אהבה וצרות אחרות המשך 15

"הדר!" צעקתי לחדר כשהכרית על פניי "ליה!" היא פתחה את הדלת במהירות "אני מצטערת אני מצטערת אני מצטערת" היא החלה לבקש סליחה במהירות "מה קרה?" שאלתי אותה חצי ישנונית "שחכתי להעיר אותך! האוטובוס שלך יוצא עוד 10 דקות!" היא הסתכלה על שעונה ואמרה "או 9.." היא הרימה מעליי את השמיכה ואני קפצתי ממנה "מה לעזאזל?" צעקתי ונכנסתי למקלחת "פאק פאק פאק" התחלתי לדבר לעצמי בעודי מתלבשת במהירות "אני מצטערת שוב.." היא אמרה לי וסידרה את החפצים שלי בתוך התיק זה בסדר "עוד כמה דקות נשאר לי?" שאלתי אותה ומרחתי משחת שיניים על המברשת "חמש דקות" היא בדקה בשעונה ואמרה "זה בסדר לכי לתחנה אני כבר באה.." אמרתי ולגמתי מהכוס מים שהייתה לידי "אוקי ואל תישכחי..שיער" היא אמרה וסגרה את הדלת "צודקת.." אמרתי ותפסתי גומייה "גאון מי שהמציא את הגומייה" אמרתי והפרחתי נשיקה למראה "נעליים נעליים" דיברתי לעצמי מחפשת אותן בכל החדר "הנה אתן!" קראתי ותפסתי אותן "תיק.." תפסתי את התיק ובדקתי בשעון שליד השידה שלי עוד כמה זמן נשאר לי "3 דקות.." יצאתי במהירות מהחדר וטרקתי את הדלת "לא..לא..לא לא לא!" צעקתי והתחלתי לרוץ לכיוון התחנה כשראיתי את האוטובוסים מתחילים לצאת "לא לא לא חכה!" צעקתי לנהג שהמשיך לנסוע ברוורס "פאק!" צעקתי וזרקתי את התיק על הרצפה כשהוא עלה על הכביש הראשי,הסתכלתי על התחנה הריקה מאנשים ולפתע שמעתי חריקה מצידי הימיני "צריכה טרמפ?" שמעתי מישהו שואל אותי מאחוריי "וואו.." הסתכלתי על המכונית ספורט המבריקה שעל מושב הנהג ישב דור ולשם שינוי..לא היה לו חיוך על השפתיים "כן או לא?" הוא שאל אחרי שבהיתי במכונית ספורט השחורה "כן..לא! בעצם..אני אחכה לטרמפ..אחר.." גמגמתי לו ולפני שהספקתי לתחבר משפט נוסף הוא פתח את הדלת "תעלי.." הוא אמר "לא זה בסדר.." חייכתי אליו והרמתי את התיק שלי "בטוחה?" הוא שאל וחיכה כמה שניות לפני שנסע "כן..בטוחה.." דיברתי אל העשן שהוא השאיר "תודה!" צעקתי מאחוריו והתחלתי ללכת לכיוון היציאה מהבסיס "היי!" דור הופיע לידי והבהיל אותי לעזאזל "גאד..מה?" שאלתי אותו עם יד על הלב מנסה להרגיע את הדפיקות "יש מישהו שרוצה לדבר איתך.." הוא אמר והושיט אליי את הפלאפון שלו "אממ אוקיי" לקחתי את הפלאפון מידו
"הלו?"
"ליה?"
"אממ כן?"
"זאת רונה"
"או היי רונה" חייכתי ואמרתי לדור "אמא שלך.." צחקתי "לעע.." הוא החזיר לי באדישות..
"ליה..דור יביא אותך למושב..אנחנו נורא שמחים שאת נשארת איתנו לסוף השבוע הזה"
"או תודה..אני שמחה גם"
"אני שמחה..אה ואת תוכלי להכיר את חברה של דור! היא נורא חמודה את תמותי עליה.."
"חברה?" שאלתי מופתעת ועל פניי עלה חיוך ערמומי "ליה לא.." דור הסתכל עליי עם מבט מאיים ויצא מהמכונית "איך קוראים ל..חברה הזאת?" שאלתי אותה והתחלתי להסתובב בפארק הקטן שהיה שם "ליה!" דור צעק "רון מה?" צעקתי והתחלתי לרוץ קלות "שם יפה מאוד!" אמרתי "ליה תביאי את הפלאפון!" דור צעק והוא היה כועס..מאוד.. "אני אדבר איתך אחר כך רונה.." אמרתי וניתקתי את השיחה כשמבטי לא מתנתק משל דור "איך אומרים..פעם שלישית גלידה.." צחקתי וזרקתי לעברו את הפלאפון "את לא מספרת את זה לאף אחד!" הוא אמר והכניס את הפלאפון לכיסו האחורי "את מה? שאמא שלך חושבת שאתה ילד תמים..אל תדאג..נראה לי שהיא תגלה מתישהו שהילד שלה לבש מסכה…" חייכתי אליו ובאתי ללכת "היי..ליז ואני רק ידידים" הוא אמר ואני צחקתי לו בפנים "ידידים או יזיזים?" שאלתי אותו והמשכתי בדרכי "ליה!" הוא צעק שוב "מה?" שאלתי אותו בכעס "קודם כל אתה מכריח בחורה לשכב איתך ביער אחר כך מוביל אחרת לצפות בכוכבים אבל ברור שלדור חייב לצאת מזה משהו נכון? אז במקרה הזה הייתה לו רק נשיקה אבל זה רק בגלל שמישהו או יותר נכון מישהי הפריע לו..ועכשיו אני מגלה..שהייתה לך חברה בכל הקטע הזה! " צעקתי לו ונתתי לו מכה בחזה "ו..אוי ואבוי.." נזכרתי בריב שלנו בזמן המסדר "מה?" הוא שאל עם מבט אטום "אתה חתיכת שקרן! אתה בכלל לא אהבת אותי! ואני הרגשתי ייסורי מצפון בגללך! יא חתיכת חרא! ידעת שבסופו של דבר אני אראה את הקעקוע שעל הגב שלך ו..אלוהים.." צעקתי עליו והמשכתי "למה עשית את זה? הקעקוע..זאת אני נכון?" שאלתי אותו מתנשפת מהצרחות "התאונה לא הייתה באשמתך! תפנים! ואם אתה חושב שלקעקע אותי ברגע שלפני מה שקרה..אני פשוט שואלת את עצמי מה אתה עונה לאלה שאתה משכיב כשהן שואלות אותך מי זאת..ועוד דבר..תהנה מהרגעים האלה..כי כשאני אראה "החברה" שלך אני אספר לה הכל!" אמרתי לו והסתובבתי ללכת "ליה לא! היא חשובה לי!" הוא צעק לי ואני עצרתי המומה "חשובה לך?" שאלתי מרסנת את עצמי או לפחות מנסה "היא חשובה לך כמו שעמית חשובה לי.." אמרתי והסתכלתי עליו,מבטו עדיין אטום ואדיש "מה קרה? דור לא מצליח להביע רגשות? חשבתי שהוא שחקן טוב.." אמרתי לו וצחקתי לו בפרצוף "אני כזאת פתטית" צחקתי והתקדמתי אליו "באמת חשבתי שאתה אוהב אותי.." אמרתי לו עם פנים נפולות "אבל אז.." הרמתי את מבטי והסתכלתי עליו "הכרתי את תום" חייכתי והסתכלנו אחד על השנייה "קח" הושטתי יד אל כיסי האחורי והוצאתי את תג המפקד שלו "אני יודעת שהשגת חלופי מבלי שאף אחד ידע אבל.." הושטתי את ידי אליו וחיכיתי שייקח את התג "לא" הוא אמר בקול עמוק "מה לא?" שאלתי אותו לא מבינה והחזרתי את ידי "תשמרי את זה.." הוא אמר ובא ללכת "אני פשוט לא מאמין שהשתמשת בקלף הזה נגדי.." הוא אמר מבלי להסתובב אליי ממשיך ללכת "איזה קלף?" שאלתי אותו "תום!" הוא צעק למרות שיכולתי לשמוע אותו "הזבל הקטן הזה..אני עדיין לא מעכל שאת עם הלוזר הזה" הוא אמר ונכנס למכונית " לוזר?" שאלתי אותו בכעס "אם יש פה מישהו לוזר אז זה.." התחלתי לומר כשהוא המשיך אותי "אני! אני יודע! אני לוזר! אני הלוזר הכי גדול בעולם הזה! אבל אני הלוזר שאת אוהבת.." הוא אמר לי והתניע את האוטו "אני שונאת אותך!" צעקתי לו וטרקתי את הדלת "מה שתגידי! אבל אם תצטרכי אותי אני אהיה שם! לא משנה כמה תצעקי עליי וכמה תשנאי אותי!" הוא צעק והחל לנסוע כמו מטורף והשאיר אותי שם עם מבט זועף על פניי