אדום + הרשמה +ניסיון
נוצה אדומה נשרה על האדמה. והפכה לכתם דם שנספג באדמה. עוד נוצה נשרה.
אך הפעם הגיע ליד של ילדה. הילדה הקטנה, שלא הכירה בצבע ובשם. שלא אהבה שום צבע שראתה.
נבהלה ממה שקרה, היא ראתה את הצבע של הנוצה. הופנתה מהצבע שראתה. התאהבה בצבע.
הלכה לתפוס את הנוצה. אך כל פעם רוח נשבה. כאשר הצליחה. הנוצה נהפכה בידיה לכתם דם שזלג
מידיה לרצפה. "איזה צבע יפה.." אמרה. "הצבע הזה כלכך יפה, הלוואי שישאר בידי לנצח.
כדי להירשם צריך:
שם הדמות:
גיל הדמות (לא יותר מ14):
פירוט על הדמות (אישיות+אופי):
מראה (לא בגדים ומה הם עונדים !!):
ואני רוצה שיהיה גם בנים!!!
(מותר לעשות עד 3 דמויות, לא יותר!)
תגובות (10)
אוקיי אני מקווה שהתיאור טוב
שם אמילי
גיל כמו כולם
מראה: שיער ארוך חלק ובלונדיני היא רזה מאוד מאוד (אבל לא שלד) ונמוכה יש לה עיניים כחולות כמו אבני ספיר והיא בת יחידה.
אופי: שקטה מאוד מאוד היא ביישנית. בכל המקרים היא מעדיפה פשוט להיעלם מהסביבה ולשמור על פרופיל נמוך. היא מאוד בודדה , אין מי שמבין אותה. היא לא בוטחת באנשים בקלות ומאוד קשה לגרום לה להיפתח לכל אחד.
אין לה חברים בכלל . אבא שלה מאיים עליה ומרביץ לה ולאימא שלה כי הוא חולה סמים. שהיא הייתה קטנה אבא שלה היה נועל אותה בחדרה ומזה יש לה לעיתים רחוקות חרדה מזה.
תחביבים: לצייר להיות אופטימית לחייך לפעמים לבהות בקיר שמשעמם לה
לנגן בגיטרה ולקרוא המון ספרי פנטזיה ורומנים כמו פרסי ג'קסון ובית האדס. והארי פוטר
סגנון לבוש: לא אוהבת עקבים לקים שמלות אבל אוהבת ללכת עם ג'ינסים משופשפים וצמודים אבל רק ג'ינסים צמודים היא אוהבת מכנסים משוחררים וסוודרים אוהבת להתחבא מתחת לכובע הגרב או הקפוצ'ון שלה…
מאוד אהבתי, אבל לא בקשתי סגנון לבוש אבל לפי האופי היה צריך סגנון לבוש, אוקי את נכנסת.
שם: דניאל קורט
גיל: אחד עשרה.
מראה: שיער בלונדיני קצר, שפתיים קטנות וצרות, עיניים ירוקות גדולות מאוד, רזה מאוד, לבנה [בצבע עור] ועם נמשים [ווהו נמשים]
אופי+אישיות: אוהבת לרוץ ולהשתולל, מאוד טום בוי, לא אוהבת ריקודים ודברים של בנות ומתחברת לבנים בתור ידידים ולבנות בתור בנות זוג [די להומופוביה!] אימפולסיבית ונחמדה לכולם, אוהבת לחייך.
רקע [כי אחרת איך תדעי?!]: ההורים שלה עניים מאוד, הם גרו בחווה [ששש יש לי איזה קטע עם חוות ועוני בזמן האחרון אבל ששש], אבא שלה התפרנס ממכירת עגבניות עד שלפתע המשאית שלו עם כל העגבניות וביחד איתו מתהפכת ונופלת לנהר יום אחד, לא מוצאים את הגופה שלו והוא נחשב נעדר, דניאל רוצה לחפש אותו אבל אמא שלה עוברת לגור בעיר ביחד עם אחותה שיש לה ילד בגילה של דניאל שמציק לה כל הזמן ומוציא אותה אשמה בכל מיני דברים, הדודה עצמה לא סובלת את דניאל ודניאל מתנחמת באמא שלה שעדיין חיה אבל יום אחד אמא שלה חולה בסרטן קטלני ומתה גם והופ! דניאל נותרת לבדה במציאות העגומה של שני אנשים שרק רוצים לסלק אותה לאנשהו אבל בינתיים מנצלים אותה לעבודות הבית ומחפשת כל דרך לברוח ממנה, בינתיים היא לא מוצאת כזאת אבל אולי מה שיקרה בסיפור יעזור לה!
לא כלכך הבנתי..
אבל תתחילי ונראה…
אל תעלי את הפרק הראשון עד היום בערב כי אני הולכת ולא אוכל להגיב
אוקי
יש! אז נכנסתי?
כן
אני אכתוב גם בן אחר כך, אם יהיה לי רעיון.
שם: מדיסון אלטמן (לרוב מענים אותו מאד. בגלל ש… בואו נודה בזה- מדסון זה שם של בנות.)
גיל: 14
אופי: שקט, מתנשא, יש לו מוח חריף אך הוא אף פעם לא מראה זאת. מאוד מופנם, לא נותן לעולם לראות דבר מלבד התדמית הקרה שהוא מציג. נחשב לעיטים כסוציופת, שונא תשומת לב, מתעצבן בקלות. שונא שמתייחסים אליו כאל ילד קטן ושברירי, לא סובל אנשים מוחצנים וחברותיים יתר על המידה. ציני, סרקסטי, מחושב. לא עושה שום דבר בלי לחשוב לפני זה.
מראה: שיער אדום-חום כהה, עיניים כחולות. כתפיים דקות וגבוה, לובש תמיד כפפות שקצותיהן קטומים. בגלל עיניו ומבנה גופו נחשב לעיטים קרובות לחנון או בחור עדין ורגיש, אין דבר שמעצבן אותו יותר מזה.
רקע: במשך רוב ילדותו סבל מהצקות ללא הפסקה, ושמו החריג לא עזר לו במיוחד. כבר זכה לכינוים אדיוט, סיסי, נסיכה, הומו (אני יודעת שזו לא קללה, מה לעשות שהנוער בימינו לא מסכים איתי.) ועוד רבים אחרים. הוא מעולם לא טרח להחזיר לבריונים רפי השכל, אלא פשוט ספג ושתק. גם שההצקות נעשו גרועות יותר ויותר עד שהגיע למצב בו הוא מאושפז בבית החולים עם יד נקועה וזוג הורים מעיק. הוא המשיך לשקר להוריו לגבי הפצעים שחזר איתם הביתה מפעם לפעם, בכל מקרה השניים היו עסוקים מידי בעבודותיהם החשובות בתור רופא ועורכת דין בשביל שיהיה להם אכפת. אז מה זה משנה? הוא יכול פשוט לשבת לו בחדרו הגדול שקירותיו לבנים כי הוא לא חיבב אף צבע מספיק כדי לצבועם, לצייר את אותם הציורים שאין מי שיתעניין בכמה טובים הם, הוא יכול לצייר עוד פעם את הירח ולתלות את הציור על הקיר החלק בהיעדר קישוטים אחרים. זה יהיה הרבה יותר טוב, אף אחד לא מציק לו בחדרו הבודד.
*מכנים