~כוכב נופל~ פרק 25♥

שונאים אותי פשוט כולם.
אני באמת שלא יודעת מה לשעשות ואני גם לא יודעת מה עשיתי שמגיע ךי התייחסות כזאת. פתום ראיתי שהטלפון שלי מצלצל: 'הלו?' עניתי.' היא חמודה, יש לי חדשות חשובות ואלי מאכזבות/ משמחות.. קיבלתי קידום בעבודה ועוד שבוע אנחנו עוברים לארצות הברית לשנה לעבודה החדשה שלי, אולי זה מפתיע אותך אבל תוכלי לבוא ולבקר.' אמרה אמא. ' הדרי?, את שם??' היא אמרה. הטלפון נפל לי מהיד. לא ידעתי מה בידיוק עבר שם אבל ראיתי פשוט הכל שחור, ולדעתי התעלפתי. קמתי. כאב לי מאוד הראש. השעה הייתה שבע וחצי זאת אומרת שעברו ארבע שעות מאז שאמא התקשרה עלי. החלטתי להיכנס למקלחת, להוציא את כל החרא מהראש.
טוב אז יש לי כזה לוח מחיק במקלחת שאפשר לרשום דברים שנזכרים בהם במקלחת או פשוט לסכם את היום שלך. אז ככה רשמתי:
– אני "צריכה" להפריד בין נועה ודן.
– כפיר כועס עלי ואני לא יודעת מה עשיתי. 
-אני אמורה עוד שבוע לעבור לאמריקה!!
טוב אני לא יודעת בידיוק מה עבר בי אבל הייתי די שמחה לגבי דבר אחד, ולא זה לא בגלל כפיר ונועה. אני דווקה רוצה לעבור דירה, התחלה חדשה, שינוי, אנשים חדשים (שלא שונאים אותי בלי שאני יודעת בכלל מה עשיתי) וכמו שאני תמיד אומרת:" סוף הוא תמיד התחלה חדשה!"
-סטופ-
אז עד עכשיו הינו בנקודת מבט של הדר, אם משהוא לא מובן תרשמו בתגובות. אז חזרה לנקודת המבט של נועה.
-המשך-
אז היום היה יום ממש מוזר, הכל קרה כל כך מהר שאני פשוט צריכה להירגע. יצאתי לעשות סיבוב, החלטתי ללכת לים, זה תמיד מרגיע אותי שם. אז הלכתי לי לאורך החוף. הייתה שקיעה מרגיעה ופשוט מושלמת, ישבתי לי על החול ופשוט נשכבתי שם והיסתכלתי על השמים היפים, תמיד אני חושבת לעצמי, למה החיים הם לא כמו שקיעה- מושלמים יפים, טובים.. היו הרבה הרהורים במוחי, על דן, על ההורים שלי, על הדר וכפיר אם הם ביחד בסוף.. והגעתי להחלטה. החלטה שלי שאף אחד לא יכול להגיד לי לחשוב אחרת, זהוא אני מסלקת את הבנים מהחיים שלי, יש דבר אחד שאני למדתי בחיים שלי, אצלי לא קיימת מושג כזה שקוראים לו אהבה, ואני אשמור את ככה לפחות עד אני אמצע בחור אמיתי, לא מפנמייה ולא מאיזה בר. אני רוצה גבר שיכבד אותי, יאהב אותי כפי שאני, וכן דן באמת כזה אבל.. ולמרות שדן פשוט מושלם.. למדתי מטעויות. אני אוהבת אותו מרחוק, כי אני מפחדת. בקיצור יש לי עוד כמה שנים טובות…