אהבה בלתי אפשרית-פרק 10

קמתי בבוקר בבהלה מוחלטת,היה לי כאב ראש עצום שרק איים להידרדר עם הזמן וגם עצם זה שהייתי במיטה לא מוכרת לבדי גם היה חלק מלחיץ בפני עצמו.
לקח לי בדיוק כמה שניות לקלוט שאני בלי בגדים וזהו,זה היה הקש ששבר את גב הגמל.שיט שיט שיט בבקשה שזה לא מה שאני חושבת!!
הסתכלתי בשעון שלי,10:30 בבוקר!למה אני לא בביתספר?!אבל כאב ראש חזק קטע את מחשובתיי ובדיוק שמעתי מישהו יוצא מהמקלחת שהיתה באותו חדר,התחלתי להתלבש מתחת לשמיכה.
"אז אני רואה שהתעוררת.." הוא אמר בזמן שהתעסק עם המגבת שקשר סביב רגליו.
"כריס…" אמרתי כשדמעותיי מאיימות לפרוץ אבל הוא עוד לא הספיק לענות ורצתי להקיא לתוך האסלה. התחלתי לבכות בזמן שאני מחזיקה את שיערי מאחורי ראשי.
"הכל בסדר?" כריס שאל.
"לא!אני רוצה הביתה!" ייבבתי בבכי.
"תירגעי בסך הכל יש לך הנגובר מהאלכוהול מאתמול…" הוא אמר באדישות.
"שום דבר לא בסדר!" אמרתי בזמן שאני מנגבת את פי ושמה נעליים.
"אני הולכת הביתה!" צעקתי עליו בזמן שהראש שלי מתפוצץ וכולי מרוחה בדמעות.
"חכי אני אקח אותך…בלי לחץ קייד. הכל בסדר אני פה איתך." הוא אמר בזמן שהוא מנגב את הדמעות מעיניי.
"כריס.." מילמלתי בזמן שהוא נתן לי חיבוק.
"מה" הוא ענה,לא מתנתק מהחיבוק שנתן לי.
"מה עשינו אתמול בלילה" שאלתי בשקט,כמעט בלחישה.
-שתיקה-
שתינו ידענו מה קרה אתמול בלילה,לא צריך מילים בשביל לדעת שזה באמת קרה.
"כריס…בבקשה רק תייקח אותי הביתה" אמרתי מותשת חסרת כוחות,כבר לא היה לי כוח לבכות.
רק הביתה,חשבתי לעצמי.
אני צריכה להירגע!
נסענו לבית שלי אחרי שנתתי לכריסטופר את הכתובת שלי,הנסיעה עברה בשתיקה,הוא נוהג ואני מסתכלת דרך החלון ותוהה מה נהיה ממני…
הגענו ובאתי לרדת מהמכונית אבל כריס תפס את ידי.
"קייד,אני מצטער על מה שקרה אתמול בלילה אבל אני רק רוצה להגיד לך שאת באמת מוצאת חן בעיניי." הוא אמר בזמן שהוא הסתכל לי היישר לתוך העיניים.
"אני מצטערת,אבל אני רק רוצנ הביתה כרגע" אמרתי.
"זה בסדר,אני מבין…" הוא אמר ויכולתי לשמוע אכזבה בקולו.
"תודה על הטראמפ" אמרתי ויצאתי מהמכונית בלי לחכות לתגובה ונכנסתי לבית.
הבית היה שקט וריק מאדם.
לפחות יש מישהו בבית שכן יצא ממנו משהו מילמלתי ועליתי לחדרי.
רק עכשיו שמתי לב ששכחתי את הפלאפון במסיבה אמש אבל לא היה לי אכפת.
נשכבתי על המיטה ונרדמתי מותשת וחסרת כוחות…