אהבה אסורה:"היכרות" פרק 2.

הגענו לאולם ההרצאות,האולם היה מלא בנערים ונערות מכל הצבעים והסוגים.
לוליטה ואני התיישבנו בשורה הראשונה, לצערי רק השורה הזאת הייתה פנויה.
"התבאסת נכון?"לוליטה שאלה וקיווצתי את פניי, לא מבינה את השאלה.
"מה זאת אומרת?"שאלתי ובדיוק המנהלת של הפנימייה עלתה על הבמה.
היא התחילה להציג את עצמה והסבירה על הפנימייה בפרטי פרטים, זה גרם לי
לכאבי ראש נוראיים, אני שונאת חפירות.
אחרי שעה של הרצאה משעממת וקודחת, לוליטה ואני יצאנו מהאולם והתקדמנו לכיוון החדר.
"אז למה התכוונת ששאלת אותי אם אני מבואסת?"שאלתי את לוליטה.
"התכוונתי, שהתבאסת לגלות שהחתיך ההוא בעצם מדריך."היא אמרה, קלעה בול.
"האמת היא שטיפה."שיקרתי, הייתי יותר מטיפה מבואסת.
"עלי את לא תוכלי לעבוד, אני ראיתי איך הסתכלת עליו, טוב גם אי אפשר להאשים אותך."היא אמרה וחייכה חיוך שובב.
"צודקת, הוא בול הטעם שלי, הוא נראה חיה מטורפת."אמרתי והיא פתחה עיניים.
"מה את רואה אותו רק ללילה אחד?"היא שאלה מופתעת למדיי.
"לא, אני רואה אותו לכמה לילות."אמרתי והתחלנו לצחקק.
"שלום יפייפיות, אני רואה שאתן חדשות."אמר נער אחד, נראה טוב, טוב מאוד, הפעם אני שמתי לב למבטים של לוליטה על הנער הזה שהחזיר לה את אותם המבטים.
"לוליטה, אני הולכת שנייה לשירותים בסדר?"אמרתי וקרצתי לה, היא הבינה שרציתי להביא להם זמן איכות ביחד, שיכירו לבד, בלי שיראו אותי בפרופיל שלהם.
הגעתי לחדר, נזרקת על המיטה, והתחלתי לדמיין איך השנה הזאת הולכת להיות לי, האמת היא שחלקם פה נראים לי בסדר גמור, אבל עדיין יש בי את החשש שאולי אני לא אסתדר, כמו בפנימייה הקודמת, שם הייתה לי את התקופה הכי יפה בחיים שלי, עם אנשים סבבה, חברים אמיתיים, אהבה ראשונה, טוב, לפחות יש לי את לוליטה, היא ממש נחמדה.
החלטתי לצאת קצת לחצר, לשבת מתחת לקרני השמש ולהנות מהזמן הקצר שעוד נשאר לקיץ.
הגעתי לחצר של הפנימייה, התיישבתי, והבטתי מסביבי, הבטתי בכל החבורות עומדים וצוחקים, כולם פה כנראה כבר שנים.
"היי"אמרה לי מישהי והתיישבה על ידי על הספסל.
"היי"עניתי בחיוך והיא חייכה אלי חזרה.
"אני נטלי, איך קוראים לך?"היא שאלה בנימוס.
"אני לולה, אני חדשה פה."אמרתי לה ואמרה לחבורה שלה לבוא לכיווננו.
"תכירו זאת לולה, תכירי, רועי, גברי, איתן, אגם, ודנה."היא הציגה אתם בפניי והם חייכו אלי חיוך ואני חייכתי בחזרה.
"רוצה לבוא לשבת איתנו שמגרש?יש משחק כדורגל בין המדריכים."היא אמרה ואיך ששמעתי שאלה המדריכים, ישר הסכמתי, אולי אראה את החתיך שראיתי לפני ההרצאה.
התיישבנו במגרש, על המגרש היו 10 מדריכים, שווים, לא כמו ההוא שראיתי אבל עדיין נראים ממש טוב.
"למה הם מחכים?"שאלתי את נטלי.
"למדריך האחרון, הוא תמיד משחק בלי חולצה וכל הבנות באות רק בשבילו, עכשיו תביני למה."היא אמרה וקלטתי אותו, ללא חולצה, נכנס בהליכה המטמטמת שלו ומלאת הביטחון,
גופו היה חשוף, לא ציפיתי שיהיו לו כאלה קוביות על הבטן, וחזה נפוח, המבט שהיה בעיניו, חשבתי שאני הולכת להתעלף, בחיים לא הרגשתי משיכה כזאת לאף גבר.
"עכשיו את מבינה למה אנחנו יושבות כאן?"היא שאלה אותי והבנתי אותה טוב מאוד, אני חושבת יותר טוב מכולן.
"כן, הוא נראה טוב."אמרתי ברוגע, שלא תשים לב שאני נשמכת אליו בטירוף.