אהבה וצרות אחרות פרק 10

היי" יצאתי מהבית וראיתי את עדי מחכה לי "היי" היא אמרה בעייפות "אז..מה קורה?" שאלתי אותה כשהתקדמנו לתחנה "את מפתיעה אותי כל פעם מחדש.." היא אמרה ואני התחלתי להילחץ **פאק! היא יודעת על אתמול? היא עקבה אחרינו? למה עשיתי את זה? אוחח!** המחשבות התחילו לעלות וניסיתי להישאר אדישה מבחוץ "מה זאת אומרת?" שאלתי מסתקרנת "דור! אתמול! המרק והשוקו!" היא אמרה כמובן מאליו "אהה כן..זה" מלמלתי ובתוך תוכי נרגעתי "זה?! את משוגעת?!" היא צעקה ושנינו נעמדנו בתחנה "את חתיכת פלפל" היא חייכה והזיזה את מבטה הצידה "מה קרה?" שאלתי והזזתי גם את מבטי "מה עובר עליו?" היא שאלה כשהסתכלה על דניאל מגיע עם חיוך מאוזן לאוזן ואוזנייה אחת תלוי על צווארו "כן..אני צריכה להגיד לך משהו.." אמרתי לה במהרה "מה?" היא שאלה כשדניאל בדיוק הגיע אליי וחיבק אותי "היי חברה" הוא לחש לי באוזן ואני גיחכתי **חברה..אני חברה של מישהו! נה נה בננה אני חברה של מישהו ואתם לא!** היי חבר" אמרתי וחייכתי "חבר?!" עדי שאלה כשדניאל הביא לי נשיקה קצרה ופיה היה פתוח "עדי.." קראתי לה כשידי עדיין על צווארו "אממ הפה שלך..הוא..קצת פתוח" סיננתי ודניאל חיבק אותי ממותניי "אהה כן" היא סגרה את פיה והתחילה עם החקירה "אתם..מתי..? איך..? למה..? מה?"
"אתמול..נשיקה…כי אני אוהבת אותו..וכולם יכולים להסתכל ולקנא"
"נשיקה?"
"כן את יודעת זה כל הקטע שהופך אנשים לבני זוג.." אמרתי לה צוחקת והתקדמתי יחד עם דניאל לעבר האוטובוס "מה דור יגיד על זה?" עדי לחשה לי "איך לעזאזל הוא קשור לזה?" שאלתי אותה והמשכתי "אני שונאת אותו,הוא עבד עלינו וצחק עלינו מאחורי הגב! הוא ילד רע.." אמרתי וישבתי ליד דניאל שהחזיק את ידי..
"את מוכנה?" הוא שאל אותי כשהגענו לבית הספר "לטס דו איט!" החזקתי חזק בידו וירדנו מההסעה אחרונים בתור,לא הספקתי לומר 'מוזיקה=חמצן' וכבר שמעי לחשושים "למה זה נראה לי כאילו המכנס שלי פתוח?" דניאל שאל אותי "כי הוא באמת פתוח" אמרתי והסתכלתי על כל הילדים שלחששו והסתכלו עלינו כאילו אני חייזרים "היי.." הנחתי את ידי על לחיו והסתכלתי עליו "מה?" הוא שאל ואני קירבתי אותו לנשיקה "ושיקפצו כולם" אמרתי לו כשאנחנו עדיין מרגישים את הנשימות אחד של השנייה "רשמית..אני מאוהב בך" דניאל לחש לי ושנינו צחקנו..

# כעבור שנה #
**כן,כן עברה שנה..היחסים של דניאל ושלי טובים מתמיד,חגגנו כבר שנה ביחד ואין לי מושג איך זה החזיק מעמד אז אל תשאלו אותי למה ואיך.. אולי אתם חושבים לעצמכם ששנה לא יכולה לשנות בן אדם ובלה בלה בלה..אבל היא יכולה..ביג טיים יכולה!
עדי כבר לא מסתובבת איתנו יותר..היא עברה לפמלייה של עמית ודור שלמרבה הפתעתי עדיין חי וקיים אפילו אחרי כל הקריזות שעמית חטפה עליו..וכן,הוא עדיין חולב פרות בזמנו הפנוי -,-..אני כבר לא מתעסקת איתו יותר גם בגלל שיש לי את דניאל ואני לא רוצה לסכן שום דבר במערכת היחסים שלנו וגם בגלל ש..טוב,אנחנו נהיינו ידידים לא ידידים טובים שחולקים סודות וכל הבולשיט הזה!
ידידים שמתעלמים אחד מהשני ומתעסקים בעסקים שלהם,לא יודעת אם צריך לקרוא לזה ידידות אבל אחרי חודש של 'ידידות' דור נפרד מעמית,נפרד..זרק אותה,הביך אותה מול כולם,צעק עליה והוציאה אותה קטנה..אתם מצפים שאני אגיד 'וואי איזה מסכנה,לא הייתי צריכה להעליב אותה כל הזמן' אז..לא! מה שעבר לי בראש-'ק-ר-מ-ה א-י-ז
א ב-י-צ-'-!'
וזה לא נגמר פה..דור החליט שהוא רוצה להתעלק על אחותי..אז זה יתחיל בידידים טובים וימשיך לארוחות שישי…ויגמר במאסר עולם על רצח**
"ליה!" אמא קראה לי מהמטבח "מה עכשיו?" מלמלתי והסתכלתי על המראה בפעם האחרונה. "האידיוט בא לארוחת ערב ואני עוד צריכה להתלבש יפה..הופעה כזאת לא מבזבזים לארוחת ערב" אמרתי והסתכלתי על הג'ינס הלבן המשופשף **שעשה פלאים לישבני!** והחולצה בצבע תכלת בהיר עם הקרעים מאחורה וסנדלים בצבע זהב.
"ליה!" אבא שלי קרא לי ויצאתי מהחדר ללמטה "אה אבא?" חיבקתי אותו חזק ושאלתי.
"איזה ילדה יפה יש לי!" הוא קרא שכל הבית ישמע "יש לי פרויקט חדש.." הוא התקרב אל אוזני ולחש,"ועידו נורא רוצה לעשות אותו איתך.." הוא חייך והלב שלי החסיר פעימה "מה עם בר?" שאלתי אותו משלבת את ידיי "את יודעת שעם בר זה לא אותו דבר..חוץ מזה הוא שלח אותי לדבר איתך" אבא אמר ושנינו הסתכלנו על עידו שנכנס לבית עם חומר שחור על הידיים שלו "היי" הוא חייך והסתכל עליי "אוקיי" אמרתי לאבא והוא החזיר לי חיבוק גדול "אני אוהב אותך ליה" הוא נשק לראשי ופנה לעידו "עכשיו אתה חייב לי. לך להתקלח לפני שבר וחבר שלה יבואו" אבא אמר ועידו עבר לידי וקרץ לי עין עם חיוך שלא נמחק מפניו.
צלצול בדלת. בר ודור כאן ואני צריכה להתחיל לשחק את דמות האחות האוהבת. "שואו טיים" אבא קם מהספה ושפשף את ידיו "פתוח!" הוא צעק בקול הכי מפחיד שלו ואמא ואני צחקנו "רן עידו בואו!" אמא צעקה וניגבה את ידה במגבת "שלום!" היא משכה את המילה כמו כל אמא טיפוסית שמכירה בפעם הראשונה את החבר של הבת שלה. **עוד סיבה למה אני לא מביאה את דניאל כמעט הביתה**
"נעים מאוד" הוא הושיט את ידו אל אמא "אני דור" הוא חייך וסומק קל עלה על לחייה של אמי "נעים מאוד דור,אני מאיה וזה אבי" היא הושיטה את ידה אל אבא שלחץ את ידו בחוזקה "נעים מאוד" אבא אמר ודור חייך לו את החיוך הכי שנוא עליי. החיוך המתמם!
"נעים מאוד אדוני" דור החזיר לו. "לא להרבה זמן.." מלמלתי שלובת ידיים "ליה" הוא חייך והתקרב אליי "הרבה זמן לא ראיתי אותך" הוא קרץ והחיוך הערמומי חזר "לצערנו הרבה זמן זה לא לנצח" אמרתי לו מחייכת ולחצתי את היד שהוא הושיט לי.
כל הערב סתמתי. לא רציתי בכלל להשמיע את קולי כש-הוא- ישב מולי מסנן חיוכים קטנים ורואה אותי אוכלת **אני אוכלת כמו בהמה עזבו אותי.** כמו איזה סרט מעניין בנשיונל ג'יאוגרפיק. בסוף הערב קמתי לעזור לאמא שלי וכמובן שכמו כל אורח עם נימוסים של בן אצולה הוא קם לעזור גם. "את חמודה כשאת אוכלת" הוא סינן לי כשאמא יצאה מהמטבח ובר עזרה לה בלנקות את השולחן. "אני אעמיד פנים שזה לא נשמע מטריד כרגע.." הנחתי את הצלחות בתוך הכיור ופתחתי את המים. "בר ואני לא ביחד.." הוא נשען על המקרר ואמר. "זה לא מה שהמשפחה שלי חושבת.." מלמלתי לעצמי והכנסתי את הכלים למדיח "בואי אני יעזור לך.." הוא בא לתפוס את הצלחת שהייתה בידי כשהבאתי לו מבט מזהיר "אני מסתדרת." אמרתי לו בחדות והוא הסתכל עליי כשגיחוך קטן יצא מגרונו והחצי חיוך האופייני שלו עלה על שפתיו. "אוקיי..גם ככה אני נהנה מהנוף שיש מהמקרר" הוא אמר ואני קפאתי לכמה שניות "למרות שהנוף פה הרבה יותר טוב.." הוא הזיז קווצת שיער שנפלה על פניי והניח אותה מאחורי האוזן שלי "אמא שלי נמצאת חמישה מטרים מפה ואבא של בסלון..הדבר האחרון שאני רוצה זה שהם יחשבו שאני גונבת לבת שלהם,אחותי,את החבר..שמור מרחק דור. עשית את זה מעולה בשנה האחרונה" אמרתי לו וחזרתי לשטוף את הכלים "אי אפשר לגנוב מה שאין.." הוא אמר ועבר לעמוד לצידי השני כשידו מלטפת את מותני. "דור לך תשב בסלון" אמא חזרה עם צלחות נוספות וחייכה בנחמדות "אנחנו מסתדרות פה.." היא חייכה והחליפה אותי בכיור. "גברת כהן איפה השירותים פה?" דור שאל מחייך חיוך תחמני ומסתכל עליי,"ליה לכי תראי לו איפה השירותים" אמא אמרה עסוקה בכלים "למעלה ישר ושמאלה" אמרתי לו וקיבלתי מבט מתעקש מאמא "בוא.." נאנחתי בהפסד וליוותי אותו למעלה מקבלת מבטים מתעניינים מאבא ועידו. "הנה.." נעצרתי מול הדלת של השירותים מצביעה עליה,"אמרת שיש לך להתפנות לא?" שאלתי אותו וסובבתי את מבטי אחורה,אך הוא לא היה שם. "מה אתה עושה?" שאלתי אותו כשראיתי את הדלת של חדרי פתוחה,"החדר שלך הוא מול החדר שלי,ידעת את זה?" הוא שאל וסובב את מבטו אליי מחייך טיפה "לא אבל עכשיו אני יודעת לא להתלבש כשהחלון פתוח,תודה רבה עכשיו צא" פיניתי לו את הדרך החוצה אך הוא הסתובב בחדר מסתכל על כל פרט "אתה חתיכת מטריד" התקרבתי אליו ותפסתי בידו "רק כשזה קשור אלייך" הוא סובב את ידו ועכשיו הוא תפס בי וסובב אותי אליו "אתה צריך ללכת.." אמרתי לו מנסה להשתחרר מהאחיזה שלו על המותניים שלי "דווקא נוח לי פה.." הוא אמר והרגשתי את נשימותיו על לחיי "דור.." לחשתי לו מנסה לגרום לעיניים שלי להישאר פתוחות ולא להתמכר להרגשה "כן?" הוא השיב לי בקול צרוד וחלש "יש לי חבר." אמרתי לו והיד ששיחקה בקצוות שיערי הפסיקה וקפאה "וזה הדבר האחרון שיעצור אותי.." הוא לחש לאוזני ויצא מהחדר כלא היה.