אבא – פרק 1

'רק עוד משפט אחד' חשבה רייצ'ל בזמן שכתבה את השיר החדש שלה. רייצ'ל נשכבה על מיטתה שבחדרה, הסתכלה על התקרה ונזכרה במשפט שאבא שלה נהג לומר לה בילדותה – 'אל תספרי לאנשים את החלומות שלך, תראי להם'. היא חייכה לעצמה, כתבה את המשפט בשיר ואמרה "זה המשפט שחסר לי".
רייצ'ל סיימה לכתוב את השיר והתחילה להלחין אותו. היא כתבה שיר על אבא שלה, אביה של רייצ'ל נטש אותה ואת אמה – אוליביה קרוז, כשהייתה קטנה, בת 5. לאחר שנטש אותן לא יצר איתן קשר, הוא פשוט נעלם. היא כתבה על כמה בודדה היא בלעדיו, על כמה הוא חסר לה, על הכעס שלה כלפיו.
רייצ'ל או בקיצור רייץ' היא נערה בת 16. מלאת ביטחון. חזקה. בעלת שיער ארוך מתולתל בצבע חום כהה, עיניים בצבע חום בהיר, שפתיים בצבע וורוד אדמדם ונמשים. לפעמים היא מתבודדת, צריכה את הזמן שלה עם עצמה. לחשוב.
בזמנה הפנוי, רייצ'ל מנגנת בגיטרה, כותבת שירים, מלחינה ומציירת.
לאחר שסיימה לכתוב יצאה להלחין את השיר שכתבה בחצר, במקום שלה, מתחת לעץ. היה זה יום חמים, ירוק ויפה. לאחר שסיימה להלחין היא שרה את השיר ונתנה לו את השם 'אבא'. אמה יצאה לחצר הבית ושמעה אותה שרה, היא התרגשה עד דמעות, היא ידעה כמה רייצ'ל צריכה את אביה. לאחר מספר דקות נכנסה חזרה אמה לבית.
רייצ'ל נכנסה למטבח ועזרה לאמא שלה להכין אוכל לשישי. "אמא, למה אבא עזב" שאלה רייצ'ל. אמה הסתכלה עלייה בפליאה ושאלה "למה את חושבת על זה עכשיו, חשבתי עברנו את זה". "אני רוצה תשובות, למה הוא עזב, למה לא שמר על קשר" שאלה רייצ'ל. "הוא נטש אותנו כשהיית בת 5, היה לו קשה, אבל הוא אהב אותך, את לא צריכה לדעת עליו יותר" השיבה. "בסדר…" אמרה רייצ'ל באכזבה.
רייצ'ל חזרה לחדרה הרימה את הקופסא שכתוב עלייה -ניית'ן סמית'- , פתחה את הקופסא ודפדפה בין התמונות שלה עם אביה. כשפתחה את הקופסא, הבינה שהיא רוצה תשובות לנטישתו. למה לא שמר על קשר, למה לא שלח מכתבים, למה עזב אותן, היא הסתכלה על התמונות שלה עם אביה ואמרה "אבא, אני צריכה תשובות. החופש אני אקבל אותן".
רייצ'ל החליטה שהחופש היא תצא לחפש את אביה, היא תתחיל לחפש אותו אצל דודתה, אחות של אבא שלה 'היא בטוח תדע איפה אבא נמצא' חשבה רייצ'ל. אבל רייצ'ל ידעה שאמא שלה תתנגד.