אהבה וצרות אחרות פרק 3

"איי דו" טיילור הסתכל עליי וחייך "האם את.ליה כהן מסכימה להינשא לטיילור לאוטנר החתיכי?" הרב שאל אותי ואני חייכתי בחולמניות "איי דו" טיילור חייך אליי "אתם רשאים להתנשק" הרב אמר ואנחנו התקרבנו לאט לאט אחד אל השנייה "ליה!?" טיילור צעק ואני קמתי מהחלום במהירות ודפקתי את הראש בתקרה "מה?" שאלתי מעסה את המצח "הגענו!" אמא שלי אמרה וחייכה 'איך לא נתקע לה הפרצוף עם כל החיוכים האלה?' שאלתי את עצמי ויצאתי מהאוטו כשלפתע,בלי שום התרעה מוקדמת תקף את אפי ריח חזק ומיוחד "מה זה הסירחון הזה?!" שאלתי בצעקה "רן אמרתי לך שהבושם הזה מריח כמו רפת" צעקתי לרן "את לא אמרתי לי כלום!" הוא אמר בכעס "כל כך קיוויתי שהטלאפטיה עזרה" מלמלתי לעצמי והלכתי לכיוון הרחוב "וואו!" מלמלתי בתדהמה "אני מתתי והגעתי לגן עדן" אמרתי והתקדמתי בחולמניות לעבר הכביש "ליה תיזהרי!" רן משך אותי אחורה "מה את עושה?" הוא שאל אותי בכעס "מתה ועולה לגן עדן?" שאלתי בחיוך ורצתי אל עבר הרחוב 'אוקיי ליה..תרכשי חברים,תסבלי בשקט,תברחי בגיל 18 ודקה,שואו טיים!' "היי" אמרתי לחבורת הילדים שהשתלטה על הספסל "היי" אחת מהם אמרה בחיוך וקמה לעברי "את חדשה?" היא שאלה ושילבה את ידיה "חדת הבחנה" מלמלתי לעצמי והסתכלתי על הארגזים שהקיפו את הבית "מה?" היא שאלה לא מבינה "כן אני..די חדשה" אמרתי בחיוך "מעיר אה? כולנו עברנו את זה.." היא אמרה בחיוך והסתכלה על חבריה "עברנו?" שאלתי לא מבינה "לומדים לאהוב את המקום הזה..כולם פה מעיר אז..חייב לא?" היא חייכה והסתכלה על חבריה "אני עדי.." היא הושיטה את ידה
"ליה" חייכתי ולחצתי אותה
"אהבתי את הנעליים" היא הסתכלה על הוואנס המנומרות שלי ואמרה
"תודה..אהבתי את החולצה" אמרתי והצבעתי על החולצת 'fuck you' שהיא לבשה
"מאיפה את?"
"חיפה"
"וואלה? גם אני"
"באמת?"
"כן..בואי תכירי..שון,שקד,דניאל,נועם ובן"
"היי שון,שקד,דניאל,נועם ובן" אמרתי וכולם צחקו "מצחיקה.." היא אמרה ומבטה היה מרוכז במכונית השחורה של אחי "מי זה?" היא שאלה והבנות האחרות עצרו את נשימתן "אחי" אמרתי באדישות ואפילו לא סובבתי את מבטי "פשש" היא אמרה "כן הוא די..חתיך.." אמרתי כשהסתכלתי על דניאל שישב על הספסל והסתכל לי בעיניים עם חיוך קטן על השפתיים "נראה לי שאני מאוהבת.." עדי אמרה בחולמניות
"כבר? לכי תדעי אולי יש לו צחוק של חזיר והוא מרביץ משינה?"
"במכונית!" היא אמרה צוחקת
"אהה"
"לילד יש פאקינג שברולט קמארו שחורה"
"הא?"
"זאת אחת המכוניות הכי יפות שיש!"
"סליחה רגע..הא?"
"היא אוהבת מכוניות" דניאל קטע אותה והמשיך להסתכל עליי באותו המבט המהפנט שלו "יפה לך!" אמרתי נלהבת והעברתי את מבטי אל עדי במהירות "אז תגידי..מאיפה הוא השיג אותה?" היא שאלה אותי מתעניינת " הוא קנה אותה ממגרש גרוטאות ותיקן אותה לגמרי בעצמו" אמרתי מתגאה קצת "וואו! חתיכת אתגר!" היא הייתה בהלם "רגע..הוא ממש צעיר!" היא אמרה כשראתה אותו יוצא מהמכונית,ואני חייבת להודות שהיא הראשונה שלא הזילה עליו ריר על השנייה הראשונה או בכלל "חדות ההבחנה שלך.." אמרתי וגיחכתי מסובבת את ראשי אליו "הוא בן 17" אמרתי והסתכלתי איך בר רצה אליו ונותנת לו חיבוק "מי זאת? חברה שלו?" היא שאלה וסובבה בחדות את ראשה אליי "לא..אחותי התאומה" אמרתי בשיא האדישות והמבטים של כולם התמקדו עליי "מה?" עדי שאלה לא מבינה "אתן לא דומות בשיט!" היא אמרה מופתעת והחליפה בינינו מבטים כדי לעשות השוואה "ואני מודה על כך לאלוהים כל יום!" אמרתי בציניות וכולם צחקו "אז תגידי בת כמה את?" עדי שאלה אותי וחזרה לשבת בספסל "16" אמרתי וישבתי במקום שפינו לי. היא חייכה אליי ונתנה מכה קטנה לדניאל שישב מעליי על משענת הספסל "מישהו פה מזיל ריר.." היא אמרה בשובבות וצחקה "מצחיק" דניאל אמר וקם מהספסל "היה נעים להכיר" הוא אמר וחייך אליי חיוך לבן עם גומה בצד ימין "גם לי" אמרתי וחייכתי לו גם 'כל הכבוד ליה! ואפילו לא גמגמת!' הוא אמר שלום לכולם והלך במורד הרחוב לכיוון הבית שלו אני מנחשת "זה רק אני או שמתבשל לנו פה איזה..רומנטיקון קטן" עדי שאלה ושאר הבנות התלהבו "מה?" שאלתי לא מבינה "עזבי אותן" שון הילד שהזכיר לי היפסטר אמר וחייך אליי גם "אני חייב ללכת לפני שאמא שלי תתעצבן! היה נעים להכיר ליה" שון אמר וקרץ לי עם חיוך שובבי "מה לעזאזל?" עדי שאלה והסתכלה עליי מתרשמת "חכה שון אני יבוא איתך!" בן אמר וקפץ מהספסל "שקד,נועם,עדי,ליה" בן אמר וכשקם ראיתי עגיל בגבה מנצנץ לו ותסרוקת מוהיקן מרובע שהחמיא לתווי הפנים המרובעים שלו "וכך נשארו ארבעה " עדי אמרה והסתכלה על שקד שחורת השיער עם הסייד ליפ והאודם החזק ועל נועם המתולתלת שמעל כל התלתלים השחורים תלתל כחול התגלה לו "תיקון-שלושה" שקד אמרה ולקחה את התיק בית ספר שלה "חייבת לעוף לבית לפני שאבא שלי יחזור! ביושים וזה.." היא אמרה בחיוך והתחילה להתקדם במורד הרחוב "את גם צריכה ללכת?" עדי שאלה מבואסת "כן..יש לי לפרק את כל הארגזים ואת המזוודות..מצטערת" אמרתי בחיוך מפצה וקמתי מהספסל "נו טוב..נועם ואני נמשיך את המסיבה כבר לבד!" עדי אמרה "ליה!" נועם צעקה "מה?" שאלתי כשעברתי כבר את הכביש "ברוכה הבאה למושב ביצ'!" היא חייכה והלכה עם עדי "ברוכים הנמצאים האני!" צעקתי לה וצחקתי "יו יו ליה איז אין דה האוס!" צעקתי כשסגרתי מאחוריי את הדלת "ליה?" אמא שלי צעקה מלמעלה "ווי?" צעקתי לה במבטא צרפתי "בואי תעזרי לי לפרוק את המזוודות!" היא צעקה לי "חייב?" שאלתי "כן!" היא צרחה בעצבים "באה!" אמרתי בחיוך "יו מאמה מתי נגמר החופש?" שאלתי אותה בעודי עולה במעלה המדרגות