החיים של אלכס | פרק 1

"בוקר טוב" אמרה אולגה עם מגש ועליו שתי כוסות קפה.
"בוקר טוב, אולגה. מה השעה בכלל?"
"שבע בבוקר, כרגיל." הניחה את המגש על שולחן האוכל, "קומי כבר, ישנונית!"
"בסדר, קמה, קמה." קמתי והלכתי לכיוון הארון, בחרתי בגדים, התלבשתי וישבתי ליד אולגה
"תודה על הקפה," אמרתי "בא לך פיצה בצהריים?"
"כן," אמרה בעודה שותה מהקפה שלה "איך מתקדם הטור?"
"עוד לא התחלתי, את אמרה שתגידי לה שהעונש הזה פשוט לא מתאים לי, שכחת?"
"לא, פשוט… אני חושבת שכדאי שתתחילי לכתוב, זה ישפר את היכולות שלך!"
"עכשו את מתחרטת?!" הנחתי את הקפה, "אתמול היה הכל בסדר, ומה קרה עכשיו?"
"כלום. פשוט, חשבתי לעצמי, אם בסוף תכתבי אוכל לעזור לך" חייכה
"אני לא יצטרך עזרה כי אני לא אכתוב!" צעקתי, לקחתי את כוס הקפה והנחתי אותה בכיור.
– – –
"בוקר טוב, אלכס."
"כן, מה שתגידי. שמעי, אולגה אמרה לך את זה?"
"אה, כן אלכס. היא אמרה שזה ממש מתאים לך, וזה יעזור לך לשפר את היכולות שלך."
'אולגה,' חשבתי 'את הולכת למות!!!' התיישבתי
– – –
"מורן!" צעקתי
"הא?"
"אולגה…"
"כן אני יודעת," קטעה אותי "שמעתי מה ליאה אמרה, טוב, זאת ממש לא היא."סגרה ת'ארונית
"וכתיבה זה ממש לא אני! את יודעת את זה, נכון?"
"כן… מהגן השתדלת לכתוב כמה שפחות…"
"טוב, תודה. ביי" קרצתי
– – –
חזרתי לחדר שלי ושל אולגה בערב וראיתי אותה על המחשב
"מה אמרת לליאה?!" צעקתי
"שהנושא הכי מתאים לך לכתיבה הוא: "איזה כיף להבריז לאולגה מהפיצה" וחשבתי גם "איך לחיות בין שתי עולמות"."
"וואלה, הפיצה…"
"וואלה…"