אהבה וצרות אחרות פרק 15

נשארתי שם והנחתי את אצבעותיי על שפתיי "או..מי..גוד.." מלמלתי "היי" שמעתי מישהו מאחוריי וראיתי את דניאל עם דמעות בעיניים "היי" עניתי לו "אוהבת אותי מה?" הוא שאל בחצי חיוך ציני ובא ללכת "דניאל!" צעקתי לו ותפסתי בידו "מה? מה את רוצה? קיבלת את מה שרצית! נפרדת ממני ויצאת הטובה בסיפור הזה..ועכשיו..עכשיו יש לך את דור.. זה שבגללו כל אחת שהייתי איתה הייתה זורקת אותי בשבילו..וחשבתי שאת שונה..חשבתי שאת באמת שונה אבל כנראה שטעיתי" הוא התחיל ללכת והשאיר אותי מאחור "סליחה?" צעקתי לו והוא עצר "אני שונה? אתה רציני עכשיו?" שאלתי אותו והתחלתי להתקדם אליו "אתה.זה שבגדת בי! אתה.זה שגרם לי להרגיש מאוהבת מעל הראש! אתה.זה שגרם לחיוך הענקי שקמתי איתו בבוקר ולהרגשה של להיות נאהבת כשאני הולכת לישון! אתה.זה שהיה איתי שנה שלמה עם מסכה על הפנים! אתה.זה שגרמת לי להתאהב במישהו שלא קיים ואתה.טעית בי?" שאלתי אותו בכעס והלכתי מהמקום בסערה "ו.." עצרתי והסתובבתי אליו "רק שתדע..שאם אתה תראה את דור ואותי ביחד..אני מקווה שיישרף לך הלב כמו ששלי נשרף" הסתכלתי עליו והמשכתי ללכת לכיוון הבית שלי
"אמא אני הלכתי רגע!" פתחתי את הדלת ושמתי את השקית בכניסה לבית "ביי" צעקתי ויצאתי מהבית בלי לחכות לתשובה "ליה" התחלתי ללכת ברחוב כשראיתי את נועם ושקד מסתכלות עליי עם חיוך קטן על הפנים "מה קורה?" הן שאלו אותי וחיכו לתשובה **חבר שלי בגד בי עם פאקצה,התנשקתי עם ילד שמסתבר שיש לו רגשות כלפיי כבר שנה שלמה שזה כמובן הילד שאתן הכי שונאות ואני רוצה לחזור לחיפה ולשכוח את התקופה שהייתי עם מישהו שמתברר כילד מניאק אז..כלום מה איתכן?** "כלום..מה איתכן?" שאלתי בנימוס "כלום" הן צחקו והתקדמו אליי "לא באת יום חמישי והיום לבית הספר..מה קרה?" הן שאלו אותי ובלי שהתכוונתי התחלתי לפרוץ בבכי "ליה..את בסדר?" הן שאלו אותי ושמו את ידן על גבי "לא! הכל רע! אני שונאת את החיים שלי!" צעקתי והסתכלתי עליהן "שיחה!" הן אמרו שתיהן ביחד והובילו אותי לשבת על הספסל "שפכי" שתיהן הסתכלו עליי והיו מוכנות שאני אשפוך את כל מה שיושב לי על הלב "אוקיי..אז הכל התחיל לפני שנה.." התחלתי ושיחקתי בידיי..
~כעבור שעתיים~
"וזהו..ואתן הגעתן.." סיימתי את דבריי ושתיהן היו עם פה פתוח "פאק! אחותי יש לך חיים קשים!" נועם פלטה ומהר שמה את ידה על פיה "מצטערת" היא חייכה חיוך מפייס "זה בסדר" גיחכתי ומחיתי עוד דמעה שנפלה על לחיי "לא ידעתי שדניאל כזה" שקד אמרה והסתכלה עליי "הוא לא שווה אותך" היא אמרה וחייכה "אבל..הוא צודק?" נועם שאלה אותי "מה?" לא הבנתי למה היא מנסה לחתור "את באמת רוצה את דור?" היא שאלה אותי ו..לא ידעתי מה לענות לה "לא. כן.לא יודעת!" צעקתי ושתיהן קמו "טוב עזבי את זה עכשיו..אני לא מאמינה שלא קראת לנו בארבעה ימים האלה!" נועם אמרה לי ונתנה לשקד להמשיך "הולכים לבית העם" שתיהן הושיטו לי יד ובלי לשאול אותן שאלות תפסתי בידן והלכנו לבית העם "אז..איך הוא מנשק?" נועם שאלה עם חיוך מטומטם על פניה "טוב..הוא בסדר" אמרתי והסתכלתי על שתיהן שאחריי כמה שניות התפקעו מצחוק
"זה לא מה שכמעט כל הבנות בשכבה אומרות"
"שכבה? אומרות? הוא מת! ואני חשבתי שזאת רק הפאקצה הזאת! אני שונאת אותו! אני אדקור אותו!"
"הופה! נישקה אותו פעם אחת וכבר תפסה עליו בעלות..יפה יפה"
"פעם אחת? מותק אולי פעם אחת בדקה"
"מה?! כמה פעמים התנשקת עם דור?"
"דור?!"
"כן.."
"חשבתי דיברנו על דניאל.."
"גאון!"
"והוא מנשק..בסדר"
"דור? בסדר? דור?"
"על מי אני עובדת הוא מנשק פאקינג מדהים!"
"אממ ליה.."
"לא לא לא חכו רגע..הוא מנשק מדהים והוא חתיך!"
"ליה!"
"אני אומרת לך שאם הוא היה דוגמן אני הייתי שמחה להיות זאת שמשמנת לו את הקוביות!"
"ליה!?"
"מה?!"
"סתמי כבר!"
"למה!?"
"בא לך להשאיר קורות חיים?" שמעתי את הקול שלו מאחורי ושלושה חברים איתו מסתירים חיוך "אוי לא" מלמלתי והורדתי את הראש "הנה הברנש!" נועם קראה ושניהן הלכו להביא לו חיבוק "וואט דה.." באתי לומר כשהסתובבתי במהרה "אתם..למה..כמה זמן לא הייתי איתכם? שלושה ימים! אז איך לעזאזל אתם נהייתם חברים?!" שאלתי בכעס "בואי נאמר שבגלל שהברזת לנו ביום שישי.." **פאק! שחכתי מזה!**
"היי! יש לי סיבה!"
"אקיצר…הוא והחברים שלו באו לספסל.."
"הוא והחברים שלו?!"
"כן..הוא והחברים שלו.את מוכנה לתת לי להמשיך? "
"בסדר..למה לצעוק?"
"ליה.."
"תמשיכו!"
"תנו לי.."
"לא לא אתה סותם" הצבעתי עליו מזהירה "מה עשיתי?" הוא שאל מחייך "נורא מפתיע שחזרת לחייך..מקודם היית עצבני..אתמול היית דכאוני..קח פוסטינור וזהו.." אמרתי לו מתקרבת אליו מחכה לתגובתו "מפתיע שאת כבר לא כל כך עצובה.." הוא אמר והסתכל על העיניים שלי עם חיוך מאוזן לאוזן "סיפרתי בדיחה או משהו?" שאלתי כשראיתי את כולם מצחקקים "היי" שמעתי מישהו מאחוריי "היי.." הסתובבתי וברגע הייתי בהלם "אז הבנתי שאת בסוף החברה של אחי? עבדת עליי אה?" אלירן עמד מולי עם שתי חברים שלו מחייך חיוך שובב "חברה?" שאלתי והסתכלתי עליו "לא" עניתי לו בחיוך "את בסדר?" הוא שאל אותי אחרי כמה שניות של בהייה..שלי..עליו.."לא" אמרתי והסתכלתי עליו "כאילו כן" ישר תיקנתי את עצמי "אוחח לא יודעת!" אמרתי והסתכלתי על דור,שקד ונועם מחייכים מאוזן לאוזן "אז לשדך ביניכם?" דור שאל וכולם צחקו "אתה בטוח? חשבתי שאתה רוצה שאני אהיה שלך..רק.שלך" התקרבתי אליו וחייכתי בערמומיות "זאת הבעיה חשבת..את יודעת מה אומרים..אין שכל אין בעיות" הוא חייך וקרץ לי "זהו זה! אתה מת!" באתי לקפוץ עליו ולמשוך לו בשיערות כשאלירן עצר אותי "חבל." אמרתי לאח שלו במבט מאיים "אל תשימי עליו..מתחת לכל הפוזה הזאת הוא מקנא.." הוא לחש לי וחייך "שיחקת אותה אחי!" הוא הסתכל על דור ותפח לו על השכם. "טוב אנחנו הולכות לבית העם,רוצה לבוא?" נועם שאלה את דור "למה לא?" דור אמר והסתכל על חברים שלו "ליה את באה?" שקד שאלה אותי ואני זייפתי פיהוק "לא עזבי אני עייפה מתה..כל הבכי הזה מתיש" אמרתי לה מחייכת בישנוניות "בכי?" דור שאל במבט שדרש תשובה "לא עניינך" אמרתי לו והסתובבתי ללכת לבית שלי "אני כבר בא.." שמעתי אותו אומר להם ואת הצעדים שלו מנסים לצמצם את הפער ביננו. "למה בכית?" הוא תפס בכתפיי וכיפף טיפה את רגליו כדי לראות אותי בגובה העיניים "תעני לי.." הוא אמר בעדינות "זה כלום..נזכרתי בדניאל" אמרתי מסתכלת לו בעיניים "חכי שנייה.." הוא אמר והסתכל לראות אם נועם ושקד הלכו "מה קרה?" הסתובבתי לראות על מה הוא מסתכל "כלום.." הוא החזיר את פניי אליו ונשק לי על השפתיים "מתבייש בי?" שאלתי אותו בצחוק "למה לי להתבייש בבחורה שאני אוהב?" הוא חיבק אותי ממותניי וחייך אליי **עכשיו יש לך את דור..זה שכל אחת זרקה אותי בשבילו..** נזכרתי בדבריו של דניאל ופתאום נפל לי האסימון..
"תשאל את עצמך" אמרתי לו והעפתי אותו מדרכי "מה יש לך? לפני שלוש שעות שמחת מאוד שנישקתי אותך" הוא קרא לי ועמד באמצע הכביש. "לפני שלוש שעות לא הבנתי שאני עוד אחת מהבחורות שלך." אמרתי לו וטרקתי את הדלת של הבית שלי.