צל הגורל- פרק כ' אחרון ב'

~אחרון~

"כל סוף הוא התחלה חדשה, ובמקרה הזה.. הוא לא."
אני גאה להציג את הפרק האחרון של סדרת "צל הגורל"! חובה להגיב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

"אז ככה זה ייגמר, אה.. או אני, או את.. אם זה תלוי בי…", אמר תום, ושתק לכמה שניות.
לפתע הוא החליט שעליו לעשות משהו בנדון. הוא השיט את ידיו, בעוד אצבעותיו מכוונות אל פיה של אביגיל.
"…אם אז תלוי בי.. אז את יכולה למות! על החיים ועל המוות.. אקווה- מוצק!", צעק.
אביגיל ניסתה לעצור בעדו, אך לפתע הבחינה שידיו זהרו בכחול זוהר, ומשהו באמת קרה. ללא אימונים, הוא הצליח. פיה החל לרעוד. הסיבה לכך היה הרוק שלה. הוא החל לקפוא, והיא איבדה שליטה בלסת שלה. ריר קר החל לנזול משפתיה היפות, ולמרות שרצתה לצעוק לעזרה, היא לא הצליחה לפתוח את פיה. היא אזרה אומץ ודחפה את תום אל הקיר. ראשו נחבט קשות, הוא התנשף במהירות, למראה המפחיד של הנערה מזילת הריר הקפוא שעד לפני כמה דקות חיבב.
לפני שעשתה משהו, נשברה הדלת, ומישהו מוכר מאוד הופיע. מרציוס לוניארו, עצבני מתמיד.

***

"אם היא לא תגיע..", אמר בעצב, "אדוננו יהרוג אותה!", אמר אביה של אביגיל.
"אל תדאג אדוני.. אני בטוח שזה יסתדר!", אמר צ'ארלס בטון מרגיע אך קצת מודאג.
"שתוק, צ'ארלס!".

***

תיק תק. תיק תק. תשע דקות נותרו.
בעוד איירוס מתעורר, ומסתכל על השעון, הוא נזכר במרציוס שמחפש את הילדים, ושהבטיח להם לתפוס אותם כשיברחו מהחלון. הוא היה מודע לכל זה, אך כשניסה לזוז, ראה הכל כפול, והתעלף שנית.

***

תיק תק. תיק תק. ארבע דקות נותרו.
איירוס התעורר שנית. הפעם מחצית כוחו חזרה אליו. הוא קם על רגליו, (בקושי מסויים) ורץ אל חדרם של הנערים. כשהגיע ראה את המחזה המדהים.
תום הקפיא את דמו של האיש השרירי, מרציוס, בעוד הנסיכה, הנערה שבשבילה הושתל בממלכה, ושיקר לרבים, ומזילה ריר, שמזמן הפך למעין גוש נוזלי ומגעיל. הוא ניגש אל מרציוס שלא יכל לעשות כלום בגלל מה שתום עשה לו, הנחית לו מכה נאה על העורף, כמו שמרציוס הארור נתן לו. הוא אפילו לא יכל להזדחל מכאבים, כי הוא היה קפוא.
עכשיו אתם בוודאי שואלים את עצמכם למה אמר איירוס לנערים לקפוץ מהחלון, במקום פשוט שייאסוף אותם מהכניסה לחדר? קראו את ההמשך והבינו.
לאחר שהכריח את תום להפשיר את פיה של אביגיל, ברח מהר, כי יידע שהשומרים מגיעים. אביגיל רצה אחריו, אך כמובן שתום התנגד בכוח וניסה לכשף את איירוס, (ללא הצלחה), הוא פשט סחב אותו בכוח על כתפיו.לאחר חצי שעה, הגיעו השלושה אל ממלכת אוסטריון, ולרוע מזלם, צל הגורל, בכבודו ובעצמו, עקב אחריהם עד לשם, כדי לסגור חשבון.

***

'אין להם סיכוי. למזלם, לא הבאתי איתי עזרה. זה רק אני, והם. ושהטוב ביותר ינצח', צחקק צל הגורל בלבו.. אם היה לו אחד כזה.
הוא הושיט את ידיו לעבר השלישייה, שלא שמו לב אליו, לחשש משהו בשפה זרה, וערפל שחור נוצר בידיו, ועקב אחר הנער. לאחר שהערפל כמעט נגע בעורפו, הוא הפך ירוק, ואז נגע בו. ברגע שנגע בו, נשמע 'צצצצצ' ועורפו של תום הותך. תום צרח, הסתובב, ביחד אתו גם אביגיל ואיירוס.
"צל הגורל, האחד שאסור לומר את שמו.. אדוננו.. בכבודו ובעצמו..", אמר איירוס.
"כן זה אני..", רק שהיה בצורת אישה.. הדומה מאוד לתום ווילסון.. דומה עד כדי כך שתוכל להיות אולי.. אמו.
"אתם לא יכולים להשתמש בנער הזה לטקס הגשם השחור. עליי להקריב אותו ולהשתמש בלבו כחלק האחרון להשלמת ה.. 'מתכון'.. אם אפשר לקרוא לזה כך.. להכנת נשק יום הדין.".
כמשב רוח, הופיעה דמותה המחצית שקופה של הנסיכה קרוניליה.
"לא היום, חוצפן.", אמרה והושיטה את ידיה אל עבר צל הגורל. היא לחשה כמה מילים, עיניה זהרו בירוק כהה, וקרן אור ירוקה, כעיניה, נשלחה לעבר הדמות המושאלת של הצל. אך שנייה לפני זה:
"לא!!! זו עדיין אימא שלי! את לא יכולה לעשות זאת!", צעק תום.
"אל תדאג, אני רק מוציאה את דמותו האמיתית, עמוד שדרה שנתמך על ידי צל..", הגיבה הנסיכה, והקרן נשלחה. הצל ניסה לעצור בעדה, אך היה מאוחר מדי. גופו זהר בירוק, עיניה של אימו של תום נעצמו, וגופה נפל אל הרצפה.
קרוניליה צעקה: "דמות אמיתית- צאי!", ואז, מתוך עיניה העצומות, ייצא ערפל שחור, שהתברר כצל רזה של איש, (את האיש לא ראו) חלש ושברירי.
"עכשיו עלינו להשמיד אותו. יותר נכון, עליך, להשמיד אותו, תום. השמד אותו בכוח שהורשתי לך!".
"לא אתן לך לעשות זאת, מנוול!", צעקה אביגיל, "הוא אדוני, ואסור לו למות!", צעקה, וניסתה לתקוע בתום סכין, שמשום מה, לא ראה שהיה בכיסה. לפני שהצליחה, הוא חסם את ידה, אמר: "אני מצטער, קרוניליה", ובכל כעסו, הקפיא את דמה של אביגיל… לנצח. ואת הסכין שהיה בידה, הוא לקח ותקע בליבה.. הלב שחשב שאותו יאהב ביום מן הימים. אבל זה לא חשוב עכשיו. עליו לעשות את מה שנדרש. להרוג את הצל.
הוא לא ידע מה עשה, כאילו לידיו ורגליו היה רצון משלהן. הן ניסו לקחת בחזרה את הסכין שנעוץ בלבה של אביגיל ולתקוע אותה בעצמו.
"כן! עשה זאת!", צעק הצל, ואז יידע שהצל עושה זאת.
לא. זה לא יכול לקרות עכשיו. זה לא יכול לקרות. זה. לא. יכול. לקרות! עיניו של תום זהרו. 'אחרי כל מה שעברתי, חשב בכעס, זה לא יכול להיגמר עכשיו!'.
"תמות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!", צעק תום בכעס, ומבלי להזיז ציפורן, הצל החל להתכווץ. הוא הפך משחור לשקוף, אט-אט. אט-אט, הרפתקתו של תום ווילסון נגמרה.
אמו התעוררה, הם חזרו לביתו, למזלו, אף אחד לא זכר כלום. אחותו התעוררה כאילו אף אחד לא מצץ את דמה. הכל חזר לקדמותו. הוא לא יכל להשתמש מאז בכוחו, מעולם. הוא חזר לשגרה, ואפילו ניסה להדחיק את כל מה שקרה: המפלצות, הנסיכה, הנסיכה שנייה, הצל, הכל. אך תמיד בתוך תוכו, ידע את האמת-
זה עוד לא נגמר.

<תגיבו!!!!!!!>