אבוד-פרק 5- מתאו

ישבתי על הרצפה, נשען בעזרת גבי על הקיר. זיעה כיסתה את כל גופי, גורמת לבגדים להיצמד לגופי. באולם האיגרוף הישן נשמעה מוזיקה שבקעה מהרמקולים בקצה השני של החדר.
קמתי לאט ממקומי והתקדמתי לעבר הרמקולים, מכבה את המוזיקה ומתחיל ללכת לעבר המקלחות. בעודי מתפשט יכולתי לשמוע את הפלאפון שלי מצלצל. נחשתי שזאת הייתה רק קאטרינה אבל החלטתי לענות בכל זאת. כשראיתי את השם על הצג ,נאנחתי. ויולטה.
בניגוד למה שחשבתי עליה כשראיתי אותה לראשונה, היא לא הייתה כל כך נוראית אבל הייתה לה את התכונה שגרמה לה לדאוג ולחפור על פרטים שלא באמת היו חשובים.
"הלו?"
" היי. מה קורה ?" היא התקשרה כדי לנהל סמול טוק ?
"מדהים. קרה משהו? " קיוויתי שהיא תבין מהטון שבקולי שאני רוצה לסיים את השיחה הזאת כמה שיותר מהר.
" רק רציתי להגיד לך שאנחנו חייבים להיפגש מחר כדי לסיים את העבודה"
העברתי את היד בשערותיי. מועד ההגשה היה עדיין רחוק ואנחנו כמעט סיימנו את העבודה.
" אני עובד מחר"
" מתאו אני רוצה לסיים עם העובדה הזאת"
התאפקתי כדי לא התפרץ ולהזכיר לה שיש לנו עוד 3 שבועות לסיים הכול. מהטון בקולה קלטתי שאין שום טעם להתווכח כי היא הייתה נחושה בדעתה לעקוב אחרי לוח הזמנים שהיא קבעה.
" אז תבואי אלי לעבודה ומשם נלך לבית שלי ונסיים הכול מחר" הצעתי.
היא הסכימה ומיד אחרי שנתתי לה את הכתובת של חנות הספרים היא אחלה לי ערב טוב וניתקה.
אחרי שהתקלחתי והתלבשתי יצאתי מהאולם הישן, טורק את הדלת אחרי כדי שתינעל. אחרי נסיעה של ארבעים דקות ברכבת הגעתי הביתה. עליתי במהירות במדרגות לקומה הרביעית והאחרונה בביניין. פתחתי את הדלת לדירה מספר שש עשרה ואת פני קיבלה שתיקה מוחלטת. קאטרינה הייתה כנראה במשמרת לילה. היא עבדה כאחות בבית חולים שנמצא על הגבול בין העיר שבה גרנו לאחת העירים השכנות.
על דלתי חדרי היה מודבק פתק שעליו קאטרינה ציינה שהיא הכינה אוכל שיצא אכיל יחסית לניסויים קודמים שעשתה במטבח והוסיפה שבסוף השבוע דוד שלי יגיע לביקור. הורדתי את הפתק וזרקתי אותו לפח.
הנחתי את תיק הספורט בחדר שלי והחלפתי את הבגדים שלבשתי לגופיה לבנה ומכנס שחור ארוך. זקרתי כמה בגדים לסל הכביסה, סדרתי דברים שהיו מפוזרים בבית ושטפתי כילים. פתחתי את המקרר, מוציא מתוכו את הסיר שבו קאטרינה הכינה ארוחת ערב. הנחתי אותו על השיש וטעמתי מהתבשיל, יורק את מה שהכנסתי לפי כמעט מיד. לקאטרינה היה כישרון מדהים להרוס כל מתכון. הכנסתי את הסיר חזרה למקרר והוצאתי תפוח ובקבוק מים במקום. עשיתי את דרכי לסלון כשתמונה שהייתה תלויה על הקיר תפסה את עיניי. זאת הייתה תמונה של קאטרינה ושלי מלפני שנתיים כשרק עברתי לגור אותה. חייכתי לעצמי. היא באמת נסתה לגרום לדירה הזאת להראות כמו בית.