אהבה במרחק של 18 שעות טיסה פרק ט"ז

יובל פתח את דלת הכניסה לביתו אשר נכון יותר לומר לארמונו, דירה מהממת פשוט אפשר להסתנוור מהאצילות שהיא משדרת בכל פינה. "ואוו אמרה רונית איזו דירה מהממת יש לך יובל, אני כל כך שמחה בשבילך שאתה מתגורר בכזה מקום מדהים"

"תודה מתוקה שלי בואי הניחי בקשה את החבילה שלך על הספה ובואי אעשה לך הכרה עם הדירה שלי"

הוא הוביל אותה מחדר אחד לשני, למרפסת הענקית מלאה בעציצים פורחים ומהם זורם ניחוח עצום פשוט משכר, המרפסת משקיפה על כל הסביבה כשאפילו ממרומה רואים שהדירה שוכנת בפרבר יוקרתי מאד מאד.

יובל המשיך להראות לרונית ההמומה את הדירה ועכשיו הוא מגיע לחדר העבודה שלו המרוהט בטוב טעם והסדר והנקיון ששולטים בו ובכל הדירה הם מדהימים, כאילו איש לא גר כאן. רונית ניגשה לשולחן הכתיבה שלו ולשמחתה לא ראתה מחשב עליו.

"יובלי מה עם מחשב מדוע אין לך מחשב?" "המשרד שלי מוקף מחשבים כך שחשבתי כי בבית לא יהיה לי מחשב אך אני לא מסוגל ללא מחשב ולכן בהזדמנות הראשונה אקנה לי מחשב ואולי אבחר במחשב נייד, אבל בואי למה נבזבז את זמננו בענייני דיומא, בואי אלי אני רוצה לנשק לך יפה שלי ומרגש אותי כי רצית לבלות דווקא כאן בביתי.

"אני חושבת שארצה לבלות עוד הרבה לילות בביתך כי אני כל כך אוהבת אותך וכבר הלב שלי נחמץ בקרבי כשאני נזכרת שאוטוטו עלי לשוב ארצה", חמודה שלי אולי תנסי לעבור להתגורר כאן"?

" בשום פנים ואופן לא יובלי אתה הלוא בתוך תוכך מבין אותי ואני בטוחה שאם לא היית מצליח עד כדי כך כאן הרחק מכל המשפחה שלך הרחק מכל החברים שאיתם שירתת בצה"ל כל אותם אנשים שכייף לך להיות בסביבתם , אין לי ולו שמץ של ספק כי היית חוזר הביתה ושם גם שם כלומר בארץ שלנו הנפלאה ההיטק פורח ואתה בתור מומחה יכולת להתברג בטופ שבטופ, ומזה אני פוחדת מההצלחה כאן אשר תקרקע אותי בארץ ניכר וזאת אני בפירוש לא רוצה לעשות,"

"יובלי אני מצטערת לא התכוונתי להטיף לך מוסר וגם תאמין לי לא נשלחתי הנה מטעם הסוכנות היהודית חחח בסך הכל באתי להשתתף בשמחתה של אחותי ביום נישואיה ואלוהים רצה שנכיר, שנתאהב ולגבי הפרידה הצפויה שלנו אין לי מושג מה אלוהים חושב"

היא התכרבלה בין זרועותיו ופיה חיפש את פיו.

"אני מבקשת ממך להראות לי היכן החבילה שלי" "ואוו זרקתי אותה חחחח" זה לא מצחיק צחקה מכל הלב," "אוקי בואי נחפש אותה אולי היא בחדר השינה"? "לא מה פתאום הנחת אותה בכניסה לכאן על שולחן או ספה"

שניהם חזרו לסלון הענק ואכן על אחת הספות ציפתה המתנה למאושר שיזכה בה. "יובלי בבקשה זה בשבילך" "בשבילי מה פתאום הלוא אין לי יום הולדת"? "איך שלא יהיה קניתי לך מתנה קטנה למזכרת עד שניפגש בפעם הבאה"

יובל ניגש לחבילה הארוזה בצורה מקצועית יוצאת דופן, בעדינות פתח את האריזה מבלי לקרעה כלל ופניו הסמיקו: "ואוו מאמי מה קנית לי אלוהים איזו מתנה מהממת" בידיים רועדות פתח את התיק מעור אמיתי ובתוכו ישב לו בנחת מחשב נייד – סוף הדרך!!!

"רוניתי תודה רבה רבה לך מתוקה שלי אני נרגש וחושש לא להתעלף מרב הפתעה והתרגשות, תודה רבה רבה לך יפה שלי". הוא הושיב אותה לצידו על הספה (אחת מני רבות בסלון ענק זה) ובהמון רגש ואהבה נישק לשפתיה המצפות לעוד ועוד נשיקה.

"רוניתי האם את בטוחה כי רצונך לבלות את הלילה כאן בדירתי"? "ודאי, רק עלי לנסות ליצור קשר עם אחותי ולומר לה לבל תדאג לי.

המשך יבוא