אהבה וצרות אחרות פרק 11

"לא"
"כן"
"לאא"
"כןן"
"ל-א-!"
"כ-ן-!"
"אוחח אתה מעצבן!" צעקתי ונשכבתי על הדשא "אה באמת?" הוא שאל ונשכב לידי "באמת!" אמרתי לו והסתכלתי על פניו "אני הולך רק לשעה..אני אחזור לפני שתרגישי" דניאל אמר והניח את ראשו על ידו ובידו הפנויה ליטף את פס הבטן הקטן שנחשף בגלל החולצה "אבל מה אתה קשור אליהם?" שאלתי והסתכלתי עליו במבט מבואס "חבר צריך את העזרה שלי.." הוא אמר ואנחה יצא מפי "איזה חבר?" שאלתי ועברתי לאותה תנוחה כמו שלו כך ששנינו שכבנו על הצד כשהראש על היד. "את לא מכירה.." הוא אמר וליטף לי את הלחי. הרגשתי את עיניי נעצמות והפעם הרשתי לעצמי להתמכר להרגשה. "מה התכוניות שלך להיום?" הוא שאל אותי בלחישה ולאחר מכן הרגשתי את שפתיו על שפתיי. חיוך עלה על פניי וידי מצאה את דרכה לצווארו "עדיין לא יודעת.." הוא חייך ונתן לי נשיקה נוספת "אני אוהב אותך" הוא לחש לשפתיי "דניאל?!" שמענו מישהו צועק לכיווננו "מי זאת?" שאלתי אותו וסומק עלה על פניו "חכי שנייה.." הוא אמר לי וקם במהירות. ראיתי אותו מחזיק בכתפייה של נערה עם שיער בלונדיני טיפה וגוף צנום ומדבר איתה תוך כדי שהוא מסתכל לאחור כדי לראות שאני לא מקשיבה "דניאל?" קמתי מהדשא גם והתקרבתי אליו "סתם..חברה של חבר" הוא אמר וחייך אליי "אה.." אמרתי והסתכלתי על הילדה חוזרת לחברות שלה עם חיוך על פניה "מי אלה?" שאלתי אותו כששתי הבנות שהיו איתה התלחששו וצחקו בניהן והצביעו לכיווננו "אין לי מושג..בטח חברות שלה.." הוא אמר והחל ללכת משם כשהוא מחבק אותי. "מתי אתה אמור ללכת?" שאלתי אותו "עכשיו לצערי.." הוא נעצר ליד המכולת ונשק לי לשלום "ביי" הוא אמר לי ואני חייכתי אליו נשארת שם לבד..
"הכל בסדר?" שמעתי מישהו שואל "כן..למה?" שאלתי את הנער שהיה לי מוכר מאיפשהו "סתם..אני אלירן" הוא הושיט את ידו בנימוס "ליה" אמרתי לו מחייכת "כן..אני יודע" הוא חייך מאוזן לאוזן ורק מהחיוך הזה הבנתי למה הוא מוכר לי. "את אחות של בר לא?" הוא שאל ונשען על הקיר החיצוני של המכולת "כן,ואני מבינה שאתה אח של דור" אמרתי לו מחייכת "איך ידעת?" הוא הוציא חפיסת סיגריות ושאל "החיוך" אמרתי לו צוחקת "וואלה? את זה עוד לא שמעתי" הוא אמר צוחק ושם סיגריה בפיו "תמיד יש פעם ראשונה" חייכתי אליו ושילבתי את ידי "אתה עובד פה?" שאלתי אותו והוא הנהן תוך כדי שהוא מדליק את הסיגריה עם מצית "מדי פעם מחליף את דוד שלי.." הוא הסתכל עליי והחזיק את הסיגריה ביד,"דור אמר שיש לך יופי מיוחד..אבל היה לי קשה להאמין" התקרבתי אליו ונעמדתי לידו "עד כדי כך נשמעת מאיימת?" שאלתי אותו ושנינו צחקנו "דווקא ההפך..פשוט הוא אמר לי שאתן אחיות תאומות,את ובר,ולבר יש יופי אבל..לא מיוחד..העיניים שלך לבד יכולות להפנט את הבנאדם הכי אדיש שקיים.." הוא חייך והסתכל עליי "זה הדבר..הכי נחמד שאי פעם אמרו לי" אמרתי לו את זה ברצינות מוגזמת ושתינו החלנו לצחוק. "גם מצחיקה אה? פלוס ענקי אצל בחורה!" חייכתי לו בנימוס וניסיתי להתרחק מהעשן המחניק של הסיגריה "אה וואי מצטער" הוא זרק את הסיגריה מהר "זה בסדר" חייכתי בנימוס וניסיתי לשנות נושא "אז בן כמה אתה?" שאלתי אותו ואספתי את השיער לקוקו מרושל "19..ואחותה של גיסתי?" הוא שאל קורץ "גיסתך אה?" שאלתי אותו צוחקת "16" המשכתי והסתכלתי על דור מתקרב אל עברנו "אז היחסים בין בר ודור רציניים?" שאלתי את אלירן והוא הנהן טיפה "תאמת אני לא יודע..אבל דור אף פעם לא היה עם מישהי יותר מחודש על זה אני יכולה לחתום לך..במיוחד אחרי הארוחת ערב שלכם שבוע שעבר..הוא לא הראה שום כוונה לחתוך את זה אז..את יודעת.." צחוק יצא מגרונו של אלירן והחזרתי לו חצי חיוך קטן
"ליה?" דור התקרב אלינו עם חיוך על פניו "מה..מה את עושה פה?" הוא ניסה לשמור על הבעה אדישה ושאל בחצי גמגום "באה לבקר אותי..אסור?" אלירן אמר וחייך "מותר..אבל לא לבד.." הוא העביר את מבטו אליי "איפה חבר שלך?" דור שאל סקרן "הלך.." אמרתי לו והסתכלתי על אלירן "אני צריכה ללכת..היה נעים להכיר" חייכתי אליו בנימוס והלכתי משם משאירה את שתי האחים למשפחת אטיאס להשלים פערים או מה שזה לא יהיה. "ליה!" הוא צעק ואני נעמדתי במקום "מה?" שאלתי באדישות "רוצה שאני אלווה אותך לבית? אני גם ככה בדרך לשם להיפגש עם בר.." הוא התקדם אליי ועצר לידי
"ללוות אותי? אתה יודע שזה הבית שלי..ואם מישהו צריך ללוות מישהו זאת אני אותך"
"כן"
"ואתה יודע שבר זאת אחותי"
"כן"
"ואתה יודע שאני שונאת אותך"
כן"
"יופי..רציתי רק רציתי לוודא"
"רגע..מה? את שונאת אותי?"
"אממ כן"
"חשבתי שאנחנו ידידים"
"זאת הבעיה..חשבת..אתה יודע מה אומרים.."
"מה?"
"אין שכל אין בעיות"
"אוו זה כאב"
"רוצה שזה יכאב יותר?"
"תלוי..את תגרמי לזה?"
"אולי"
"אז את מוזמנת"
"אני לא צריכה את ההזמנות שלך"
"אז איך תיכנסי?"
"פשוט מאוד,נגיד שאני המייבאת של המאוורר שלך"
"אווו 2:0"
"רוצה לקבל 3:0?"
"בואי נראה"
~סטירה~
"ling ling ling we have a winner"
"נראה לי נשברה לי שן.."
"יאי עוד פלוס!"
~שעה אחר כך~
הגעתי הביתה ולא הפסקתי לחשוב על הסטירה המצלצלת שנתתי לו "היי" בר ירדה במדרגות וסידרה את חולצתה "הי" אמרתי ביובש והוצאתי מיץ תפוזים מהמקרר
"חזרת? ראית את דור בדרך? לאיפה הוא הגיע? מתי נראה לך הוא יבוא? אני יספיק לעבור על המחליק? ליה..למען השם תעני על השאלות!" הסתכלתי עליה כמה שניות וחזרתי למזוג לי מיץ תפוזים "את מתעלמת ממני?" היא שאלה וחיכתה לתשובה אז הוצאתי את הפלאפון שלי וישבתי על הכיסא נהנת ממיץ התפוזים שלי **שאני הכנתי! סתם..לידע כללי..** "ליה..תעני לי" בר אמרה מתאפקת לא להביא לי סטירה ומבטה היה מעוצבן קלות **בלקסיקון שלי קלות = קשות** ואני פשוט הסתכלתי עליה וחייכתי חיוך מתגרה עד שנשמע צלצול של הודעה "אוחח!" היא צעקה והוציאה את הפלאפון שלה 'יש לך ריח של נבלה מהפה ' בר צרחה והתחילה לרדוף אחריי בכל הבית "בר,את לא רוצה לשבת בכלא נכון?" שאלתי אותה כשאני בורחת ממנה הכי מהר שיכולתי "אין לי בעיה כל עוד אני לא אראה אותך כל הזמן!" היא ענתה לי וקפצה על הספה "באמת? את יודעת שכתום זה לא הצבע שלך!" צעקתי לה ונעמדתי מול הטלוויזיה
~דפיקה בדלת~
"שלא תעזי!" שנינו הסתכלנו על הדלת "watch me" חייכתי בערמומיות ורצתי אל כיוון הדלת "היי!" חייכתי והעובדה שבר לא יכלה לעשות כלום באותו רגע קסמה לי מאוד "היי..איפה בר?" הוא שאל "בר?" שאלתי וסובבתי את ראשי בערמומיות "נראה לי שהיא מורידה שיער מהפנים" חייכתי אליו ומבטו התעוות קצת "אה..אני..מפריע?" הוא שאל מהסס "מה? מה פתאום! חכה עוד חצי שעה היא גומרת ובאה לפה" חייכת אליו ומשכתי אותו אל תוך הבית "או ש..זה ייקח קצת זמן..היא מלאה..אתה בלונדינית בלונדינית אבל אם היא לא מורידה..את ביגפוט אתה מכיר?" חייכתי והושבתי אותו על הספה "תרצה לשתות משהו?" שאלתי בנחמדות כאילו לא החטפתי לו לפני שעה סטירה "אממ קולה..אולי?" הוא ענה לי בזהירות כאילו הוא חושב על כל מילה שיוצאת לו מהפה "אין בעיה!" חייכתי בעליזות והלכתי אל המטבח..
שמתי קוביות קרח והפנתי את מבטי קלות כשראיתי את בר מזהירה אותי בפנטומימה לא לעשות שטויות **to late** חייכתי והוספתי עוד קוביית קרח "בבקשה" שמתי לו את הכוס על השולחן "תודה" הוא אמר ושתה כמה לגימות מהכוס "מה איתך?" הוא שאל והסתכל עליי "לא בא לי קולה..אני אביא מיץ תפוזים" הוא צחק "כבר באה" חייכתי והסתכלתי על בר שעדיין נמצאת במעלה המדרגות "חבל!" היא לחשה לי ומבטה נהפך לכועס יותר ויותר,נכנסתי למטבח וסימסתי לאמא שלי שבר צריכה שתסיע אותה לערב ההורה שיש בבית העם כדי לבלות איתה זמן איכות **ההודעה נשלחה** ספרתי בלב עד עשר ושמעתי את אמא שלי צועקת "בר'ילה! אנחנו צריכים לצאת עכשיו כדי להספיק למחרוזת שירי ההורה של יהורם טהרלב!" הוצאתי קצת את ראשי וראיתי את דור בוהה במדרגות במבט מעוות "המשימה הושלמה" אמרתי ברצון ותפסתי את הכוס "היי בר" חייכתי "חבר שלך הגיע" צחקתי ועליתי למעלה "היי" שמעתי את בר נבוכה וסובבתי את ראשי כדי לראות את הבעת פניה רק שבמקום זה ראיתי את דור מסתכל עליי ומחייך "דור?" בר קראה לו והיה נראה כאילו העירה אותו ממחשבותיו "מה? כן..רוצה שאני אלווה אותך?" הוא שאל אותה וקם מהספה "לאן?" בר שאלה אותו ואני כבר הייתי בקומה השנייה של הבית "לבית העם..ערב הורה" הוא חייך ויכולתי לראות את פניה של בר מתחילים להאדים מכעס "ל-י-ה-!"…