אהבה וצרות אחרות 2 פרק 10

נקודת מבט ליה:
"אני מותשת!" קראתי נגררת אל המטבח ומתיישבת על אחד הכיסאות. "חלומות על דור?" הדר שאלה מצחקקת ומבטי הרצין באחת. "חלומות זה דבר טוב. איכשהו,המשפט שלך לא נשמע לי הגיוני" אמרתי לה משעינה את ראשי על ידי ונאנחת בקול. "את סתם משחקת משחקים ליה כהן. את מטורפת עליו" הדר אמרה והניחה מולי ספל גדול מלא בשוקו חם. "גם אם זה נכון,כנראה או נדפקתי או שאני נופלת למלכודת של דור אלפסי בכבודו ועצמו" אמרתי לוגמת מהמשקה הרותח מסתכלת על הדר המשועשעת. "הזמנת מישהו?" היא שאלה כשדפיקות הדלת קטעו את הדממה של הבוקר. "לא נראה לי" אמרתי והלכתי אחריה אל כיוון הדלת. "היי" הסתכלתי על דניאל שמבטו הופתע כאשר נעמדתי מולו. "ליה,היי" הוא חייך והעביר את ידו בשיערו,"הערתי אותך?" חייכתי מהמבט המבוהל שלו והנהנתי לשלילה,"לא,זה בסדר." חיוך קטן בקצה פיו הרגיע את מבטו והוא פתח את פיו לומר משהו,"אני יכול לדבר איתך רגע?" הוא שאל אך הרגשתי את ידה של הדר על גבי קוטעת את דבריי בדממה. "היא כבר באה" היא חייכה אליו וסגרה לו את הדלת בפרצוף. "מה את עושה מטורפת?" שאלתי אותה המומה והיא גררה אותי אל הסלון. "הוא מתכוון להזמין אותך לדייט" ציינה בשילוב ידיים ומבט זועף. "וממתי זה דבר רע,סבתא?" שאלתי אותה מגחכת אך טון דיבורה לא היה משועשע. "את אמורה להיות עם דור טיפשונת! הוא אוהב אותך!" קראה כמובן מאליו ואני סימנתי לה לשתוק. "כן טוב יש 'הוא' נוסף מחוץ לדבר והוא שומע אותך בבירור רב!" לחשתי לה והיא גלגלה את עיניה,"ביג פאקינג דיל. כאילו הוא לא יודע. הבנאדם מזמין לעצמו משאלת מוות,אם דור יגלה שזה מה שהוא עשה.." את שאר המשפט היא השאירה באוויר ואני מהר קטעתי אותה. "לדור אין בעלות עליי. הוא יודע שדניאל ואני יצאנו פעם כך שלא נראה לי שזה יפריע למישהו אם נחזור להיות בקשר..בזמן האחרון התנתקתי מכל חבר שהיה לי פה. נחמד לחדש קשרים עם אחד מהם לפחות.." אמרתי משלבת את ידיי ומבטה של הדר היה המום. "את מבקשת ממני מכות? אני רק אזהיר אותך. דור לא יהיה מרוצה שאת ודניאל תתחילו להסתובב ביחד.צפי לבעיות" היא ציינה וגרמה לי להאנח,"דור הרשה לעצמו להתמהמה יותר מדי זמן. צר לי לאכזב אבל..זמנו נגמר" אמרתי ובנימה זאת התקדמתי אל הדלת פותחת אותה שוב. "היי" חייכתי אל דניאל המופתע "אז שנפגש הערב?" שאלתי והוא הנהן בחיוך.

"השחורה או הכחולה?" נעמדתי מול הדר מחזיקה שתי שמלות שונות מולי. "אני לא עוזרת לך בפגישה עם האויב" היא אמרה והעבירה דף נוסף במגזין שהחזיק בידיה. "בואי תהיי יותר דרמטית!" קראתי וחזרתי על צעדיי חזרה אל החדר. "אני לא מאמינה שאת באמת עושה את זה!" היא קראה לי ואני גלגלתי את עיניי בעוד ידיי סוגרות את הרוכסן שבגבי. "זה כולה פגישה הדר! אני מבטיחה לך שלא ארשה לו להחזיר אותי הביתה!" צעקתי לה ותפסתי את אחד השפתונים שעל שולחן האיפור שלי. "מעולה,ככה לא אצטרך להוציא את המחבט" אמרה כשקולה נשמע קרוב יותר. ,את לוקחת את כל העניין הזה יותר מדי ברצינות" אמרתי לה כשצפיתי בה מהמראה מתחילה להתקדם אליי. "אם אני הולכת לעשות עוד עבודות רס"ר מזויינות אני כל כך מאשימה אותך" היא אמרה והתיישבה על הכיסא שלידי. "תודה" חייכתי אליה כששמה לי סומק."תעשי קוקו. שיראה את האוזניים המפלצתיות שלך ויברח" נתתי לה מכה בראש וצחקתי.
"האם זה הדייט שלך או השליח של הפיצה?" היא שאלה כששמענו את דפיקות הדלת. החלנו לרדת במדרגות בעודי לובשת את נעליי ונעצרתי באמצע גרם המדרגות,צופה בה פותחת את הדלת ומכניסה את האורח. "זה נכון?" דור הופיע מולי ועיניו אדומות. "כן" אמרתי בקול מגמגם יודעת בדיוק על מה הוא מדבר. "הייתי צריך לדעת" אמר ובא לחזור על עקבותיו. "היה לך מספיק זמן דור" קראתי לו וירדתי את שאר המדרגות. "מספיק זמן למה?" הוא שאל לא מבין ואני הרמתי את ראשי טיפה,מקווה שזה ייתן לי את הכוח הדרוש להגיד לו את הדברים שרציתי לומר לו כבר הרבה זמן. "לעשות את מה שהוא עשה" אמרתי מברכת את עצמי שלא וצאתי מפי את המילה 'דייט'. "לבגוד בך?" הוא שאל והסתכלתי עליו המומה. "צא מפה" ציוויתי עליו והוא המשיך להסתכל עליי. "צא מפה!" קראתי והוא חזר על עקבותייו. "הזמן שלי עוד לא נגמר ליה" הוא הודיע כשידו על הידית ועיניו בורקות. "צא דור" אמרתי לו משפילה את פניי ושניות אחר כך שמעתי את הטריקה שגרמה לעיניי להעצם. "הוא נכנס לפני שהספקתי להבין מה קורה" הדר אמרה מחבקת אותי. "זה נתן לי מצב רוח גרוע לדייט" אמרתי ונכנעתי לחיבוקה.

"וואו" דניאל עמד במפתן הדלת ואני חייכתי אליו בביישנות. ניסיתי לנער ממוחי את התקרית של דור מלפני חצי שעה. התרכזתי בלהנות היום,כמה שאני רק יכולה. "שנלך?" שאלתי אותו והוא הנהן במהירות. "בטח" אמר ושילבתי את ידי בידו. "את נראית מדהים,למקרה שלא הבנת את ה-'וואו' של מקודם" לחש לי ואני צחקתי. "לאן פנינו מועדות?" הסתכלתי בחיוך בזמן שענה,"חשבתי שנלך למועדון החדש שנפתח בבאר שבע" אמר ופתח לי את דלת המכונית. "פורום?" שאלתי בעיוות פנים והוא רק צחק. "ממש לא. זה מין דאנס-בר" אמר והתניע את האוטו. "אז בוא נלך" אמרתי לו והסתכלתי על החלון,כשראשי עסוק בדור.