אהבה בדם קר- פרק 2

כשג'סיקה התעוררה היא לא הייתה בדירה שלה כמו שקיוותה שתהיה, היא הייתה בתוך מיטה גדולה כשהיא מכוסה בשמיכת נוצות לבנה, הקירות והתקרה היו צבועים בצבע שמנת. היא התיישבה על המיטה והביטה מסביבה, לפי הריהוט המועט הבינה שהיא בתוך חדר בית מלון, הרהיטים היו מעץ חום בהיר ומאחוריי דלת נשמע הרעש של מים זורמים. היא נעמדה על רגליה וישרה את חולצתה, היא חיפשה את האיש שהיה איתה לפני שנרדמה מבכי, היא קפצה כששמעה רעש מהמרפסת הקטנה שהייתה מעבר לוילון לבן דק, היא הלכה על קצות אצבעותיה עד שהגיעה לדלת המרפסת השקופה, היא הזיזה מעט את הוילון רק כדי שתוכל לראות החוצה ממנו. הגבר שעמד שם לא היה האיש שהביא אותה, הוא היה חיוור יותר וזוויות פניו חדות, שיערו היה שחור ומסודר לאחור. היא חזרה להתיישב על המיטה ועיסתה את רקותיה, ראשה עדיין כאב מהחלום שהיה לה בזמן שישנה,
~
"אתה צריך להוכיח שאתה שלי ג'ייסון." ג'סיקה אמרה וחייכה כשהם הלכו בפארק, ידיהם שלובות ומתנדנדות קדימה ואחורה בזמן שהלכו באיטיות.
"איך ג'סיקה?" הפנים שלו היו כל כך תמימות, הוא הזכיר לה גור חתולים, הוא עצר ונעמד מולה כשמבטו על ידיהם השלובות,
"תבטיח לי כל מה שאתה יכול להציע." ג'סיקה ענתה על השאלה וג'ייסון נאנח, הוא הרים את מבטו לעיניה וחייך בזדוניות.
"תבטיחי את קודם, אז אני אגיד לך מה יש לי להציע." הוא אמר והיא נחרה בבוז.
"טוב, אני מבטיחה לך נצח." היא ענתה ונישקה את הלחי שלו, הוא חייך וגיחך על הבעת החיבה הקטנה הזאת, הוא משך אותה אליו וחיבק אותה חזק.
"אני מבטיח לך את הלב שלי." ג'ייסון לחש באוזנה ושבר את החיבוק, הוא הכניב את ידו לכיס המכנס שלו והוציא שרשרת זהב שממנה תלוי לב קטן וזהוב, היא חייכה חיוך רחב וכיסתה את פיה עם ידיה.
"מה זה?" היא שאלה עם ציחקוק קל כשהוא הלך מאחוריה והניח את התליון מסביב לצווארה,
"זאת ההבטחה שלי, כשיבוא הזמן אני רוצה שתפתחי אותה. זה כנראה יקרה כשנהיה זקנים." הוא ענה לה וחיבק את גבה, מניח את סנטרו בין צווארה לכתפה, מריח את הניחוח שלה.
~
ג'סיקה העבירה את אצבעותיה על צווארה ודגה את שרשרת הזהב שתמיד לבשה על צווארה מאז שהיא זוכרת, אחרי התאונה זה הדבר היחיד שהיה ברשותה מלפני שאיבדה את הזיכרון, היא הורידה אותה והביטה בו מקרוב. הדלת לשירותים נפתחה וג'ייסון יצא ממנה, לבוש בבגדים פשוטים ומגבת מונחת על כתפיו, שערו הבלונדיני משוך לאחור תוך כדי שניגב ממנו את המים. היא הרימה את מבטה אליו והוא הביט על השרשרת שהיא החזיקה בין ידיה, פניו לא הביעו שום רגש, היא הושיטה את השרשרת לכיוונו בידיים רועדות.
"אתה הבאת לי את זה?" היא שאלה והוא נאנח, הוא התיישב לידה והפריד את הלב מהשרשרת, הוא פתח את הלב והניח אותו חזרה בידיה,
"תקראי את זה אחר כך, כשאני אעזוב. אני צריך לדאוג שאת בטוחה." ג'ייסון אמר ונעמד, הוא הלך למרפסת וסגר את הדלת מאחוריו, הוא נשען על המעקה והביט בנוף שהמרפסת הזעירה הציעה ליד האיש שהביט גם הוא לנוף.
"אני לא חשבתי שאי פעם תתקשר אליי ג'ייסון, נתתי לך את המיקום שלי כי ידעתי שאחרי העבודה הזאת תפסיק עם העיסוקים האלה. לא חשבתי שתבוא ככה." מארקוס אמר ודחף את משקפיי השמש שלו חזרה למקומם, הוא הביט בג'ייסון שהמשיך להביט על הנוף, השמש התחילה לשקוע והעננים תפסו צבעים של ורוד בוהק וכתום רך כמו ציור.
"אני מצטער, לא היה לי מקום אחר ללכת אליו. הם רוצים להרוג אותה, והבוס מעורב בזה." ג'ייסון לא העז להביט במארקוס, הוא יכל להרגיש את מבטו החודרני שלו על עורו והסתובב לפנות אליו באיטיות.
"אם הבוס מעורב אז תצטרך יותר עזרה ממני. תן לי לעשות כמה טלפונים, אני אנסה להשיג לך יותר מאקדח וסכין." מארקוס אמר והביט בתיק של ג'ייסון שנשען על שולחן פלסטיק לבן ליד כמה כיסאות.
תודה, אני מעריך את זה. אני עדיין צריך ללכת לדירה שלי לקחת דברים שאני צריך, ושתדע שאני מבקש את זה ממך רק כי אתה חייב לי טבה אחת או שתיים." ג'ייסון אמר וחזר חזרה לחדר המלון. ג'סיקה ישבה על קצה המיטה מבטה על הטלפון הנייד שלה, החברים שהיא הייתה אמורה לפגוש התקשרו אלייה מספר פעמים, זה היה מאוחר מידי להתקשר אליהם עכשיו. היא הוציאה את הסוללה מהטלפון והניחה את חלקיו על השידה שליד המיטה, כשהביטה למעלה היא ראתה אותו, מי שהביא אותה לכאן.
"אני עדיין לא יודעת את השם המלא שלך, ןמכיוון שאתה יודע את שלי אני חושבת שזו זכותי לדעת את שלך." היא אמרה וקמה על רגליה, מארקוס נכנס פנימה והלך ישירות לחדר אחר שממבט ראשון ג'סיקה יכלה לראות ספה קטנה, מיני בר ופלזמה דקה. היא מתחה את ידה קדימה והביטה בג'ייסון עם ראש זקוף, הוא לקח את ידה ולחץ אותה,
"שמי הוא ג'ייסון סמית', אני החבר האמיתי היחיד שלך, והיום היינו אמורים לחגוג שש שנים ביחד." הוא אמר וסידר את רצועת תיקו על כתפו, ג'סיקה לא הגיבה משהו שג'ייסון מצא מוזר ביותר. "לידיד שלי שם קוראים מארקוס והוא מומחה בזיכרון," הוא הזיז את ראשו לכיוונו של מארקוס, "הוא בדרך כלל גורם לאנשים לשכוח אבל במקרה שלך הוא ינסה לעזור לך להיזכר." הוא המשיך להסביר והלך לכיוון היציאה מהחדר, הוא עצר לפני שפתח את הדלת, "הוא גם יקח אותך לקניות, את צריכה מלתחה חדשה וזה יהיה מסוכן מידי לחזור לדירה שלך." ג'ייסון סיים את דבריו ויצא מהחדר לפני שג'סיקה יכלה לומר מילות התנגדות. היא נשפה אוייר מראותיה ודפקה על הדלת שהובילה לחדר השני, האדם שג'ייסון קרא לו מארקוס פתח את הדלת וכוס משקה הייתה בידו,
"כן? ג'ייסון עזב?" מארקוס שאל והביט מעבר לכתפה של ג'סיקה, היא הינהנה בכעס והוא צעד אחורה בכדי לתת לה להיכנס פנימה. "אז אנחנו נתחיל עכשיו, אחרי שנסיים נלך לקנות לך בגדים חדשים." הוא אמר בצורה די שמחה לאדם בגילו וגודלו.
==
תום פתח את הדלת הכבדה עם ידו הבריאה, זרועו השנייה חבושה בצורה מרושלת מעל לג'קט העור שלו ומוכתמת בדם. הדלת נפתחה בקלות מעוצמת הדחיפה ותום נכנס במהירות, הוא הלך ישרות לשולחן העגול שבו המובחרים ישבו, שבעה חברי עילית אחרי שהוא 'הרג' כמה מהם במו ידיו. הוא, אחד הרוצחים השכירים המבוקשים ביותר בתחום ובארגון הזה. היושבים מסביב לשולחן שתו וצחקו בינם לבין עצמם, עד שסאם שם לב לתום.
"תום, מה קרה לך?" סאם שאל והשני זרק את אקדחו על השולחן,
"ג'ייסון ברח, אני לוקח כמה ימים לעצמי." תום אמר ויצא מהבר התת קרקעי כשלסתו נעולה במקומה ושיניו נחשקות בפיו.