אהבה וצרות אחרות המשך 9

"או מי גאד!" הדר הגיחה אל מולי בהבעה נרגשת ועיתון נוער בידה "מה קרה?" שאלתי בהבעת פנים מצוברחת "מה עובר עלייך?" היא שאלה עם חצי חיוך "כלום..סתם כאב ראש..את לא חושבת שאת יותר מידי גדולה לזה?" שאלתי אותה עם חיוך מאולץ והצבעתי על העיתון שבידיה "לא! בעיתון הזה יש דברים אמיתיים לגמרי!" היא חייכה ולאחר מכן צחקה "קלטי מה רשום בהורוסקופ שלי, בשני או בשלישי יכול להיות שאחד הידידים ירמוז לכם רמזים רומנטיים.אתם תהיו קצת נבוכים מהעניין אבל אל תהיו בשמים.העצה שלנו:תנו לו צ׳אנס." הדר חייכה אליי בציפייה "ו.." התחלתי לומר מנסה לדעת לאן היא חותרת "זיו!" היא צרחה ואני קפצתי במקומי "סורי..זיו.הם מדברים על זיו ועליי!" היא הביטה בחולמניות על התקרה ונפלה על מיטתה "אוקיי דבר ראשון זיו הוא המפקד שלך..דבר שני..את לא רוצה לפספס את ההסעה!" הקמתי אותה בכוח מהמיטה "נו כבר ליה! למה לך יש את כל המזל בעולם? למה המפקד הכי חתיך,כמובן אחרי זיו,גר אצלך במושב? הסיכויים שתיפגשו יהיו גדולים!" **וכך גם הסיכויים שלי להרוג אותו** חשבתי לעצמי וחיוך קטן עלה על פניי **פאק ליה.את מטרידה ** חשבתי לעצמי והחיוך נמחק "אז..אני יכולה לשאול את שאלת המיליון דולר?" הדר שאלה בחיוך "את השאלה את יכולה לשאול..בעניין המיליון דולר..תצטרכי לדבר עם הבנקאי שלי" הדר צחקה והמשיכה "מה היה שבוע שעבר במסדר? את יודעת..שאת ודור איחרתם באיזה..עשרים דקות?" הדר שאלה וישבה על ספסל התחנה המרכזית "לא קרה כלום..הוא צעק עליי ואת יודעת שאני לא יכולה שלא להחזיר אז..צעקתי עליו בחזרה" אמרתי לה ביובש וישבתי לידה "מה נסגר עם שניכם?" היא שאלה לא מבינה "מה נסגר איתנו?" שאלתי אותה לא מבינה "אתם לא מפסיקים להסתכל אחד על השנייה,אתם לא מפסיקים לריב,אתם לא מפסיקים לעקוץ אחד את השנייה ומה שהכי מוזר..שאתם מנסים להתעלם אחד מהשנייה אבל גם להתייחס אחד אל השנייה ברככם המוזרה" הדר אמרה ואני הסתכלתי על האוטובוס שנכנס לתחנה שלי "אין לי מושג על מה את מדברת..אין לי רגשות כלפיו וגם לא יהיו לי..אני חייבת לעוף..נדבר אהובה!" נשקתי לה על הלחי והתקדמתי אל האוטובוס במהירות כזאת שהדר לא תוכל לשאול שאלות נוספות שלא יהיו לי עליהן תשובות אז עליתי במהרה במדרגות והתיישבתי במושב הפנוי הראשון שראיתי "המקום הזה פנוי?" שמעתי מישהו קורא מעליי "כן.." אמרתי וחיוך גדול התפרס על פניי "המון זמן לא התראינו" תום אמר והתיישב לידי "כן.." חייכתי אליו והורדתי את האוזניות "את לא אמורה לשאול אותי מה אני עושה באוטובוס הזה?" תום שאל עם חיוך ערמומי ושובבי בו זמנית "כן..אממ מה..אתה עושה..פה?" שאלתי אותו וצחקתי לאחר מכן והוא אחריי "ניסיתי להשיג איזו אחת שגם חייבת לי איזה דייט וגם התעלמה ממני שבוע שלם.." הוא חייך אליי ואני הסמקתי "אני באמת מצטערת..הדייט הבא עליי!" שמתי את ידי על לבי וצחקתי "אז את אומרת שיש לי במה להיאחז?" הוא חייך בערמומיות והמשיך "את מתה עליי" הוא נשען אחורה ושם את ידיו על עורפו "היית מת! אם כבר..אתה מת עליי" נתתי לו מכה חלשה ולאחר מכן שילבתי את ידיי "תמשיכי להכחיש.." הוא צחק ועיניו נחו על עיניי וברגע האווירה נהייתה רצינית "תודה.." אמרתי לו עם חצי חיוך "על מה?" הוא שאל וחזר להתיישב כמו מקודם "על שתעסיק אותי שעתיים וחצי.." חייכתי אליו והוא המשיך "תודה גם לך.." הוא אמר וחייך "על.." שאלתי לא מבינה "על שנתת לי לעשות את זה" הוא אמר והתקרב אליי,הוא שם את ידו על עורפי ושיחק בשעריי בעדינות,הרגשתי את נשימותיו על שפתיי והתקרבתי אליו גם,מצמצתי בעיניי וראיתי את דור מעיף אלינו מבט ועוצר במקומו "היי.." הוא מלמל והתקדם אחורה "היי..את בסדר? אנחנו מתקדמים מהר מידי?" תום שאל לא מבין "לא..לא..זה בסדר..אני פשוט מעדיפה שנתקדם לאט..יותר.." חייכתי אליו בסליחה "זה בסדר.." הוא חייך ונשאר קרוב אליי "לך אני מוכן לחכות.." הוא נשק לי על הלחי והתרחק "כמובן שאת חייבת לי דייט.." הוא אמר בשחצנות "כמובן!" צעקתי וכל האוטובוס הסתכל עלינו במבט מוטרד "אחח את אוהבת לצעוק.." הוא לחש לי ושילב את ידי בידו "רק חבל שאני לא אוכל להיות כל הנסיעה.." הוא אמר לי והסתכל עליי בעניין רב "מה? למה?" שאלתי לא מבינה "אני גר בקיבוץ חצי שעה מכאן.." הוא חייך אליי "אהה.." מלמלתי מצוברחת "היי..עדיין יש לנו חצי שעה..או 28 דקות.." הוא צחק ונשק לי בלחי..
בנתיים בבסיס..
"הנה המשתמט שלנו.." דחפתי את החייל שניסה לברוח אל תוך מגורי המפקדים "הופה..קצת קשה אז בורחים לאמא?" זיו נעמד מולו עם חיוך "בבקשה המפקד! אני לא בנוי לזה.." החייל ניסה להסביר את עצמו בתחנונים "רון! מעניין לי את אתה יודע מה! אם אתה רוצה לצאת הביתה תרוויח את זה ואל תברח כמו איזה ילד בן שנתיים שהלך לאיבוד! בנתיים אתה סוגר שבת.." זיו אמר והחייל החל להתחנן אליו "רון!" הוא צעק והחייל שתק באחת "סוף הדיון..פה אמא לא תעזור לך! זה צבא!" הוא קירב את פרצופו באיום והמשיך "משוחרר..ואם לסגור שבת לא מספיק לך תמיד יש תורנויות מטבח!" החייל יצא מן המגורים בדיוק כשזיו ואני החלנו לצחוק בפראות "יפה..השתמשת בתורנויות מטבח..הטירון הופך לקצין.." תפחתי על שכמו וצחקתי "ראית את המבט שלו? אני אומר לך נראה לי הוא עמד להשתין!" זיו אמר והחזיק את בטנו "אחי..שאפו..אני אפילו קניתי את זה.." לקחתי את המגבת שנחה על המיטה שלי והתקדמתי אל עבר המקלחת "אז תגיד..יש איזה טירוניות ככה שנראה לך שיהיה סיכוי?" זיו שאל ושכב על המיטה "אין לי מושג על מה אתם מדברים "צעקתי לו מהמקלחת "אויש נו באמת..אתה לא רוצה לומר לי שלא שמת לב שכמעט כל האקסיות שלך הן במקרה גם הטירוניות לשעבר שלך..וכשאני מתכוון ל-'לשעבר' אני מתכוון לזה שהן פרשו מהצבא.כדי שתהיה איתם." זיו שיחק עם כדור קטן בעודו שוכב על המיטה "היי..יש אנשים שהצבא קשה להם מידי..זה לא אומר שהם פורשים מהצבא כדי לצאת עם המפקד שלהם" יצאתי מן המקלחת כשמגבת לגופי "כן כן מה שתגיד..אני עדיין סופר את הימים עד שליה הזאת תפרוש מהצבא ובאורח פלא תהיו ביחד.." זיו צחק והמשיך לשחק בכדור "מצחיק מאוד..אבל כבר יצאתי איתה..אם בא לך אתה יכול לקבל את השאריות.." אמרתי לו וחטפתי לו את הכדור מהידיים "אוו זה כאב..וזה אפילו לא כוון אליי..מה קרה? ראית אותה מפלרטטת עם מישהו..עושה עיניים.." זיו שאל ונשען על ידיו "גם,גם וגם" אמרתי לו ונכנסתי חזרה למקלחת להתלבש "מה זאת אומרת גם,גם וגם?" זיו שאל ועבר לישיבה "זאת אומרת גם פלרטוט גם עיניים וגם..הפגנת חיבה בפומבי.." יצאתי מן המקלחת עם מכנס לגופי וישבתי על מיטתי "כל החבילה?" זיו שאל "כ-ל.החבילה.." אמרתי לו ונשכבתי "אחי אין לי מושג למה זה מטריד אותך..היא אולי שווה..עם גוף אלוהי..ושיער ארוך כזה..ועיניים חודרות כאלה.." זיו החל לדבר בחולמניות "זיו! חזרה למציאות!" צעקתי לו וזרקתי אליו את המגבת "אוקיי אוקיי..מה שניסיתי לומר זה שאתה יכול להשיג טובות ממנה..הרי מה כ-ל כ-ך מיוחד בה?" זיו שאל ונכנס למקלחת "מה לא?" שאלתי את עצמי "אם למשל..נגיד ש..אמרתי לה ש..יש מצב..שאולי..אני אוה$ %$#@.." מלמלתי לו כדי שלא יישמע "אמרת מה?" הוא הוציא את ראשו "דור.." הוא קרא לי ואני ניסיתי לברוח מהחדר "הו לא לא לא..אמרת מה?" הוא החזיק בכתפיי ושאל "שאני אוהב אותה.." אמרתי לו "אתה אמרת לה מה?" זיו שאל שוב כדי לוודא ששמע נכון "אחי גאוני!" זיו צעק בכעס "מה עובר עלייך? ממתי אתה מפיץ שקרים? ועוד לנשים? שחכת שהן בסוף מגלות את האמת?" זיו שאל והסתכל עליי "מה עובר עלייך?" הוא התקרב אלי בדאגה "אין לי מושג.." אמרתי לו והתיישבתי על הרצפה "אתה מזכיר לי את דוד שלי..הוא אמר פעם למישהי שהוא אוהב אותה ואחרי שהיא גילתה שזה לא נכון היא חנקה אותו..משמע המילה..ח-נ-ק-ה" זיו ישב על מיטתי והסתכל עליי כשהעברנו אחד לשני טלפתיה "אתה.." הוא מלמל בחיוך תחמני "אני.." המשכתי אותו וקמתי על רגליי
"גאון אתה! גאון!" הוא צחק והמשיך "אחי זה גאוני.."
"שנעשה את זה?"
"יאללה..אתה זוכר מה קרה בפעם האחרונה שעשינו את זה.."
"אוחח מי האמין שאם אתה מתנכל לבנות מרוב הכעס הן יכולות לנשק בכזאת אגרסיביות.."
"אבל אם ייתפסו אותנו.."
"תירגע..הפעם זה יהיה באזרחי..מחוץ לצבא.." שנינו העברנו חיוכים ערמומיים והלכנו כל אחד לדרכו..