A-188
מקווה שאהבתם , אם יש משהו לא מובן תגידו לי ואני יסביר ❤
אם יש הערות על הכתיבה תגידו לי ואני ינסה כמה שיותר לשפר :)

אבודים – פרק 14 -׳ השתכרות ׳

A-188 19/07/2013 838 צפיות 9 תגובות
מקווה שאהבתם , אם יש משהו לא מובן תגידו לי ואני יסביר ❤
אם יש הערות על הכתיבה תגידו לי ואני ינסה כמה שיותר לשפר :)

צעקות רמות וחזקות הקיצו אותי משנתי הרדופה, קמתי לאט משכיבה לישיבה , מנסה להקשיב לכול צעקה מקול נשי שבהתחלה לא כול כך זיהיתי .
״איך הדבר הזה לעזאזל קרה?״ שמעתי צעקה נשית , לאט זיהיתי את הקול , אפריל צעקה , אין לי מושג למי .
קמתי לאט , מגלה שהמחסה ריק ובלה אינה נמצאת כאן .
יצאתי מהמחסה אל קרני השמש המאוחרות שחיממו אותי , התקדמתי אל עבר ההמולה לא רחוק ממני ליד קו הג׳ונגל הירוק והרחב ידיים , נעמדת בין לוק לאמבר שנראתה טיפה מבוהלת .
״אני לא יודע , טיילנו בג׳ונגל ומצאנו אגם גדול אז החלטנו להכנס לשחות קצת , בדרך לפה הוא אמר שיש לו סחרחורות וכאבי ראש , וכמה מטרים לא רחוק מפה הוא איבד את ההכרה״ אמר ראיין לחוץ לגמריי .
הבטתי על החול הבהיר , קמרון שכב על הבטן בצורה רפויה , עורו חיוור מהרגיל כמעט בגוון החול , כולו רטוב ממים וגרגרים בהירים נדבקו אליו .
״תוריד לו את החולצה״ אמרה ריאון שבחנה אותו מקרוב .
ראיין הסיר לאט את חולצתו השחורה הסחוטה והישנה , חושף את גבו החיוור ולבי כמעט הפסיק לפעום .
המון נקודות שחורות כיסו את גבו ומסביב לנקודות השחורות דם אדום-שחור כהה .
עלוקות .
״אלוהים ישמור״ לקחתי צעד אחד אחורה, רגליי חלשות ונפלתי על החול מבוהלת מהמראה המזעזע , מהחוסר משקל שלי, ומההרגשה המוזרה שהעיקה לי על החזה.
״לוק כדי שתרחיק אותה״ שמעתי את קולה של ריאון , לאחר מכן לא הצלחתי לשמוע עוד את בליל הקולות שהתערבבו באוזניי .
הרגשתי ידיים חזקות מרימות אותי ונושאות אותי הלאה , אין לי מושג לאן מועדות פנינו .
ראייתי מעט הטשטשה , ופחות מכמה שניות ונפלתי חסרת הכרה בין ידיו של לוק.

**

עייני שוב נפקחו לאט , מגלות שמים כחולים כהים והמון כוכבים מנצנצים מעל ראשי , קמתי לאט לישיבה , מגלה שראשי נח על רגליו של לוק שישב לצידי על החול .
״מה קרה?״ שאלתי בשקט מנסה להיזכר מה קרה לפני שנפלתי חלושה וחסרת הכרה בידיו .
״קמרון נפצע . לא משהו שאת צריכה לדאוג לגביו״ אמר לוק בוחן את מילותיו בקפידה לפני שמוציא אותם מבעד לשפתיו בשקט .
״לוק?״ שאלתי אותו בשקט , מחכה שקולו ישבור את הדממה שהרעישה באוזניי.
״כן ילדה ?״ שמעתי את קולו הגברי , קוטע את השקט הסורר מסביב ורק רעש הצרצרים מן הג׳ונגל נשמעים בקול .
״אני מרגישה כול כך חלושה״ עניתי לו מרגישה איך כול תא ותא בגופי , כול שריר שבי מתרפס בחולשה .
הוא הצמיד בעדינות את גב כף ידו למצחי, גם התנועה העדינה הזאת גרמה לראשי לזוז אחורה .
״יש לך חום , בטח התייבש את חייבת לשתות משהו״ אמר לי קולו איך שהוא גורם לי להיות רגועה יותר , שקטה יותר בנוגע לכול מה שקורה .
בטח ההתייבשות מסבירה את התעלפותי ממקודם .
הבטתי מסביבנו , המחנה לא ניראה ברקע מסביבנו , רק חול ועוד חול ועוד חול מסביב .
״איפה אנחנו?״ שאלתי מבוהלת יודעת שבשניות הקרובות הפניקה תמלא את החלל שבתוכי .
״חשבתי שלא יזיק לך קצת שקט , ואוויר צח״ אמר מסביר לי למה המחנה לא ניראה ברקע מסביבנו ורק אנחנו והחול נמצאים פה .
הוא הביא לי בקבוק מים , פותח את הפקק הכחול ומצמיד את הפיה לפי .
״תשתי ילדונת , את הכול״ פקד עלי , הרמתי את ידי תופסת בבקבוק ומתחילה לשתות בגמיעה את המים , ידו תמכה בבקבוק ובידי החלושה , נותן תמיכה , מרגישה את ידו חמה סביב ידי הקפואה .
הבקבוק הקטן נגמר במהירות , הרווחתי את צימאוני וכבר התחלתי להרגיש יותר טוב מלפני כמה רגעים , למרות שלא יזיק כדור לכאב-ראש , אולי שתיים .
נשכבתי על החול בגבי , נותנת לגרגרים הבהירים להתערבב עם שיערי הכהה כמו הלילה .
״מריה , שתית פעם?״ שאל שאלה כול כך רטורית , ״ברור״ עניתי בלי לחשוב פעמיים על שאלתו .
שמעתי רעש זכוכיות מתנגשות ומתוך חולצת המדים שלו שלף שתי בקבוקי זכוכית קטנים המלאים אלכוהול .
עייני נפערו כמו עיינה של ילדה קטנה בבוקר חג-המולד .
״תן לי!״ אמרתי, חיוך מתגנב ועולה על שפתיי ואני מושיטה את ידי כדי לחטוף לו את הבקבוק מהיד הגדולה שלו .
״בואי נהפוך את זה ליותר מעניין , אם את כבר מרגישה הרבה יותר טוב״ צחק בחיוך והוזיז את הבקבוקים מהישג ידי.
״מעניין יותר?״ שאלתי חוזרת על מילותיו כמו הד וידיי נופלות רפויות לצידי גופי על החול הצהוב הבהיר הכמעט לבן .
״מכירה את המשחק ׳לעולם לא׳ ?״ שאל אותי עולה על פניו חיוך משועשע ושובב.
הנדתי את ראשי לשלילה , מעולם לא שמעתי על המשחק הזה .
״אני אומר משפט כמו :׳מעולם לא עשיתי תאונה׳ אם עשית תאונה את שותה מהאלכוהול , ואם לא עשית את סופגת את זה ולא שותה״ הסביר לי לוק את המשחק , הנהנתי אליו והוא הושיט לי בקבוק אלכוהול המלא בנוזל שקוף .
כנראה וודקה .
״אני יתחיל״ אמר לוק פותח את מכסה הבקבוק , עשיתי כמוהו ופתחתי את המכסה של הבקבוק , ריח האלכוהול עלה באפי וגרם לעיניי להעצם בהתענגות.
מעניין איך הוא הצליח להשיג בקבוקי אלכוהול , כנראה מהמטוס שרדו את ההתרסקות אחרי הכול .
״מעולם לא נהגתי בטרקטורון״ אמר משפט , די דבילי אבל החלטתי לזרום איתו .
שתיתי מהבקבוק אלכוהול בגודל בינוני , נזכרת באותם הימים שהייתי נוסעת כמו משוגעת על טרקטורונים ואופנועים יחד עם אחי שעכשיו כבר מת .
מטביעה את כאבי בחריפות של המשקה, הוא שתה מיד אחרי לגימה די גדולה מהאלכוהול השקוף .
הנוזל החם זלג במורד גרוני וחימם את בטני בהרגשה טובה שהתחילה לאט לאט למלא את החלל שבתוכי והחליף את הפניקה שמילאה את החלל עוד ממקודם.
״תורך״ אמר בחיוך , נסיתי לחשוב על משפט .
״מעולם לא אכלתי סושי״ אמרתי עם צחקוק קל שבקע מבעד לשפתיי , הוא גיחך , ״מעולם לא אכלת סושי?״ שאל , כאילו סושי זה האוכל הכי בסיסי שקיים בעולם הזה .
״אני לא אוהבת דגים חיים״ אמרתי מתרצת , הוא היחיד ששתה מהאלכוהול הממלא את בקבוקי הזכוכית .

עם כול רגע ורגע המשפטים הפכו עמוקים יותר ואישיים יותר , אלכוהול כבר שולט במוחינו , והכאב מאפיל על כול סנטימטר בגופינו .
״מעולם לא התנשקתי״ אמר כשחצי חיוך עקום פרוש על פניו , משום מה אהבתי את החיוך הזה .
גיחכתי בשקט ושתיתי מהאלכוהול הטעים הזולג במורד גרוני , ההרגשה כול כך טובה להיות שיכורה אחרי כול מה שקרה מאז ההתרסקות .
גם הוא שתה מהנוזל החריף , מגחך על המשפט שאמר , כול כך רטורי .
״תורך״ אמר עיניו החומות והרכות בוהות היישר בעייני , ״מממ…״ ניסיתי לחשוב על משפט טוב .
״אף פעם לא התאהבתי״ אמר בשקט , יודעת שהמשפט הזה הוא כול כך כואב לי , עם הרגעים שעברו המשפטים הפכו אינטימים יותר ויותר.
״מעולם לא התאהבת?״ שאל לוק מביט עלי מבולבל , לא יודע איזה מבט לתלות בי כדי להפציר בי לתשובה .
משכתי רק בכתפי , לא היו לי את המילים לתאר את הרגשות שמתחוללות בתוכי.
״מעולם לא שכבתי״ צחק לוק ושתינו , שתינו מן האלכוהול שכבר כמעט ונגמר מהבקבוקים שלנו , ושנינו שיכורים מהתחת בקושי יודעים להבדיל בין הימין לשמאל .
המשכנו לשתות , גם בלי להמשיך עוד במשפט .
״אני יכול לנסות משהו?״ אמר לאחר רגע זורק את בקבוק האלכוהול הריק מזכוכית על החול לצידו .
״בטח״ מלמלתי גומרת בשלוק את מה שנשאר בבקבוק ועושה כמוהו זורקת את הבקבוק הצידה על החול .
הוא התקרב אלי , מרגישה את ריח האלכוהול מפיו על פניי , פניו כול כך קרובים אלי אפינו מתחכחים ועיניו היפות בוהות בי .
הססתי , התרחקתי טיפה מפחדת לעבור גבולות אדומים ובלתי ניראים בקשר שלי עם לוק .
״אל תזוזי״ הוא ממלמל , ידו הימנית עוברת לתפוס בלחי שלי , לבי פועם בעוצמה אדירה בתוך בית החזה שלי .
שפתיו נוגעות בשפתיי והוא מכניס אותי לתוך נשיקה נעימה ורכה שלאט לאט הפכה לסוערת ומלאת תשוקה .


תגובות (9)

אני רואה שאת אוהבת את המשחק הזה , גם באהבה מחוץ לחוק כתבת אותו *~*
תמשיכיי !

19/07/2013 20:32

יואוווווו סוף סוףףףף הם ביחד מדהימים נסיכים אהבות חיייייי שכמוהם חחחח ,
תמשיכיי :))

19/07/2013 22:42

מהמןםםםםןן

19/07/2013 23:10

מהמם ….. תמשיכי

20/07/2013 01:15

מהמם!!!!!!!! המשך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

20/07/2013 01:47

זה כול כך יפה
אני פשוט מתה על התיאורים שלך זה מרגיש כול כך אמיתי! זה נותן לי תחשוה שכיאלו אני שם במקום הזה וצופה בהם!
ממש אהבתי!!!
תמשיכי! ♥

20/07/2013 02:03

דנה , זה משחק שימושי ;)

20/07/2013 05:08

נסיכות , שמחה שאהבתם :-)

20/07/2013 05:09

מושלם<3<3
תמשיכי!!

20/07/2013 07:16
13 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך