אדוני השטן – הקדמה

"ספרי לי, מה את רואה?" שאל האיש הגבוה בעל השיער הקצוץ את האישה הצעירה שמולו.
האישה הנהנה. "אני רואה ילד קטן ברקע לבן." היא אמרה, קולה רגוע ונעים, שיערה הכהה מהודק לצמה ארוכה ועבה.
"את רואה עוד משהו?" הוא המשיך.
"אני רואה את הילד רץ בשדה פרחים, השדה נשרף ופתאום מתחיל לרדת גשם." היא המשיכה.
"אני שומעת אותו צועק את השם סקרלט האנה, הוא נרטב בגשם, ודמות עם כנפיי עטלף גדולות באה ולוקחת אותו."
"הדמות הזו אמרה משהו?" שאל, מתיישב על הכיסא שמאחוריו.
"לא." היא ענתה. "אני רואה עכשיו נערה צעירה בסביבות גיל חמש עשרה," המשיכה.
"היא יושבת על מדרגות בצבע שמנת ומכינה ציפורים מנייר, כנפיים צומחות לה מהגב והיא עפה למעלה.." אמרה האישה, יד קרה הונחה על כתפה ומשכה אותה אחורה.
"ג'ינה!" צרח האיש, הדמות שעמדה מולו הייתה בעלת כנפיי עטלף גדולות, האישה שכבה על הרצפה, נמחצת תחת רגלה של הדמות.
"מ..מ.מי אתה..?" גמגם האיש, הדמות חייכה וחשפה שיניים חדות ולא אנושיות. "אני? הו, כמה לא מנומס מצידי להציג את עצמי! באתי לקחת אותך." אמרה הדמות, קולה צרם באוזניו של האיש.
"אבל..מה עשיתי?" האיש התחיל לרעוד, הוא התרחק ונתקע בפינת הקיר ונפל.
"לא עשית שום דבר. זה פשוט..הגיע לך." ענתה הדמות, תוך שניה היא הופיעה ליד האיש ותפסה את צווארו. "אני לא רוצה למות!!" צרח האיש, הדמות נעצה בו את ציפורנייה והפילה אותו.
"סקרלט.." לחשה הדמות ונעלמה.
שתיי גופות נמצאו ביום שלאחר מכן.