור "מפלילה!" הוא צעק בצחוק וזכה למכה משקד.
"זוג הזוי" מלמלתי עדיין מחייכת ונשכבתי חזרה על המיטה.
**וואו וואו וואו בואו נעצור רגע! אז איך אני אתחיל את זה? טוב..כנראה מהאמצע..אז אני ליה..לא התראנו המון זמן מה? טוב לא הרבה השתנה..אני בת 18 עכשיו..כן כן צבא..אבל אם אתם תוהים איך אני נראית עכשיו אז תדמיינו בראשכם הקטן והמעוות את אותה נערה רק 10 סנטימטרים גבוהה יותר ושיער שחור כפחם,עור שזוף יותר ועיניים קרות יותר. אז אני אמורה להתגייס עוד מעט והתחלתי משטר אימונים כדי להיכנס קצת לכושר (מה שלא קרה מזמן!) אז יש לי גוף הרבה יותר מחוטב,עם קימורים כמו שתמיד רציתי וזהו בעיקרון. אלה הדברים היחידים שהשתנו. נשארתי אותה ליה ששונאת את אותו דור,שלמרבה השמחה לא ראיתי קרוב לשנה. למה? תדעו בהמשך. הכל התחיל כשנועם שלחה לי הודעה בעיקרון,ככה זה הלך:
'ליה..אני רוצה שתדעי שזה בסדר וזה לא ייקרה..אוקיי?'
'חח מה? מה לא יקרה?'
'דור התגייס לצבא'
'ואת רוצה שאני יעשה עם המידע הזה מה..?'
'יש סיכוי שהוא יהיה המפקד שלך!'
'מה?!?!'
'רגע לא אמרו לך?'
'אמרו? מי יידע על זה?'
'כולם אפילו אמא שלך'
'#$^%$&^&$%%^#$%#$'
אני אוותר על הפירוש..'
'אוחח טוב אני אדבר איתך תודה..בעצם לא תודה!'
'מישהי קמה על הצד הלא נכון שלה בבוקר..'
'מישהי הולכת לחטוף מכה מחפץ די דוקר בבוקר..'
'רעאר קאט פייט! חח ביוש!'
'בי -,-'
"היי.." שקד ונועם עמדו מולי בהיסוס "אהבתי את הג'ינס.." נועם חייכה אל הבעתי האדישה "בוקר טוב? בוקר טוב? החיים שלי נהרסו! ובוקר טוב את אומרת לי?"
"אבל לא אמרנו בוקר טוב.."
"אבל גם אם הייתן אומרות..זה לא בוקר טוב!"
"ליה..הוא לא יהיה המפקד שלך! אני אמרתי שיש סיכוי..חוץ מזה הוא בחייל האוויר.." נועם חייכה אליי וצחקה "את צודקת..אני בכלל יהיה בברזיל.." אמרתי והתקדמנו אל אולם האירועים "ברזיל? את יודעת שצבא עושים בישראל.." נועם אמרה בזמן שנכנסנו אל המטבח "מותר לי לחלום!" אמרתי בטון תוקף מעט "תחלמי בלילה האני..לאן את מתגייסת בכלל? " שקד שאלה ולבשה את הסינר "לצה"ל " אמרתי ועשיתי קוקו "לא נכון!" נועם אמרה בציניות "נו.." היא המשיכה לאחר כמה שניות "טוב נו..לצבא הגנה לישראל.." חייכתי אליהן יצאתי אל הדלפק "טוב אם את לא רוצה לומר לנו.." שקד צחקה בקול ונועם אחריה "מה מצחיק?" שאלתי ובאתי להסתובב "היי" חייכתי אל הבוס שלי,דניאל,
~עצור~
כן הבוס שלי זה האקס שלי! ביג פאקינג דיל! אנחנו מסתדרים מצויין! **שקר מלוכלך.**
~המשך~
"איחרת" הוא הסתכל עליי ברצינות "ובצדק" אמרתי לו ונשענתי כמה שיכולתי לדלפק כדי להתרחק מהגוף שלו "בואי נשאיר את זוג האוהבים בהכחשה לבד.." נועם משכה את שקד והלכה מן המקום "מה התירוץ שלך הפעם?" דניאל שאל והתקרב אליי כשהוא מניח את ידיו משני צדדי כדי שלא אוכל לברוח לו..מה שעשיתי כמעט כל פעם שהוא דיבר איתי "ש..אני..אתה מבין..הלכתי לתומי ברחוב..ופתאום..לא,לפתע..נפלה…אישה זקנה ו..אני הרי כמובן רציתי לעזור לה..ובלי ששמתי לב..נפלה חללית!" לבשתי הבעה המומה ולאחר מכן התייאשתי "אני יעבוד שעה נוספת" אמרתי בדיכאוניות "סדרי את הכוסות ותנגבי אותן..את אמורה להיות ברמנית באולם אירועים על רמה! לא בסחנה" דניאל אמר בשוויצריות ויכולתי לראות את החיוך הקטן הזה שלו "סחנה?! האני סחנה זה אהבה!" צעקתי לו אך הוא התעלם והמשיך ללכת "את אמורה להיות ברמנית באולם אירועים לא בסחנה.." חיקיתי את דניאל בעודי מנגבת את הכוסות "היי היי" שקד התיישבה בתנופה על הבר "היי היי" התיישבתי מולה על הדלפק ממשיכה לנגב כל כוס. "אז השמועה אומרת שזה אירוע של עשירים.." שקד תפסה כוס והחלה לנגב גם "באמת? לא שמתי לב" אמרתי לה והסתכלתי על הנברשת הגדולה שהשתלשלה מהתקרה ונתלתה במיוחד לאירוע הזה,ולסידורי השולחן שנראו כאילו ראש הממשלה מגיע להתארח ולמלצרים שהתלבשו בפאר "אני חשבתי שזה אירוע של הסחנה.."
"סחנה? מה זה?"
"לא יודעת..למדתי היום את המילה הזאת.."
"בכל מקרה..שמעתי שהזוג המלכותי יגיעו.."
"לא נכון! ביונסה וג'יי זי יגיעו! או מי גאד! לנשום ליה לנשום"
"גיחי גיחי..דור ועמית.."
"ייאק מה הם קשורים?"
"זה האירוע של ההורים של עמית וההורים של דור חברים קרובים שלהם"
"ייאק מה הם קשורים?"
"ליה.."
"אוף אין לי כוח אליהם..הם כאלה שוויצרים"
"כן..אמרה זאת שהייתה מאוהבת בו והצליחה לגרום לו להזיל דמעה! ולא רק זה..הוא לא הצליח להוציא אותך מהראש שלו..שנה שלמה!"
"ותודה לאל שהשנה נגמרה..אני לא רוצה לדעת איזה מחשבות היו לו!" אמרתי לשקד ושמתי את ידיי על החזה "מטומטמת" היא גיחכה ונתנה לי מכה על הכתף "יאללה רדי לפני שהנסיך ויליאם יגיע" צחקתי וירדתי מן הדלפק ** אז..דור..כן טוב דור נהיה חתיך יותר ויותר מיום ליום! והוא עומד להיות טייס. בחיל האוויר. לאן שאני מתגייסת. בשנה האחרונה הכרתי לי אויבת חדשה..קרמה קוראים לה. או בשמה המלא,קרמה איז א ביצ'**