אהבה וצרות אחרות פרק 1

היי,
אני ליה כהן..כן כן שם מוזר! זאת לא אשמתי שכשהרופא ביקש מאמא שלי לבחור שם היא עדיין הייתה בסטלה של האפידורל! ועוד אבא שלי מנסה להרגיע את זה "ליה זה החלק הכי טוב בפרה" אבא? אני לא רוצה שיקראו על שם איבר של פרה..
טוב את האמת..אני כותבת את היומן הזה רק כי ההורים שלי הכריחו אותי
אתם מבינים היום הם הודיעו לי ולאחים שלי (עידו,בר ורן) שאנחנו עוברים דירה הבעיה היחידה היא שהם אמרו לנו שאנחנו עוברים למושב..
לא עיר,מושב
תכלס..לא באלי לקום בבוקר ולהריח את הפרות של השכנים שלנו ולעלות להסעה של בית ספר אזורי מלא בערסים ששומעים לי על הבוקר מזרחית..שלא תבינו לא נכון! אין לי בעיה עם מזרחית בכלל פשוט..יש לי בעיה עם מזרחית בשבע בבוקר כשהעיניים שלי עדיין רוצות לסגור את הבאסטה ולהמשיך לפנטז על הרגע שטיילור לאוטנר ואני מתחתנים.
לפעמים זה כזה לא פייר! למה אני צריכה לסבול את הפרות?
הרי זה ברור שאחים שלי יצליחו להשתלב שם בקלות אז למה להקשות עליי?
עדיין אני הילדה הקטנה של המשפחה! אני ואחותי אבל הבנתם את הפואנטה..
אוקיי נראה לי עדיף שנגיע לקטע שאני מתארת את עצמי הרי אני מתכוונת לפרסם את היומן בתקווה שטיילור יקרא אותו ויבין שנועדנו אחד לשנייה!
אוקיי ליה לחזור לעניין מספיק לפנטז! אבל הוא כזה מושלם.. ליה! לחזור לעניין! **יהיו המון מונולוגים שלי לבין עצמי פה..**
אז איך אני נראית?
דמיינו לכם בראשכם הקטן והמעוות ילדה-נערה,1.60,שיער חום,עיניים אפורות-קרות, נקודת חן קטנה מתחת לגבה השמאלית,מבנה גוף רזה אבל עם קצת שומן על העצמות,שחומה קלות וזהו בעיקרון..עכשיו נעבור לאחים שלי שהם פאקינג ההפך גמור ממני!
נתחיל בעידו,בן 17 שחום,שיער שטני,עיניים חומות בהירות,מתאמן כבר שלוש שנים,הוא מטורף על מכוניות וכל מה שקשור לתיקונם או מה שזה לא יהיה אה ו..חי בסרט רע
עכשיו לרן,בן 16,שיער שחור עם גלח בצד,עיניים ירוקות מה עוד..מה עוד..אה! הוא ועידו אוהבים לצחוק עליי מול כל המשפחה..כן,אני די לא קשורה למשפחה שלי..די הרבה לא קשורה..
אוקיי אז אחרונה חביבה..ברברון! או תאומה מרושעת כמו שאני קוראת לה
היא* הילדה הטובה והמועדפת של המשפחה
כאילו ילדה בת 15,בלונדינית עיניים ירוקות זית,עור חלק ולבן עם חיוך מסנוור
לא הייתם מתאהבים בה?
אז לפני שתעלו למעלה לחפש את המשפט שהמספר שלה מופיע בו..אנחנו תאומות.
קונים אחד השני במתנה..ייאיי! (קראו את המשפט הזה בציניות בבקשה -,-)
זה די ברור שלפי התיאורים שנתתי לכם אתם תחשבו שאני משקרת אבל..זה נכון!
מכירים את הסטריאוטיפ הזה שאחד מהתאומים הוא ילד רע והשני הוא ילד טוב?
ככה זה אצלנו.
אני הילדה "הרעה" ובר היא הילדה "הטובה" *למרות* שיש לי ציונים גבוהים ושאני מצטיינת באנגלית ומתמטיקה הסטריאוטיפ נדבק אליי ולא נראה לי שהוא רוצה לעזוב אותי!
אבל לבר..החיים קלים מתמיד!
היא רק מחייכת וכולם זומבים שלה!
היא רק אומרת למורה "המורה רזית?" והיא מקבלת 100!
אני גם לא סובלת את הקטעים האלה שהיא חושבת שהיא מגנה עליי כשהיא רק מסבכת את כל העניינים!
כמו הפעם הזאת שהיינו בנות 13
היא ידעה שהייתי דלוקה על ידיד שלה ואמרה לו את זה..מול כל הבית ספר!
וזה לא היה "רון.. ליה אחותי דלוקה עלייך" בשקט בלי שאף אחד ישמע זה היה "רון זוכר את אחותי? ליה? נו זאתי שכשבאת אליי היא שיחקה בברבי של בת דודה שלי! יופי.אז היא מאוהבת בך!"
וזאת הסיבה..שאני לא מספרת לה או מתקרבת אליה ואפילו מתעלמת ממנה לפעמים!
עכשיו לסיפור..